אור החיים הקדוש: דבר תורה קצר ומתוק על פרשת וירא

"וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר לֹא צָחַקְתִּי כִּי יָרֵאָה וַיֹּאמֶר לֹא כִּי צָחָקְתְּ" (בראשית י"ח, ט"ו).

בפירושו לפסוק "ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה" (בראשית י"ח, ט"ו), אור החיים הקדוש מסביר את הדיוק בלשון הפסוק:

אור החיים הקדוש מבהיר שהיראה הגדולה מפני הקב"ה היא זו שמנעה משרה להודות בצחוקה. כאשר אדם ירא מאוד ממי שהוא חטא כלפיו, לפעמים היראה כה עוצמתית עד שהוא לא מסוגל להודות על מעשיו. במקרה של שרה, היא חשה כל כך נבוכה ופוחדת מהקב"ה ולכן הכחישה מתוך יראה ולא מתוך כוונה לרמות.

"ותכחש שרה וגו'. טעם אומרו לאמר. גם אמרו כי יראה להודיע צדקת שרה אמנו הצדקת שלא אמרה בפירוש לא צחקתי שלא תוציא מפיה דבר שקר אלא אמרה ענין שממנו מובן שכונתה לומר לא צחקה ולזה לא אמר ותאמר לא צחקתי, ולצד שיאמר האומר והאיך היה לה פנים שתכחש בדברי ה', לזה אמר כי יראה פי' יש לך לדעת כי העבד הנאמן הירא את רבו ושגג ועשה דבר בלתי מתוקן ויוכיחנו רבו על אשר עשה כשיגדל בלבו הפלגת המורא על אשר עבר רצון אדונו לא יעצור כח להודות על אשר עשה להפלגת המורא ויכחיש ובהכחשתו עצמה יגיד כי אמת היה הדבר אלא לצד הפלגת המורא אינו עוצר כח להעיז פניו כי כן עשה, והוא מה שהודיע הכתוב כי יראה והבן".

אברהם אומר לה "לא כי צחקת", כלומר, לא ראוי להכחיש, גם אם התגובה היתה כך מחמת יראה מה' - משום שזהו רצון ה' שהאדם יודה בפיו על מעשיו הלא טובים. ראוי לאזור אומץ ולהודות על האמת.

אור החיים מוסיף שכפי שנביאינו לימדו אותנו, דרך תשובה רצויה היא כאשר האדם מודה ועוזב (אינו מכסה פשעיו אלא מודה בהם ואינו חוזר לעשותם יותר), רק כך הוא ירוחם ויוכל לשוב לדרך הישר.

"ואמר לה אברהם לא כי צחקת פי' היותר נאות הוא שתודה כי צחקת כי בזה חפץ ה' שיתודה האדם בפיו בפירוש, וכן הוכיחו נביאנו ע"ה שדבר המרוצה הוא ומודה ועוזב ירוחם (משלי, כח)".

אמת - 10 עובדות על המצווה המגנה מפורענויות