סנהדרין, לכה דודי, ושעות זמניות: 7 מושגים ביהדות שאולי לא הכרתם

1. אל מלא רחמים

תפילת ‘אל מלא רחמים’ הנה תפילה הנאמרת במסורת ישראל לזכרו של נפטר יחיד או של נפטרים רבים. במקורה, תפילת ‘אל מלא רחמים’ הייתה נהוגה בקרב קהילות יוצאי אשכנז, אך כיום השימוש בה רחב ונפוץ יותר. כיום, תפילה זו נאמרת במקרים רבים וביניהם הלוויות, ימי עלייה לקברי נפטרים, ימי השנה לנפטרים וכן בימי זיכרון לאומיים כיום הזיכרון לשואה ולגבורה ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

2. סנהדרין

הסנהדרין היא שמו של בית דין אשר הורכב משבעים ואחד דיינים, אשר חבריו הנהיגו בשעתו את עם ישראל מבחינה רוחנית ומדינית. בראש הסנהדרין עמד נשיא הסנהדרין, שנשא באחריות הכוללת להנהגתו של עם ישראל.

3. לכה דודי

‘לכה דודי’ הנו פיוט אשר חובר על ידי רבי שלמה הלוי אלקבץ, רב ומקובל שחי בצפת במאה ה-16. הפיוט עוסק בעיקר ביום השבת, גאולת ישראל ובניין בית המקדש, וכל קהילות ישראל נוהגות לשיר אותו כחלק מתפילת ‘קבלת שבת’ הפותחת את השבת. המשפט העיקרי של ‘לכה דודי’ הוא: “לכה דודי לקראת כלה, פני שבת נקבלה”, ומכאן שמו. מעבר למשפט העיקרי של הפיוט, יש ל’לכה דודי’ תשעה בתים, והאותיות הפותחות בשמונת הפרקים הראשונים מרכיבות את שמו של מחבר הפיוט אותו הזכרנו לעיל – רבי שלמה הלוי אלקבץ.

4. שבעה

שבעה’ הינה מושג הלכתי המתאר את שבעת הימים המגיעים לאחר פטירתו של אדם, שהם למעשה שבעה ימים אשר בהם נהוג להתאבל באופן מיוחד על הנפטר. האנשים אשר נוהגים את דיני האבלות בשבעת הימים הללו למעשה ‘יושבים שבעה’, כלומר מתאבלים באופן מיוחד במשך שבעה ימים על האדם שנפטר. האנשים ‘שיושבים שבעה’ הם ‘שבעת קרוביו’ של האדם – אשתו / בעלה, אביו, אמו, בנו, בתו, אחיו ואחותו.

במהלך ימי השבעה אסורים על האבלים דברים שגרתיים רבים אשר יש בהם כדי לגרום להנאה ומרגוע לאדם. בתוך כך, לאבלים אסור להסתפר, להתקלח, לגהץ וללבוש בגדים חדשים ו/או מגוהצים, לקיים יחסי אישות, להגיד לאנשים שלום, ללמוד תורה, לסוך את הגוף בשמן וכיוצא בזה, לעבוד, לבלות ולעשות דברים משמחים, וכמו כן לצאת מהבית בו הם ‘יושבים שבעה’. בנוסף לכל זאת, בימי השבעה נוהגים האבלים לשבת על הרצפה או על כסאות או ספסלים נמוכים, וכן לישון על המזרן המונח ישירות על גבי הרצפה.

5. שעות זמניות

‘שעות זמניות’ בהלכה היהודית הן שעות הנקבעות על פי שעות היום והלילה המשתנות בכל יום נתון, ועל פי שעות זמניות אלו – נקבעים גדרים מסוימים וחשובים להלכה. ככלל, בחלוקה הפשוטה והיותר נפוצה בעולם, כל יממה מחולקת ל-24 שעות, 12 שעות יום ו-12 שעות לילה, כאשר אורכה של כל אחת מהן הנו 60 דקות בדיוק.

בנוסף לזאת, ביהדות קיימת גם חלוקה שונה ומיוחדת, אשר זכתה לשם ‘שעות זמניות’. חישובן של השעות הזמניות המדויקות עבור כל יום ויום הנו חלוקת שעות היום ל-12 חלקים שווים, וחלוקת הלילה ל-12 חלקים שווים, ומה שמתקבל מחישוב זה הנו אורך השעה הזמנית בכל יום ויום.

6. ניחום אבלים

ניחום אבלים הינה אחת ממצוות התורה, ועיקר עניינה הוא חיזוק אנשים הכואבים את מותו של אדם שהיה קרוב אליהם. עיקר מצוות ניחום אבלים חלה על חיזוקם וניחומם של ‘שבעת קרוביו’ של הנפטר: אביו, אמו, אשתו / בעלה, בנו, ביתו, אחיו ואחותו.

7. על הניסים

‘על הניסים‘ הוא קטע תפילה אשר מתווסף בחנוכה ובפורים לתפילת שמונה עשרה ולברכת המזון. עיקרו של הקטע הינו הודאה לה‘ יתברך על הניסים אשר חולל הוא לעם ישראל בשני החגים הפלאיים הללו.

מקורה של תפילת על הניסים הוא קדום, והפעם הראשונה שאנו נתקלים בחיוב לאומרה בתפילות שמונה עשרה הנאמרות בחנוכה ובפורים הוא בתוספתא, שהיא למעשה קיבוץ של מסורות אשר גובש בימי התנאים. עם זאת, הראשון שהזכיר את התפילה הזו בשמה ‘על הניסים‘ הוא רב אחאי שחי בבבל מעט לאחר חתימת הגמרא, ואת נוסח תפילת על הניסים כפי שהוא מוכר לנו היום מצאנו לראשונה ב‘סדר רב עמרם גאון‘.