אומה בשליחות (כ"ג): גדולת יהודה והניסיון של יוסף הצדיק

יעקב אבינו, בדרכו לארץ, מפטיר בהתרגשות: "כי במקלי עברתי את הירדן הזה, ועתה הייתי לשני מחנות".

אכן, נבואה נזרקה בפיו של ישראל סבא, שעם ישראל התחלק לשני מחנות: בני רחל ובני לאה, שהבולטים שבהם היו יוסף ויהודה.

מכירת יוסף מבטאת את ראשית המחלוקת הזו, שבה כל בני לאה, ובראשם יהודה, מכרו את יוסף למצרים, משום שדרכיהם היו שונות כל כך, עד שלא יכלה הארץ לשאת את שניהם, אף על פי ששניהם לשם שמים נתכוונו, כמובן.

(יוסף נמכר למדיינים בעשרים כסף, ומעניין הדבר שבתורה דמי העבד הם שלושים כסף. שור הממית עבד, לפי הכתוב בפרשת משפטים, צריך לשלם שלושים כסף. מדוע הפער הזה? מחקר של פרופ' קיטשן מגלה שהפער נעוץ בתקופה. המחיר הרגיל והקבוע של עבד הוא אכן שלושים כסף, כפי שקובעת התורה בפרשת משפטים. אך באותה תקופה של מכירת יוסף היתה הצפה פתאומית של עבדים באזור מצרים, ולכן השיירות הורידו את מחירי העבדים, מפאת היצע גדול מדי. וכך גם נוכחים אנו שוב בדיוק הגדול של כל מילה בתורה, שאף בן אנוש לא יכל לדעת אם היה כותב, חלילה, את הדברים מלבו).

יוסף הורד למצרים, ותיכף ומיד הוא עומד בניסיון גדול. עבד בודד, שאישה מכובדת מעמידה אותו בפיתוי. אין לו שום תמיכה, אין לו חברה שהוא צריך לפחד ממנה. במקום שהוא נמצא, אשת פוטיפר היא השולטת, רצונה הוא הכי חשוב. היא עשתה הכל כדי להכשיל אותו, אפילו תפסה אותו בבגדו, אבל יוסף הצדיק עמד בניסיון. כי זו היתה מדתו של יוסף.

בפרק הסמוך מתארת התורה את יהודה, כאשר מצד אחד, הוא לא עומד בניסיון, הוא נכשל, אבל מן הצד השני מגלה גבורה מופלאה, להודות בכישלון ולתקן אותו: "צדקה ממני". גם ליהודה לא היה אף אחד שיכל להכחיש אותו, היה זה ניסיון רק בינו לבין הבורא, והוא עמד בו בגבורה והודה באשמה.

המעשים האלו מתארים את תכונת שני המחנות שהיו בעם ישראל. בני רחל אחוזים רק בקדושה, אינם יכולים לסבול שום חטא, אבל אם הם נכשלים, קשה להם לצאת ולהתעלות. כפי שאמרו חכמים שאם יוסף היה נכשל – לא היתה לו תקומה. בני יהודה עשויים להיכשל, להודות בחטא, לתקן אותו, לחזור בתשובה שלמה ולהמשיך להתעלות.

שאול המלך היה בנה של רחל. הוא היה קדוש מרחם, צנוע ונחבא אל הכלים, אבל כאשר חטא, לא הצליח להודות ולהתעלות ולתקן. הוא אמר "חטאתי – כי", ולכן אמרו חכמים שאול באחת ועלתה לו, דוד בשלשה ולא עלתה לו. דוד חטא כמה פעמים, לפי גודל מדרגתו, אבל ידע להודות בחטא ולתקן אותו, ו"חטאתי נגדי תמיד", ולכן עלתה לו, נסלח לו, והוא קיבל את המלוכה לנצח נצחים.

עם זאת, גם תחת מלכות יהודה היה מקום חשוב מאד לבני רחל, להיות נושאי דגל הקדושה. ירבעם בן נבט היה מבני רחל, והיה צדיק ובעל מדרגה, והנביא אחיה השילוני תמך בו, שיהיה נושא דגל הקדושה מול מלכות בית דוד. שלמה חטא לפי מדרגתו בבת פרעה, וירבעם בן נבט התריע על כך. אבל ברגע שנפל פעם אחת בחטא הגאווה, שוב לא קם ממנו, ונהפך לחוטא ומחטיא.

ולכן כאשר חטאו עשרת השבטים, גלו לבלי שוב, ואילו שבט יהודה שב ורפא לו. מעשי אבות סימן לבנים.