הגילוי שיפתח לכם עולמות חדשים: פירוש קצר ומפתיע על פרשת וירא

בפרשת השבוע, פרשת וירא, נאמר:

"וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ". (בראשית יח, ג)

האדמו"ר מסלונים בספרו נתיבות שלום מביא את דברי רש"י שביקש אברהם מהקב"ה להמתין לו עד שיכניס את האורחים, ומכאן למדו חז"ל (שבת קכ"ז) שגדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה.

תוהה הנתיבות שלום: איך ייתכן כדבר הזה? הרי קבלת פני השכינה היא המדרגה הגדולה ביותר שישנה, ומה שייך שהכנסת אורחים גדולה מזו? עוד תוהה הנתיבות שלום, שהרי אברהם אבינו כבר עסוק בקבלת פני השכינה, ואמר לקב"ה: 'אל נא תעבור מעל עבדך', שימתין לו עד שיכניס את האורחים, והוא פלא איך אמר דבר כזה, שהקב"ה ימתין לו. ומהיכן ידע זאת אברהם אבינו בעצמו, שגדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה?

מבאר הנתיבות שלום דברים נפלאים, וכה דבריו:

"הנה תכלית בריאת העולם היא מידת אהבה, כמו שנאמר (תהילים פט) 'כי אמרתי עולם חסד ייבנה'. כל סדר בריאת העולם וקיומו במשך הדורות הוא ע"י מידת אהבה. שהרי היה ביכולת השם יתברך לעשות שזה יהיה ע"י מידת היראה, אלא שרצון ה' שיסוד העולם יהיה מידת האהבה, שזה קיום העולם".

ממשיך הנתיבות שלום ומבאר שזו הסיבה שרבי עקיבא אמר: 'ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה', היינו שזה היסוד לכל התורה, מפני שמידת אהבה היא תכלית רצונו יתברך.

עוד מסביר הנתיבות שלום כי בית המקדש השני חרב על שנאת חינם ובשל כך אלפי שנים ישראל סובלים בגלות:

"שנאת חינם היא בניגוד לתכלית הבריאה, ומערערת את יסוד קיום העולם המושתת על מידת אהבה כי אמרתי עולם חסד ייבנה".

זו הסיבה לעונש החמור של מחלוקת קורח, כיוון שזהו בניגוד לתכלית רצון ה' ובניגוד לתכלית הבריאה, וכדברי הנתיבות שלום: "והתכלית שברא הקב"ה את העולם, שנתאווה להיות לו דירה בתחתונים, ומחלוקת היא בניגוד לזה".

הנתיבות שלום מוסיף ומציין כי עולם התיקון החל מאברהם אבינו והיה במידת האהבה אשר זו תכלית העולם, והמעורר את מידת האהבה – כן מתעורר עליו מן השמים מידת אהבה. על כך נאמר ביסוד העבודה שרגע אחד של תשובה מאהבה חשוב יותר ממאה תעניות, כי כאשר יהודי עובד להשם יתברך במידת אהבה – הרי הוא מקיים בזה את תכלית הבריאה של 'עולם חסד ייבנה'.

ממשיך הנתיבות שלום ותוהה כיצד אדם שהוא חומרי ומגושם יכול להגיע לאהבת ה'?

תשובתו היא כי יראת ה' קודמת לאהבת ה', כי היראה מטהרת את רתיחת הדם הטמא ביהודי, וזהו 'ראשית חכמה יראת ה', ועל ידי זה ניתן להגיע למצווה הגדולה ביותר של אהבת ה'.

כותב ה"נתיבות שלום":

"אכן אברהם אבינו לגודל מדרגתו הרמה שהיה בניסיון של אור כשדים, שהפירוש בזה שלא שרפה אותו האש, שנהפך כל כולו לרוחניות ולא היה בו שום שמץ של חומר וגשם וממילא לא היה מה שיישרף באש, שהוא בעצמו נהיה כולו אש, בבחינת 'הלא כה דברי כאש נאום ה'', על כן הוא יכול היה להתחיל מיד ממידת אהבה.

"והנה בניסיון העקדה כתיב: 'והאלוקים ניסה את אברהם', ואיתא בזה בתורת אבות של הרבי מלכוביץ, שאלוקים הוא מידת הדין בחינת צמצום, כלומר שבשעת הניסיון נטלו מאברהם אבינו את מדרגותיו והשגותיו, ויאמר הנני – הנני במקומי הראשון, אף כשאין לי את המדרגות וההשגות הריני מוכן לעבוד את השם יתברך ומוכן למסירות נפש כמו בעת שיש לי את המדרגות".

מסיים הנתיבות שלום:

"וכח זה השריש אברהם אבינו בעם ישראל, את מידת אהבה אהבת ה' ואהבת הבריות, שאפילו שאינו יודע כלל מי הם האורחים, רק שהם מבניו של מקום הריהו אוהב אותם, וזה מעורר רחמים וחסדים". 

לסיכום, מסביר ה"נתיבות שלום" כי אברהם אבינו השריש בנו את מידת האהבה ואהבת הבריות, תכלית רצון ה' בבריאת העולם. בכניסת אורחים ואהבת הבריות, גם כאשר אין הכרה אישית במי שמקבל את החסד, מתעוררים רחמים וחסדים ממרום, ובכך מתממשת הכוונה האלוקית של "עולם חסד ייבנה". זוהי גם דרכו של עם ישראל, שנושא בתוכו את מידת האהבה, כך שכל אחד מאיתנו יכול להוסיף אור לעולם במעשי החסד והאהבה שלו – ולהשיב את העולם לאותו יסוד שברא אותו ה'.