קדושת לוי על פרשת חיי שרה: דבר תורה קצר שישדרג את שולחן השבת

"וַיֵּצֵ֥א יִצְחָ֛ק לָשׂ֥וּחַ בַּשָּׂדֶ֖ה לִפְנ֣וֹת עָ֑רֶב וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּ֥ה גְמַלִּ֖ים בָּאִֽים" (בראשית כ"ד, ס"ג)

רבי לוי יצחק מברדיטשב מתייחס בפסוק זה למקור תפילת מנחה, אותה ייסד יצחק אבינו.

בגמרא במסכת ברכות נאמר שאברהם תיקן את תפילת שחרית, יצחק תיקן את תפילת מנחה ויעקב תיקן את תפילת ערבית. אם כן, נשאלת השאלה: מדוע תפילת מנחה נקראת כך?

"דהנה אמרינן בגמרא (ברכות כו:) אברהם תיקן תפילת שחרית כמו שאמר הכתוב (בראשית כב, ג) וישכם אברהם בבוקר ויעמוד, במקום שעמד שם. ויצחק תיקן תפילת מנחה כמו שאמר הכתוב ויצא יצחק לשוח, ואין שיחה אלא תפילה כמו שאמר הכתוב (תהלים קב, א) תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו. ויעקב תיקן תפילת ערבית כמו שאמר הכתוב (בראשית כח, יא) ויפגע במקום ההוא וכו'".

אברהם ייסד את תפילת השחרית, והיא מתאימה לשעת בוקר, לזמן שבו מתחיל אור היום והעולם מתחדש. תפילת ערבית של יעקב מתאימה לערב, לזמן שבו היום מסתיים ונכנסים ללילה. השמות של תפילות אלו ברורים – שחרית על שם השחר וערבית על שם הערב. אך תפילת מנחה, שהינה תפילה שאדם מתפלל באמצע היום, נותרת בלתי מובנת בשם.

"ולכאורה קשה למה נקרא תפילת מנחה, בשלמא תפילת שחרית הוא בעת שמאיר השחר, ותפילת הערב מפני שהוא בערב, אבל תפילת מנחה למה נקראת כך".

התוספות יום טוב מציין שהמונח "מנחה" קשור ל"מנוחת השמש", כלומר לרגע ביום שבו השמש נוטה לשקיעה, אך קדושת לוי מציע פירוש נוסף ומעמיק, שמדגיש את משמעות הנתינה והנדיבות שבתפילת מנחה.

"והתוספות יום טוב הרגיש בקושיא זו ומתרץ שמפני כך נקראת תפילת מנחה שהוא מנוחת השמש וכו'. ולי נראה כך, שבשביל זה נקרא בלשון מנחה".

למה צריך להתפלל, ולמה דווקא 3 פעמים ביום? 9 סיבות שיעשו לכם סדר

תפילת מנחה – מנחה כמתנה ונדבה

קדושת לוי מסביר שאופי תפילת מנחה שונה משתי התפילות האחרות במובנים משמעותיים, בעיקר משום שהיא נדבה – פעולה שאין עליה חובה מוחלטת אלא נובעת מרצון פנימי של האדם להתפלל.

בבוקר, לאחר שנת לילה שבה האדם מקבל את נשמתו מחדש, הוא מתפלל מתוך הכרת תודה. תפילת שחרית מבטאת הודיה לה' על כך שהוא מחזיר את הנשמה מדי יום ומחיה מחדש את האדם. במילים אחרות, מדובר בתפילה עם מימד של חובה, משום שהאדם מכיר בכך שה' מעניק לו חיים כל יום מחדש.

"דהנה תפילת השחרית צריך אדם להתפלל על זה שהחזיר לו הנשמה ואומר אמת ויציב, וגם עשה לו השם יתברך כמה טובות, דהיינו השמש המאיר, ועוד כמה דברים".

בערב, האדם מסיים את יומו ומפקיד את נשמתו בידיו של הבורא מתוך אמונה שה' ישיב לו את נשמתו בבוקר בבטחה.

"ותפילת ערבית גם כן מחויבים אנו להתפלל על מה שאנו נותנים להשם יתברך נשמה בפקדון ומאמינים שהבורא ברוך הוא הנאמן בפקדונו בודאי יחזיר לנו כרצונו ולכן אנחנו מתפללים אמת ואמונה".

תפילת מנחה – מתנה של אהבה והתנדבות

תפילת מנחה, לעומת זאת, באה מתוך רצון פשוט לקרבת ה' באמצע היום. אין כאן חובת הודיה על השבת הנשמה או על שמירתה בלילה; מדובר במעשה של נדיבות מצד האדם שניגש אל ה' מתוך רצון להעניק לו מנחה, מתנה שמביאה לידי ביטוי את אהבתו ורצונו להעמיק את הקרבה עם ה'.

"אבל תפלת מנחה אין אנו מחויבים להתפלל רק שאנו מנדבים אותו ולכך נקרא לשון מנחה, שהוא לשון נדבה".

רבי לוי יצחק מתאר את תפילת מנחה כפעולה שאין בה הכרח חיצוני, אלא היא מנחה בלשון נדבה – האדם ניגש להתפלל מתוך רצון פנימי, מתוך נתינה ונדיבות, לא משום שיש עליו חובה כלשהי אלא כי כך הוא מרגיש צורך להתקרב לה'.

הרב שניר גואטה - מה הקב"ה עושה עם התפילה שלך? צפו