הגילוי שיפתח לכם עולמות חדשים: פירוש קצר ומפתיע על פרשת חיי שרה

בחייו של יהודי, הניסיונות הם חלק בלתי נפרד מהמסע הרוחני. פעמים רבות, לפני שמגיעים להישג גדול במצווה או בעשיית דבר טוב, היצר הרע מתעורר ומנסה למנוע מאיתנו להצליח. אך חשוב לזכור שהקושי אינו אלא מבחן – הזדמנות להוכיח את עצמנו ולצמוח מבחינה רוחנית. הנתיבות שלום מלמד אותנו שכל ניסיון הוא אפשרות לצמיחה, וכל עמידה בניסיון היא פסיעה נוספת בדרך להתקרבות לה'.

על הפסוק: "וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ". (בראשית כ"ג, ב')

רש"י מבאר: "למה נסמכה מיתת שרה לעקידת יצחק? לפי שעל ידי בשורת העקדה שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט, פרחה נשמתה ממנה ומתה".

תוהה הנתיבות שלום:

יש להבין איך ייתכן שעל ידי העקדה נגרמה מיתת שרה? והרי 'שומר מצווה לא ידע דבר רע' (קהלת ח'), ואיך אפשר שמניסיון קדוש כזה יצא דבר רע, ומלבד זאת הרי שרה היתה במדרגת נבואה גבוהה יותר מאשר אברהם, כמו שפירש רש"י שהיה אברהם טפל לשרה בנביאות, ואם כן, איך אפשר שאברהם ושרה עמדו בניסיון, ואילו שרה כששמעה מזה פרחה נשמתה?!

הנתיבות שלום מבאר את העניין באופן נפלא:

אנו מבקשים בתפילה: "והסר שטן מלפנינו ומאחרינו", כלומר יש עניין שטן מלפנינו – היצר הרע המתגבר על יהודי קודם עשיית מצווה וקודם הניסיון, למנוע ממנו שלא יקיים המצווה ושלא יעמוד בניסיון.

כך היה אצל אברהם בניסיון העקידה, כמו שמופיע במדרשי חז"ל כל תחבולותיו של השטן למנוע את אברהם ממעשה העקדה. וכן יש בחינת שטן מאחורינו, והיא התגברות היצר לאחר המעשה, שרוצה לקחת מהאדם את אשר כבר השיג על ידי מחשבת גאווה.

על פי זה יבואר כי לאחר שהתגבר אברהם אבינו על השטן ועמד בניסיון – נתעורר השטן מאחורינו, היצר הרע המתגבר לאחר הניסיון ועשיית המצווה, ואברהם חשש פן יתגבר עליו היצר הרע עתה, ויהיה לו גאווה על כך שפעל עניין כמה נשגב. לכן קיים: "וישב אברהם אל נעריו ויקומו וילכו יחד", שנעריו היו שבורים מאוד מכך שלא זכו להיות שותפים למעשה כה גדול, ואברהם אבינו לקח עימו את שברון הלב של נעריו, כדי שלא יבוא לידי זחיחות הדעת.

ועל פי זה אפשר להבין את מיתת שרה, שלאחר שראה השטן כי אברהם אבינו התגבר גם על הניסיון הזה, חיבל תחבולה חדשה כדי להכשילו, שידע השטן שהגיע זמנה של שרה להסתלק מן העולם, וסבב כך שבהגיע זמנה יבשרו לה שנזדמן בנה לשחיטה, ופרחה נשמתה, וזאת כדי שיחשבו כל העולם, וכן אברהם, שפרחה נשמתה מחמת בשורת העקדה, כדי לבלבל את אברהם אבינו שידאג ויתחרט על מעשהו, ויהיה בבחינת תוהה על מעשים טובים שעשה.

אך האמת היא שלא הסתלקה באמצע ימיה, כי אז בדיוק נשלמו ימי חייה והגיע זמנה למות. וזה שכתבה התורה: "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים", שנמנו ימי חייה לומר שזה היה הזמן הקצוב לה לחיות, וכפל אומרו: "שני חיי שרה", להדגיש שאלו היו השנים הקצובות לחייה, ואף לא רגע אחד יותר מזה.

לכן נסמכה פרשת מיתת שרה לעקדת יצחק, שהשטן רצה שיהיה נראה כאילו נפטרה בגלל בשורת העקידה, ואברהם אבינו עמד גם בניסיון הזה. וזה מה שנאמר: "ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה" בכ' קטנה, שלא בכה עליה אלא מעט, כדרך שבוכים על זקנים, ולא כמו שבוכים על אסון שקורה כאשר אדם מת בחצי ימיו, שעמד בניסיון והבין שזהו הזמן שהיתה צריכה להסתלק מן העולם.

בכך מלמדת אותנו התורה שיש שטן "מלפנינו" ויש שטן "מאחרינו". בחייו של יהודי יש ניסיונות קודם שהולך לקיים מצווה, או שהיצר מתגבר עליו בענייני תאוות, שצריך להתגבר על הניסיון. אך לא פחות מהניסיון מלפנינו, יש הניסיון לאחרינו, שאחר שמתגבר על יצרו – מביאו היצר הרע שוב לידי ניסיון, במחשבות כאלו שלא היה צריך לנהוג כפי שנהג, כיוון שבעצם עשה בזה נגד רצון ה' או מסיבות אחרות, שעל ידי זה הוא בבחינת תוהה על מעשים טובים שעשה. והתורה מלמדת אותנו שגם זה הוא מתחבולות היצר, וכמו שרצה להכשיל את אברהם אבינו במחשבות מסוג זה. ואברם אבינו עמד בכל חלקי הניסיונות מלפנינו ומאחרינו – שכל זה מלמד את היהודי מה הדרך להתגבר על כל ניסיונות חייו.

בסופו של דבר, התורה מלמדת אותנו שהניסיון הוא לא רק לפני המעשה אלא גם לאחריו. כשאדם עומד בניסיון, הוא זוכה למדרגה גבוהה יותר, והיצר הרע מנסה להוריד אותו שוב דרך מחשבות של ספק וחרטה. עלינו לדעת שעמידה בניסיון, גם קודם וגם לאחר המעשה, היא הדרך שלנו להוכיח את אמונתנו ולהפוך כל אתגר להזדמנות לקידוש ה'. כאשר נעמוד בכל חלקי הניסיון, נוכל לחוות שמחה פנימית אמיתית ולזכות לקרבה עמוקה יותר אל הקב"ה.