הרבנית חגית שירה
"אולי לקחת איזה משהו היום, והעפת אותו מרוב עצבים?"
מה עצבן את האישה, ומה גרם לה לכאב הראש הנורא? סיפור מפתיע, חלק א'
- הרבנית חגית שירה
- פורסם ט"ז חשון התשפ"ה
(צילום: shutterstock)
בעלה של אישה אחת עבד בחברת ביטוח. בכל לילה הוא היה חוזר מהעבודה עם ערמה של פתקים, מסמכים ופוליסות ביטוח, היה שם את זה על השולחן בסלון, והיא הייתה מתעצבנת: הבית מבריק, נקי, ופתקים בסלון!
כל פעם היא הייתה אומרת לו: "בבקשה בעלי, תסדר לך איזו פינה, איזו מגירה. הבית נקי, ואתה כל פעם חוזר הביתה ושם את כל המסמכים שלך בסלון, וזה מעצבן אותי!".
בעלה מאוד רצה – אבל זה לא יצא...
לילה אחד הוא הגיע מהעבודה לחמש דקות, נכנס, שם את הפוליסות של הביטוח על השולחן – ויצא. היא יצאה מהחדר, ראתה את הפוליסות, והתעצבנה נורא. היא לקחה אותם, ומרוב עצבים שהוא לא מקשיב לה – היא פתחה את הדלת של הבית והעיפה את המסמכים על הרצפה, טרקה את הדלת וזהו. די, שילמד פעם אחת!
חמש דקות עברו, ופתאום היא הרגישה כאבים בראש, פיצוצים. "מה זה, מה קרה לי?", היא נבהלה. היא ניסתה לנוח, שמה מלפפונים על העיניים, קשרה מטפחת על הראש – ולא עבר לה.
אמא שלה הייתה אצלה, והיא אמרה לה: "אמא, לא יודעת מה יש לי, אני עומדת להתעלף", ונזרקה במיטה. בלעה שני כדורי אופטלגין, שלא עזרו לה, עשתה מסאג' ברקות – וכלום, שום דבר.
היא הרגישה שהיא פשוט נגמרת. פתאום אין לה כוח, כואב לה הראש... ככה היא סבלת שעה ועוד שעה ועוד שעה, עד שהגיעה השעה 1:30 בלילה, והיא כבר לא יכלה יותר. אמרה לעצמה: "זהו, אני הולכת למיון. אבל לפני שאני הולכת למיון, אני אתקשר לבית הכנסת, לחכם סאסי מהרצליה זצ"ל.
היא חייגה ולא ענו לה, שוב חייגה ולא ענו, והנה בדיוק חכם סאסי נכנס לביתו, ושמע את הטלפון מצלצל. הוא ענה, והיא אמרה לו: "חכם סאסי!", והוא ענה לה: "כן, בתי. מה קרה?".
היא סיפרה לו: "חטפתי כאב ראש". הוא אמר לה: "רגע, רגע. בואי, בתי, נגיד פרק תהילים קודם כל".
הוא אמר איתה ביחד פרק תהילים. אגב, פרק תהילים זו תרופה, זה כמו שאת לוקחת אופטלגין לכאב ראש. הם אמרו פרק תהילים, ואז הוא שאל אותה, ולא בתור שאלה – "תגידי לי, את כעסת היום?". היא אמרה לו: "לא, לא נראה לי שכעסתי". ניסה להיזכר. "לא, לא נראה לי".
הוא אמר לה: "אולי לקחת איזה משהו היום, והעפת אותו מרוב עצבים?".
חכם סאסי ידע מה לשאול, והיא – שכחה... אז מה היה עם כאב הראש? בשבוע הבא, בעז"ה.