מי קובע את השייכות? האב, האם וסוד הייחוס ביהדות

ביהדות, לייחוס יש משמעות גדולה מאוד, והתורה מלאה בחוקים העוסקים בהיבטים שונים בייחוס. אחד הכללים הבסיסיים ביותר, הוא שבתוך העם היהודי הבנים מתייחסים לאב. לדוגמא: אם כהן יישא לאשה בת ישראל, הבנים יהיו כהנים. אבל במקרה הפוך, אם ישראל יישא לאשה בת כהן, הילדים יהיו ישראלים. הכלל הזה חוזר על עצמו גם בנישואים שבין שבט לשבט, וגם בין משפחה למשפחה. אבל בעוד שבתוך עם ישראל הייחוס נקבע לפי האב, הרי שבנישואים בין ישראל לגוי, הייחוס ילך אחר האם. כך שאם גוי יישא ישראלית לאישה – הבנים הם יהודים, ואם ישראל יישא אישה נוכרית – הילדים הם נוכרים לכל דבר ועניין.

המסקנה המתבקשת מההבדל שבין הייחוס בתוך ישראל, לבין הייחוס בין ישראל והגויים היא, שהתכונה הלאומית של הילדים מגיעה מהאם, בעוד התכונה של תפקיד השבט בתוך העם מגיעה מהאב.

אבל הסתכלות כזאת מעוררת שאלה חדשה. בתורה מצינו גם כללי ייחוס בין הגויים בינם לבין עצמם, ומשם יוצא שבנישואין בין לאומים בגויים, הילדים מיוחסים אחר האב. לדוגמא, אם מואבי יישא מצרית לאישה, הילדים יהיו מואביים, ולא מצרים.

בשביל להסביר את ההבדל בין נישואים רגילים, שבהם הולך הייחוס אחר האב, לבין נישואין בין יהודים לגויים, שבהם הולך הייחוס אחר האם, צריך להבין קודם כל מהו ייחוס.

במסכת קידושין, בפרק ג' משנה י"ב, כותבת המשנה: ''כל מקום שיש קידושין ואין עבירה, הוולד הולך אחר הזכר''. המשמעות של המשפט הזה היא, שמה גורם לייחוס להיות אחר האבא, היא לא העובדה הטכנית שפלוני הוא אביו של אלמוני, אלא שפלוני קידש את אמו של אלמוני. אז מהם אותם קידושין, שהם אלה שיוצרים את הייחוס אחר האב?

מהותם של הקידושין אינם רק להתיר את האישה לבעלה. חוץ מזה שהיא נהית מותרת לבעלה, היא נאסרת לכל שאר העולם, והוא מתחייב בכתובה, שבה מצוינות חובותיו, שהן לפרנס אותה, להלביש אותה ולדאוג לה. בעצם, הקידושין מהותם - ליצור משפחה. אחרי שהמשפחה נוצרת, רק אז הילדים, שנולדו במסגרת משפחתית, יתייחסו אחרי האב. ללא משפחה, האב לא קשור לאשתו, וממילא, גם לא לילדיו, כיוון שללא נישואין שמקיימים חיי משפחה – אין משפחה, ומה שנשאר הוא המצב הטבעי, החייתי, שבו הצאצאים שייכים לאם, מהסיבה הפשוטה שהיא ילדה אותם. יוצא לנו מזה, שבשביל שהילדים יהיו קשורים לאב, אין זה מספיק שמבחינה ביולוגית הם ייוולדו ממנו, אלא הוא נקרא אביהם רק כשהם באו במסגרת המשפחתית שקושרת אותו ואת אשתו, וממילא הוא אביהם.

ממילא, כשיש קידושין לפי ההלכה, רק כך יהודים שחייבים במצוות יכולים להקים משפחה. וכיוון שהאב הוא ראש המשפחה – הילדים יתייחסו אחריו. אז מה יקרה אם יהודים יתחתנו עם גויים? כיוון שלא שייכים פה קידושין, ולא ייתכנו נישואין מעורבים בין יהודי וגוי, כי היהודים הם דרגה אחרת מאשר גויים – אין כאן משפחה, וממילא הילדים יהיו שייכים לאם, בין אם היא יהודית ובעלה גוי, ובין אם היא גויה ובעלה יהודי. אבל בגויים, שאין להם בעיה להינשא אחד לשני, כן יוכלו להקים משפחה מעורבת בין מצרי למואבי, למשל, ולכן הילד יתייחס אחר האב.

דרך דיני ייחוס אפשר לראות איך מאחורי כל הדינים של התורה מסתתרים רעיונות גבוהים, שטומנים בחובם את ההבדלים בין יהודים לגויים, ובין ישראלים ללוויים וכהנים, וגם את מהות תפקידנו בין שאר האומות, כיהודים.