מגדולי האמוראים: דמותו ופועלו של רב פפא

רב פפא היה תלמידם המובהק של האמוראים הגדולים אביי ורבא, בישיבת פומבדיתא שבבבל (הוא זכה בצעירותו גם ללמוד מפי רב יוסף, רבם של אביי ורבא). אביי היה ראש הישיבה, ואחרי פטירתו של אביי התמנה רבא לראש הישיבה.

אחרי פטירתו של רבא, היה רב פפא לתלמידם הגדול ביותר, והוא הקים ישיבה בעיר נרש, הסמוכה לסורא. ישיבה זו לא החזיקה זמן רב. אחרי פטירתו של רב פפא, תלמידו רב אשי נתמנה לראשות הישיבה, והוא העבירה לעיר "מתא מחסיא" שלא היתה רחוקה משם. אך לאורך שנותיו של רב פפא, הוא לימד תורה בישיבת נרש. בשיעוריו ישבו מאתיים חכמים, כפי שמספרת הגמרא. הוא תיקן את הנוסח המקובל בזמננו של ברכת אשר יצר, וגם של "מודים דרבנן".

אביו של רב פפא היה סוחר, והוא תמך בבנו כדי שיוכל ללמוד תורה. שם אמו היה, לפי גירסא אחת, "אושפרתי". גם רב פפא, למרות היותו ראש ישיבה, עסק לפרנסתו ביצור שיכר מתמרים – על ידי התססתם נוצר כמין ליקר תמרים (העיסוק בתמרים היה בשני חדשים בשנה. בחודש תשרי היו בוצרים את התמרים ומשרים אותם להתססה, ובחודש ניסן המשקה היה מוכן, וכולם היו ממהרים לקנותו לפני שייגמר. רבו של רב פפא אמר לתלמידיו שבחדשים ניסן ותשרי ילכו לעבוד ולא ישבו בישיבה, כדי שתהיה להם פרנסה לכל השנה, ויהיו פנויים ללמוד בעשרת החדשים האחרים), וכן היה מוכר פרג. במשך הזמן נעשה רב פפא עשיר גדול, ותמך בתלמידי הישיבה. לתלמידיו הסביר כי את הזכות להיות עשיר קיבל באמצעות מצווה מיוחדת שקיים: אכילת מתנות כהונה – הזרוע, הלחיים והקיבה, שכן למרות היותו ישראלי ולא כהן, זכה במתנות דרך אשתו, שהיתה כהנת.  

בהיותו של רב פפא צעיר יותר, אירע שהוא קנה כמות גדולה של שומשום על גדות "נהר מלכא", ושכר מלחים (יחד עם שותפו, רבי הונא בן רבי יהושע) להעביר את מטען השומשום מצידו האחד של הנהר לצידו השני, תוך התחייבות מלאה מצד המלחים שהם מקבלים על עצמם אחריות מלאה על הסחורה והעברתה, אפילו במצב של הכרח גמור. אלא שבאותו הזמן הקימו הפרסים סכר על  הנהר, המים הפסיקו לזרום, הרפסודות של המלחים שקעו לקרקעית הבוצית, והם סירבו לבצע את העבודה. רב פפא טען כי הם התחייבו לכל אונס שיתרחש, ועליהם לשכור חמורים כדי שיובילו את הסחורה מסביב, אך רבא הורה לו שאין להכריחם לכך, והוא שמע בקול רבו.

רב פפא חינך את ילדיו לתורה, והם נעשו גדולים ומפורסמים. רב פפא אמר על בנו, אבא מרי, כי אף על פי שאינו יכול להיות נאמן בתור שני עדים, הרי שכיוון שידוע שאינו משקר לעולם, יש לעדותו משמעות מאד גדולה, עד כדי שניתן לפסול שטר הלוואה על פי עדותו היחידה. בסיום מסכת מזכירים את עשרת בניו של רב פפא, ואומרים כך: "יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתהא תורתך אומנותנו בעולם הזה, ותהא עמנו לעולם הבא. חנינא בר פפא, רמי בר פפא, נחמן בר פפא, אחאי בר פפא, אבא מרי בר פפא, רפרם בר פפא, רכיש בר פפא, סורחב בר פפא, אדא בר פפא, דרו בר פפא".

אחד ההסברים לכך, שכתוב בספרו של הרמ"א, הוא שרב פפא היה עורך סעודות סיום מסכת כל פעם שאחד מבניו סיים מסכת, וקנה כיבוד רב ויקר מפני כבוד התורה, ולכן זכה שעשרת בניו יהיו תלמידי חכמים גדולים ומפורסמים.

הגמרא מספרת כי רב פפא היה זהיר מאוד ביחסיו עם הבריות, ולעיתים קרובות נהג לפנים משורת הדין. פעם קנה שדה מאיש שהיה זקוק לכסף כדי לקנות שור. לאחר שהעסקה נחתמה כדת וכדין, התברר לאיש שהוא כבר אינו זקוק לכסף, והוא התחרט על שמכר את השדה. כאשר נודע לרב פפא על כך, החזיר לאיש את השדה.

הוא עסק במשא ומתן גם עם גויים, ופעם אחת אף ניסו להעליל עליו עלילת דם. היה זה כאשר רב פפא הגיע לביתו של גוי שלווה ממנו כסף, כדי לגבות את חובו. הגוי, שלא רצה לשלם, ניסה להתחמק מהתשלום על ידי עלילה שיעליל על רב פפא, לפיה רב פפא הרג את בנו, ולכן הוא הכין לרב פפא מיטה מוצעת לשבת עליה, כשמתחת למצעים הניח תינוק מת. רב פפא, בחכמתו, הבין את התחבולה, ואמר לבעלת הבית כי לא ישב על המיטה עד שיבדוק את אשר עליה, ומצא בה את גופת התינוק.

רב פפא ניהל בית דין, שיצא לו מוניטין כבית דין אמין וישר, ואף גויים באו להתדיין לפניו. כמו כן שימש גם כגבאי צדקה. פעם אחת בא אדם בשם זיגוד לפני בית דינו של רב פפא, והעיד עדות על איש בשם טוביה, שביצע חטא. ציווה רב פפא להלקותו. זעק אותו אדם: טוביה חטא, וזיגוד לוקה? השיב לו רב פפא, כן, אתה לוקה משום שאמרת לשון הרע. עדות של עד אחד אינה מתקבלת, ולכן היא סתם לשון הרע, ועל כך עליך ללקות.

שותפו של רב פפא להנהגת הישיבה, וגם למסחר, היה רב הונא בן רבי יהושע. פעם הלכו רב פפא ורב הונא בן רבי יהושע בדרך, ומצאו את רב חנינא בן רב איקא. אמרו לו רב פפא ורב הונא שעל פי ההלכה, כאשר הם ראו אותו - הם נתחייבו בשתי ברכות: "ברוך שחלק מחכמתו ליראיו", וברכת שהחיינו, בהתאם לפסקו של רבי יהושע בן לוי, שמי שלא ראה את חברו שלושים יום מברך על ראייתו ברכת שהחיינו. נענה רב חנינא בר איקא: אני ברכתי על ראייתכם ברכה נוספת מלבד ברכה זו, הלא היא ברכת "חכם הרזים", שכן חשובים אתם לי כשישים ריבוא יהודים, שעל ברכתם מברכים "ברוך חכם הרזים".

רב פפא נפטר בשיבה טובה בערך בגיל 75, ומקום קבורתו ברכס רמים שבהרי נפתלי, על גבול הלבנון.