החלטה דרמטית: בית הדין בהאג הוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט

בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג הוציא בצהריים (חמישי) צו מעצר בינלאומי נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. צו נוסף הוצא נגד שר הביטחון לשעבר, יואב גלנט. בכך נעתר בית הדין לבקשת התובע הראשי, קארים חאן, הטוען כי שני הבכירים הישראלים חשודים בעבירות של פשעי מלחמה ורצח עם בעזה. התובע דורש את מעצרם לצרכי חקירה והגשת כתב אישום.

בנוסף, בית הדין הודיע על הוצאת צו מעצר נגד מנהיג הזרוע הצבאית של חמאס, מוחמד דף. זאת מאחר וחמאס לא אישר כי הוא אכן חוסל בתקיפה ישראלית. בית הדין ביטל את הבקשות שהוגשו לכלול בצווים את איסמעיל הנייה ויחיא סינוואר, בגין פשעי מלחמה שבוצעו במתקפה על יישובי העוטף. הסיבה: השניים אינם בחיים.

בהחלטת בית הדין נכתב: "נתניהו וגלנט נושאים באחריות פלילית לפשעים הבאים כמבצעים שותפים לביצוע המעשים במשותף עם אחרים - פשע מלחמה של רעב כשיטת לוחמה; ופשעים נגד האנושות של רצח, רדיפה ומעשים לא-אנושיים אחרים. נתניהו גלנט נושאים כל אחד באחריות פלילית כממונים אזרחיים לפשע המלחמה של הכוונת תקיפה מכוונת נגד האוכלוסייה האזרחית".

בית הדין הודיע, בנוסף להוצאת צווי המעצר, כי הוא דוחה את עתירת ישראל על סמכות השיפוט של בית הדין על "המצב בפלסטין בכלל, ועל אזרחים ישראלים בפרט. כן דחה כל בקשה ישראלית לעצור כל הליך בפני בית הדין במצב הרלוונטי, כולל את הדיון בבקשות לצווי מעצר. השופטים קבעו כי "קבלת סמכות השיפוט של בית הדין על ידי ישראל אינה נדרשת, שכן בית הדין יכול להפעיל את סמכותו על בסיס סמכות טריטוריאלית של פלסטין, כפי שנקבע בעבר".

הרכב השופטים הודיע כי "נמצא יסוד סביר להאמין כי ההתנהגות הנטענת של מר נתניהו ומר גלנט נגעה לפעילויות של גופי ממשלת ישראל והכוחות המזוינים נגד האוכלוסייה האזרחית בפלסטין, ובפרט אזרחים בעזה. לפיכך היא נגעה ליחסים בין שני צדדים לסכסוך מזוין בינלאומי, וכן ליחסים בין כוח כובש והאוכלוסייה בשטח כבוש. מסיבות אלה, בנוגע לפשעי מלחמה, הלשכה מצאה לנכון להוציא את צווי המעצר בהתאם לדין של סכסוך מזוין בינלאומי. הלשכה גם מצאה כי הפשעים הנטענים נגד האנושות היו חלק מהתקפה נרחבת ושיטתית נגד האוכלוסייה האזרחית בעזה".

"נקבע כי קיים יסוד סביר להאמין ששני האישים מנעו בכוונה ובידיעה מהאוכלוסייה האזרחית בעזה חפצים החיוניים להישרדותם, כולל מזון, מים, ותרופות וציוד רפואי, וכן דלק וחשמל, לפחות מ-8 באוקטובר 2023 עד 20 במאי 2024".

"התנהגותם הובילה לשיבוש היכולת של ארגונים הומניטריים לספק מזון ומוצרים חיוניים אחרים לאוכלוסייה הנזקקת בעזה. ההגבלות האמורות יחד עם ניתוק החשמל והפחתת אספקת הדלק השפיעו גם באופן חמור על זמינות המים בעזה, והיכולת של בתי חולים לספק טיפול רפואי. החלטות המאפשרות או מגדילות סיוע הומניטרי לעזה היו לעתים קרובות מותנות. הן לא התקבלו כדי למלא את מחויבויותיה של ישראל על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי, או להבטיח שהאוכלוסייה האזרחית בעזה תסופק באופן הולם במוצרים נחוצים. למעשה, הן היו תגובה ללחץ של הקהילה הבינלאומית".

כזכור, בחודש יולי חברי בית הנבחרים בארה"ב אישרו, ברוב קולות, הצעת החלטה להטיל סנקציות על בית הדין הפלילי בהאג, אם זה יורה על הוצאת צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט. 247 חברי בית הנבחרים הצביעו בעד ההצעה, מהם כל 205 הנציגים הרפובליקניים ועוד 42 נציגי המפלגה הדמוקרטית. 155 דמוקרטים, חברי מפלגתו של הנשיא ג'ו ביידן, התנגדו להצעה.

התגובות בישראל להחלטת בית הדין:

שר הביטחון ישראל כץ: "החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג היא חרפה מוסרית שצבועה כולה באנטישמיות ושמדרדרת את מערכת המשפט הבין לאומית לשפל חסר תקדים. מדובר בהחלטה מבישה שמשרתת את ראש הנחש איראן ושלוחותיה".

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר: "התשובה לצווי המעצר - החלת ריבונות על כל שטחי יהודה ושומרון, התיישבות יהודית בכל חלקי הארץ וניתוק הקשר מול רשות הטרור כולל סנקציות. הוצאת צווי המעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו וח״כ גלנט היא חרפה שאין כדוגמתה, אך כלל לא מפתיעה. בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג מראה שוב כי הוא אנטישמי מתחילתו ועד סופו. זהו טירוף מערכות מוחלט".

יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ: "החלטת בית הדין בהאג היא עיוורון מוסרי וחרפה היסטורית שלעולם לא תישכח".

יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, התייחס בחשבון ה-X שלו על החלטת בית הדין: "בית הדין בהאג סיפק היום הוכחה נוספת למוסר הכפול ולצביעות של הקהילה הבינלאומית ומוסדות האו"ם. מדינת ישראל לא תתנצל על הגנה על אזרחיה ומחויבת להמשיך להיאבק בטרור ללא פשרות".

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, יצחק וסרלאוף: "צווי המעצר הם לא רק נגד נתניהו וגלנט, אלא האשמות אנטישמיות כלפי כל אזרחי ישראל. בית הדין בהאג הפך להיות כלי של החמאס כדי להמשיך להילחם במדינת ישראל, אך לא נרתע ונמשיך להיאבק בטרור הרצחני ולדאוג לביטחון אזרחי ישראל".

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין: "מדינת ישראל נמצאת במלחמת קיום מול ציר רשע המורכב מרוצחי ילדים וחיות אדם. ההחלטה היא החלטה מבישה, של גוף פוליטי השבוי בידי אינטרסים איסלמיסטים. ההחלטה מהווה רוח גבית לאותו ציר טרור אכזרי. תקדים מסוכן, שיכול להביא בשלב הבא גם לצווי מעצר נגד חיילינו וקצינינו המצוינים. מדינת ישראל מחויבת לעמוד על הגנת המדינה - הן בשדה הקרב והן בזירה המשפטית דיפלומטית".

ראש האופוזיציה יאיר לפיד: "מגנה את החלטת בית הדין בהאג, ישראל מגינה על חייה מול ארגוני טרור שתקפו ורצחו את אזרחינו. צווי המעצר האלה הם פרס לטרור".

השר אבי דיכטר: "קורא לידידיה של ישראל בעולם להבהיר שלא יכבדו את צו המעצר האנטישמי והבזוי נגד ראש הממשלה ושר הביטחון, בעיצומה של מלחמה צודקת מאין כמוה. שום דבר לא ירתיע אותנו עד שנביס את אויבינו ונשיב את כל החטופים!".

יו"ר ועדת החוקה חה״כ שמחה רוטמן: "הוצאת צווי המעצר על ידי בית הדין בהאג מעידה כאלף עדים על חוסר התוחלת בקשירת הידיים המשפטית, שמדינת ישראל הטילה על עצמה מרצון לאורך השנים. ‏מדינת ישראל והעומדים בראשה מחוייבים לפעול להגנה על אזרחי ישראל, ולא יקבלו כל מגבלה שתוטל עליהם בידי גופים מוטים ואנטישמיים כמו בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. ‏הטענות כאילו המגבלות המשפטיות שבג"ץ, היועמ"שית והפצ"רית מטילים על צה"ל הן 'שכפ"ץ משפטי', קיבלו היום מכה משמעותית נוספת. ‏עברנו את פרעה, נעבור גם את האג, ובעזרת ה' ביחד ננצח".

מייק וולץ, היועץ לבטחון לאומי המיועד בממשל של דונלד טראמפ, על צווי המעצר: "לבית הדין אין אמינות וההאשמות הללו הופרכו על ידי ממשלת ארה"ב. ‏ישראל הגנה באופן חוקי על עמה ועל גבולותיה מפני טרוריסטים רצחניים. צפו לתגובה חזקה להטיה האנטישמית של ה-ICC והאו"ם בינואר".