מה מקור השם "צפת"? אפילו זקני צפת לא זוכרים

ידוע, שבאחת השנים האחרונות ירד בצפת שלג כבד, עד שאפילו זקני צפת אינם זוכרים שלג כה כבד וגבוה. אך האם זקני צפת יודעים מדוע נקראה כך עירם? ומתי?

ובכן, בספר דברי הימים א' פרק ד' מוזכרת העיר צפת בנחלת שמעון, אך נחלת שמעון היא כידוע בנגב, דרומית לנחלת יהודה. זו אינה צפת של זקני צפת. ייתכן שגם בצפת הדרומית היו זקנים, אבל אנחנו מבקשים את תולדות צפת הגלילית...

אסא מלך יהודה נלחם מול זרח הכושי ב"גיא צפתה" (דברי הימים ב', י"ד), הוא התפלל תפילה מיוחדת, ונחל ניצחון מוחץ על זרח והכושים שלו, אבל "גיא צפתה" הוא שם של עמק, שלפי הכתוב שם היה סמוך לעיר מרשה, שוב באזור נחלת יהודה. צפת הגלילית לא היתה תחת שליטתו של אסא מלך יהודה, אלא בנחלת נפתלי, בין עשרת השבטים.

האמת היא, שאפילו המלך פרעה תחותמס השלישי, שחי לפני יהושע בן נון ולפני כניסת בני ישראל לארץ, מספר על דיון חשוב שהתנהל בינו לבין יועציו במהלך מסע לכנען, באיזו דרך לנסוע צפונה, האם דרך צפת או לא. אבל תחותמס לא השאיר פירוט יותר מדי גדול איפה היא אותה "צפת".

מה שלמדנו מכל זה הוא שהשם "צפת" הינו שם קדום, וייתכן שהיה בשימוש בערים אחרות לפני שזכה להיות שמה של צפת "שלנו". יש מפרשים את השם מלשון צפיה, עיר גבוהה הצופה על סביבותיה נקראה צפת.

ארכיאולוגים סבורים כי המקום שבו נמצאת העיר צפת של זמננו, היה ישוב יהודי כבר בימי יהושע בן נון, אך בימי גלות סנחריב ניכרים בו שרידים של חורבן אלים. אלו כנראה עקבות הצבא האשורי, שהחריב את העיר והגלה את תושביה לגלות ארוכה שממנה לא שבו, למרבה הצער. תחתיהם התיישבו במקום פיניקים. במשך מאות שנים היתה צפת ישוב אלילי, עד כיבושי החשמונאים. שמעון החשמונאי בן מתתיהו ובנו, יוחנן כהן גדול, כבשו את הגליל, טיהרו אותו מעובדי האלילים והושיבו בו יהודים, ומאז ועד היום יושבים בצפת יהודים, והיא זכתה, כידוע, להיות אחת מערי הקודש, וקדושי עולם הסתובבו בין סמטאותיה העתיקות.

אבל עדיין, ודאי ירצו זקני צפת לדעת, מאימתי נקרא שמה "צפת"? הישוב היהודי התחדש בה כבר בימי החשמונאים, זאת יודעים אנו ממטבע עתיקה של ינאי המלך (בנו של יוחנן) שנמצא בה. יוסף בן מתתיהו, שהיה בימי חורבן הבית השני, מתאר בהרחבה את ביצוריו בצפת והגנתו עליה מפני הרומאים (איתה הוא מזכיר גם את עכברה ואת מירון). נראה אם כן, שבזמן חידוש הישוב בימי החשמונאים כבר היה שמה "צפת". וכך מוצאים אנו בספר טוביה, שחובר בזמן החשמונאים, כנראה שמה של עיר בגליל בשם "ספת". הספר כתוב יוונית, ולכן סביר שזהו שיבוש שמה של צפת. האם מסורת היתה ביד מחדשי היישוב היהודי בצפת לפני אלפיים ושלש מאות שנה, על שמה הקדום בימי הבית הראשון? או שהשם סמלי, וניתן בעקבות גבהה? אין לדעת. רבי פנחס מקוריץ כותב כי צפת היא עיר המקלט "קדש" המוזכרת בין ערי המקלט שקבע יהושע בן נון. לעומת זאת, רבה של צפת, רבי חיים סתהון, כתב כי שמה של צפת בימי יהושע היה "קרתן".

בתלמוד הירושלמי, בתחילת מסכת ראש השנה, מוזכרת העיר צפת כאחת מהנקודות שבהן היו משיאין את המשואות, מדליקים אבוקות גדולות של אש, להודיע ולפרסם לערים הרחוקות כי בית הדין בירושלים קידשו את החודש. האמורא רבי זעירא מספר כי כאשר הוא נמצא בים טבריה, הוא יכול לראות את המשואות בראש ההר של צפת. חוקרים משערים כי המקום שבו הודלקו המשואות הוא היכן ששוכן כיום "גן המצודה", כי הוא המקום שממנו עשויים לראות את המשואה בצורה הטובה ביותר ממרחקים, מפאת גבהו ומיקומו, ואף מטבריה, כפי שמספר רבי אבהו.

לפי מסורות קדומות, צפת היתה מושבה של משמרת הכהנים פשחור, שברחה לשם בזמן מרד בר כוכבא, ועל שמה נקרא ההר שמאחורי העיר בשם "הר פשחור".

רבי ישראל משקלוב, שגר בצפת, סידר בה גט לזוג שהתגרש, ובו הוא כותב: "העיר צפת דיתבא על נהר דולבאי", הכוונה לנחל עמוד, הזורם מתחת לעיר העתיקה של צפת, שנקרא אז כנראה "נהר דולבאי", על שם עצי הדולב הענקיים המצויים בחלק מנחלי הגליל. היו מתושבי צפת שקראו לנחל עמוד "צפת היאור", על שם הכתוב "שפת היאור". מהרי"ט צהלון, מגדולי הפוסקים ומרבני צפת לפני מאות שנים, כתב: "צפת אמת תיכון לעד", על פי הכתוב "שפת אמת תיכון לעד".

ואת המשך ההיסטוריה של צפת, תוכלו לשמוע בעצמכם מפי זקני צפת.