המומחים חושפים: מה באמת גורם לאנשים לרגל למען איראן?

פנסיונר בן 72 מאשקלון, צעיר בן 35 יוצא אוקראינה, זוג נשוי מרמת גן, חרדי לשעבר מבני ברק, ושבעה ערבים מבית צפאפא. מה משותף לכל האנשים הללו? את כל אלו חשף השב"כ ואף הוביל למעצרם במשך החודשים האחרונים. כולם נעצרו בחשד לביצוע העבירה החמורה ביותר בספר החוקים: שיתוף פעולה עם האויב בשעת מלחמה, עבירה שעונשה עשוי להגיע למאסר עולם ואף גזר דין מוות.

קשה לשמוע על מקרים כאלו מבלי להזדעזע – אנשים שחיים אתנו בארץ, חווים את המלחמה ואת סכנת החיים המרחפת על כולנו, ומוכנים לחשוף סודות שעלולים להוביל חלילה לרצח של יהודים, לפגיעה מדויקת יותר של טילים, להתנקשות בחיי בכירים ולעוד מעשים חמורים ביותר.

ובכל זאת, במהלך החודשים האחרונים נחשפו לפחות שבע פרשיות נפרדות, אשר כללו מעורבות של אנשים שקיימו קשרים עם סוכנים איראנים ושיתפו עימם פעולה במגוון דרכים. בסך הכל, עשרים איש עומדים לדין, בין היתר באישומים החמורים ביותר הקיימים.

(צילום: shutterstock)

הבוגדים בע"מ

למי שתוהה איך ייתכן שאזרחים ישראליים מוכנים לסכן את עצמם, את חייהם ואת משפחתם, למען מדינת אויב, מסתבר שיש כאן לא מעט עומק פסיכולוגי. ד"ר אילן דיאמנט, פסיכולוג קליני, בעברו יועץ למערכת הביטחון, ושלמה פלד, יוצא מערכת הביטחון, חיברו את הספר 'בגידה בממלכת הסוד – מסע אל נפשם של מרגלים שבגדו במדינתם' (הוצאת מטר).

שניהם בטוחים שאין זה מקרי שאנשים מסוימים הופכים למשתפי פעולה עם מדינות אויב, שכן יש לכך רקע פסיכולוגי מובהק. "כולנו אמורים לגדול בסביבה משפחתית בה הדמויות שמטפלות בנו תומכות בנו מהיום בו הגענו לעולם", מבהיר ד"ר דיאמנט, "כשהמצב בריא ותקין אנו יודעים שבעת הצורך ובזמני מצוקה, יעניקו לנו הדמויות שסביבנו את המענה הפיזי או ההרגעה הנפשית. האמון הזה משפיע גם על המשך החיים, כשאנו מאמינים במערכות שפועלות סביבנו. כשמגיע מצב בו יש בעיה בקשר הבסיסי הזה ששמו אמון, נוכל לראות שאנשים נכנסים למשבר שגורם גם להם למעול באמון שנותנים בהם.

"באופן חד משמעי ניתן לומר שאין דבר כזה 'בוגדים שמחים'. אף אחד לא הפר את האמון שניתן בו מתוך זה שהיו לו חיים טובים ומאושרים. כשנבדוק נגלה שתמיד מסתתרת מאחורי הבגידה מצוקה גדולה ומשבר שעובר על האדם, כאשר הוא לא מקבל את הביטחון שאמור להיות לו בחייו.

"וישנו גם מכנה נוסף המשותף לאותם אנשים – לעתים קרובות הם יהיו בעלי אישיות נרקיסיסטית, כשהכבוד והאגו שלהם חשובים להם יותר מכל. תחושת ההישגיות וההצלחה בביצוע המשימות, כמו גם הכבוד שנותנים להם והיחס - מענקים להם תחושה שהם שווי ערך". 

יש אנשים רבים שחווים מצבים כאלו ובכל זאת אינם בוגדים...

"ברור שיש כאלו, אבל על ידי הבנת קווי הדמיון האלו נוכל להגדיר קבוצות סיכון. בנוסף, יש עוד מאפיינים שעלולים לגרום לאנשים לשתף פעולה עם גורם שפוגע במדינתם, והראשון שבהם הוא כמובן כסף. בתחילה לא מציעים להם הרבה, אך לאט-לאט הסכומים עולים, וזה יכול להיות מאוד משמעותי עבורם. אנשים כאלו מגיעים למצב של 'ראיית מנהרה', כשהם שוקלים פחות את משמעות מעשיהם, וממילא הבלמים שלהם נחלשים. כך קורה שעל תחושות כמו פחד או זהירות מתגברים יצר ההרפתקנות או תאוות הבצע. אחרי כמה פעמים שבהם הסוכן בודק אותם ורואה שהם משתפים פעולה, הוא גם מגדיל את התמורה, ומכאן קשה מאוד לעצור את הגלגל ולהימלט, כי בעת שירצו לעשות זאת הוא יסביר להם: 'אם תעזבו, אני אלשין עליכם, ותמצאו את עצמכם במאסר כל חייכם'. כך הם מתמכרים לכך ומתקשים לשים לדבר סוף.

"אם נשים לב", מחדד ד"ר דיאמנט, "במקרים שנתפסו לאחרונה יש את הכל – אנשים עם עבר מורכב שחוו פגיעות באמון, הבלמים שלהם נחלשו והם חיפשו כסף ואגו. בכל המקרים הללו ידעו כולם היטב שהם מופעלים על ידי איראן, ולכן זה חמור כל כך ובלתי נסלח".

הספר

לא נורמטיביים

"חשוב לדעת שבאירוע הנוכחי לא מדובר באנשים שהתנדבו אצל האיראנים, אלא בכאלו שהאיראנים העלו בחכתם", מוסיף פלד, "בכל המקרים אלו אנשים שהיו מודעים באופן מלא למעשיהם. הדרך היחידה להסביר זאת היא בכך שהם לא באמת אפשרו לעצמם להרגיש את המשמעות המזעזעת של המעשים. כך למשל הם מצדיקים את עצמם בהצדקות 'מוסריות'': 'הרי הנזק בכלל לא גדול', ו'מה כבר עשיתי שצילמתי בסיס צבאי? הרי ממילא התמונה שלו קיימת בכל מקום אפשרי ברשת'. 

"אפילו למצבים החמורים הם לא מתייחסים כבגידה, אלא משכנעים את עצמם: 'זה לא שבאמת הייתי מתנקש בחייו של מישהו, ברור שהייתי נסוג בדקה האחרונה'. להערכתי זה יהיה קו ההגנה של הנאשמים במקרים האלו. 'זה לא שהם בוגדים במדינתם, אלא מחפשים מענה למצוקתם ומרוכזים מאוד בעצמם'".

האם מדובר בתופעה שניתן למצוא גם במדינות נוספות?

"בוודאי. תופעת בגידה במדינות מוכרת לנו היטב מההיסטוריה היהודית והכללית, וקיימת גם בכל המדינות והמקומות. בגידה היא מעילה באמון ובכל חברה אנושית, וכן יש גם בגידה בתוך הקהילה ובתוך המשפחה".

הבוגדים באמת מאמינים שיצליחו להעביר מידע מבלי להיתפס? 

"כן, כך הם חושבים, למרות שכל מי שיתבונן בכך מן הצד יבין שאין זה הגיוני ובוודאי יבוא היום שבו הם ייתפסו, אבל במצבים כאלו המערכת השיפוטית שלהם משתבשת, והם מספרים לעצמם שהם זהירים ואיש לא יעלה עליהם. מהמקום הזה הם ממשיכים לצעוד הלאה, כשהם משבשים לעצמם את המציאות ובשל כך הם דוהרים כמו מכונית ללא מעצורים, בדיוק כפי שאנשים שמכורים להימורים מתנהגים, ללא שום ברקס".

(צילום: shutterstock)

500 דולר לריסוס

אז איך לדעתכם התבצעו הדברים במקרים האחרונים?

"במקרה הזה השתמשו האיראנים בהטלת רשת רחבה", מבהיר פלד, "הם לא פנו נקודתית למישהו בתפקיד בכיר כדי להסתייע בשירותיו, וגם לא עשו מחקר כדי לאתר מישהו במצוקה כספית שיהיה מוכן להסתכן עבורם. הם פשוט פרסמו מודעה ברשתות השונות וקיבלו פניות של אנשים. את אלו שפנו אליהם הם סיננו והצליחו למצוא ביניהם כמה אנשים שניאותו לרסס גרפיטי, לצלם ולשלוח, או לבצע פעולות פשוטות אחרות שהוטלו עליהם בתמורה ל-500 דולר. לאלו שהצליחו במשימה הם העלו דרגה והטילו עליהם משימה נוספת ב-1500 דולר, כמו למשל לצלם מכונית של בן אדם מסוים, שרק לאחר מכן יתגלה שהוא מדען גרעין ישראלי, ועוד דברים בסגנון.

אז זה רק מקרי שדווקא האנשים האלו עלו ברשת?

"זה לא ממש מקרי", מבהיר שוב דיאמנט, "כי ברוב המוחלט של המקרים נראה שלאנשים שעולים ברשת יש לא מעט מן המשותף. כי אישיות נורמטיבית המשויכת למדינה וחשה קשר אליה לא תשתף פעולה עם מדינות אויב גם לא בתמורה למיליון דולר. אבל זו בדיוק הנקודה – למצוא את האנשים שאינם נורמטיביים, ושייאותו לבצע את המשימות האלו.

"חשוב לי גם להדגיש כי על פי מחקרים של ה-CIA, סוכנות הביון האמריקאית, לרוב הבוגדים אין הפרעות נפשיות, אבל הם כן אנשים שמתמודדים עם קשיים אישיים רבים, והצעד הזה של ביצוע פעולת בגידה והפרת אמון נעשה לעתים קרובות מתוך ייאוש. גם אם נסתכל בעבר של אותם אנשים נגלה לא פעם הזנחה גדולה או אלימות או התעללות שלא טופלה".

ומה צפוי לעלות בגורלם?

ד"ר דיאמנט ופלד מציינים שבשלב זה קשה להשיב על השאלה, שכן משפטם של הנאשמים טרם התקיים. "אך ישנו דבר המאפיין מאוד את העולם הזה, והוא שמרגע שהאדם נכנס לתוכו, תתקשה מאוד לצאת בחזרה", מבהיר ד"ר דיאמנט. "כי המסר שהאויב מעביר לו כל הזמן הוא: 'לא תוכל לחזור לחיים נורמטיביים, כי אם תחשוף עלינו מידע, גם אנחנו נחשוף אותך'. בסופו של דבר הוא מתגלה על ידי רשויות החוק במדינתו או שנאלץ להישאר עד סוף ימיו במדינה שלטובתה הוא ריגל, ולהעביר את שארית חייו כנטע זר  בארץ זרה. דבר אחד ברור: הסיכוי לצאת בריא בגוף ובנפש מכזו משימה כמעט ולא קיים".