האם חייל כהן שהרג גוי במלחמה יכול לעלות לדוכן? האם מותר לברך "דיין האמת" על חיית מחמד? והאם צ'ק יכול להיות תחליף לכתובה?

כהן שהרג, אפילו בשוגג, לא עולה לישא את כפיו, אף על פי שחזר בתשובה (שולחן ערוך אורח חיים סימן קכ"ח סעיף ל"ה). מה הדין בכהן שהיה חייל והרג גוי, האם נפסל לעלות לדוכן?

הוא כשר לישא את כפיו, כיון שעשה מצווה כשהרגו. ועוד, שכל האיסור הוא דווקא כשהרג יהודי (ילקוט יוסף הלכות תפילה כרך ב' סימן קכ"ח סעיף ע"ח עמוד שמ"ח).

האם מותר לשתות משקאות חריפים במסיבה שיש בה גויים?

אם הרוב גויים – אסור (הרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות פרק י"ז הלכה י' וראה בבית יוסף יורה דעה בסימן קי"ב), ואם הרוב יהודים – מותר (שו"ת אור לציון תשובות ה' יורה דעה א' פרק ל"ה תשובה ב' עמוד רנ"ט).

אם אירע שהמלמד בתלמוד תורה כתב על הלוח שם הוי"ה מה יעשו?

יש להניח עליו נייר ולהדביקו מהצדדים. ואם אי אפשר, יש לומר לגוי לכתוב ד' אחר האות ו', כך שיצא השם יהודה, ואז יאמר לגוי למחוק (שו"ת שערי יושר חלק ד' חלק אורח חיים סימן כ"ב).

אדם מעוניין לברך ברכת "דיין האמת" על כלב שנפטר לו והוא היה קשור אליו. האם הדבר מותר?

מותר לברך על בהמתו כאשר היתה מביאה לו פרנסה ויש לו הפסד ממון מכך, אולם לגבי הכלב, כיוון שמדובר רק בגעגועים – אין לברך. אלא אם כן מדובר בכלב יקר שהציל מאויבים, או כלב נחיה לעיור, שאז האדם מצטער על הפסד ממונו – שאז יכול לברך (תשובת הרב הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א שהובאה בספר "אחת שאלתי 4" עמוד 257).

ראובן קנה כרטיס הגרלה מאחת הישיבות בירושלים בתרומה בסך 50 ₪, ושני חבריו, שמעון ולוי, קנו כרטיס שני, וכל אחד שילם 25. מתקנון ההגרלה, מי שקונה 2 כרטיסים מקבל כרטיס שלישי, ולכן שלושתם הצטרפו יחד וקיבלו כרטיס שלישי, אשר זכה בהגרלה במכונית. עתה, ראובן תובע חצי משווי המכונית, ושני האחרים טוענים שיש לחלק שליש לכל אחד, שהרי אנו שותפים. עם מי הדין?

עליהם לחלוק בשווה ל-3 חלקים, כיון שלא התנו כדעת ראובן בתחילה (שו"ת 'והיה העולם' חושן משפט סימן ד').

כיצד יתכן שאדם נמצא לבד, ובכל זאת יצטרך לעשות פעמיים קידוש בשבת בבוקר?

כגון חולה שצריך לאכול לפני תפילת שחרית, שעליו לקדש לפני אכילתו, ולאחר תפילת מוסף עליו לקדש פעם נוספת (על פי הילקוט יוסף ימים נוראים מהדורת אלקיים עמוד ר' בהערה).

אדם שהוא אלרגי למאכלי חלב, ואוכל כעת מאכל בשרי – האם מותר לו לישב בסעודה ליד מי שאוכל מאכלי חלב ללא שימת דבר היכר ביניהם?

מותר, ואין צריך לעשות היכר ביניהם, ולא חוששים שמא יבוא לאכול ממנו, כיון שמאכל חלבי מזיק לבריאותו והוא נשמר ממנו (שו"ת דברי בניהו חלק כ"ו סימן נ"ג).

אדם שהתחייב בזימון, אך בזמן שהסועדים מזמנים, הוא נמצא באמצע ברכת "אשר יצר", מה עליו לעשות?

יענה עמהם, ואחר כך ימשיך בברכת אשר יצר, כיון שעניית הזימון נחשבת לדברים שבקדושה, שיש להפסיק באמצע ברכה ארוכה. אולם זאת דווקא בזימון בעשרה, שכיוון שיש בו הזכרת ה' נחשב לדברים שבקדושה, אך לא בשלושה (הליכות ברכות סימן קצ"ב הלכה ה' עמוד תרל"ט).

האם צ'ק שיתן האיש לאשתו על סכום הכתובה יכול לשמש במקום כתובה?

אינו יכול לשמש בקביעות במקום כתובה, כיון שיש בו רק חתימת יד החתן, ולא חתימת העדים, והגביה בו ממשועבדים קשה או בלתי אפשרית. ומכל מקום נראה שאפשר לסמוך לשהות על ידי זה עם אשתו לימים בודדים, עד שיכתוב כתובה כדת (משפט הכתובה כרך ג' פרק כ"ז הלכה י"ט).

האם צריך להטביל כלי אמאייל (זינגו) שהוא פח מצופה?

יטבילו בלא ברכה ("הבית היהודי כשרות המטבח" של הרב הגאון רבי אהרן זכאי שליט"א ראש ישיבת "אור יום טוב" סימן ל"ח הלכה ט' עמוד 272).

לרכישת ספרי "מעבר למפורסם בהלכה ובאגדה" מאת הרב יעקב מעברי בהידברות שופס, לחצו כאן