צו המעצר נגד נתניהו: אילו מדינות יכבדו את פסק הדין ואיך זה ישפיע על לוחמי צה"ל?

בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג (ICC) הוציא היום (חמישי) צווי מעצר בינלאומיים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. בישראל, שלא מחויבת להחלטות בית הדין, מוטרדים שהכשרת צווי המעצר, וכיבוד ההחלטה על ידי מדינות רבות, יוביל לגל של תביעות ודרישות מצד פרו פלסטינים לעצור אזרחים ישראלים, בעיקר חיילים וקצינים בצה"ל שהשתתפו בלחימה בעזה.

בית הדין בהאג פועל מתוקף סמכות שהוענקה לו במה שמכונה "אמנת רומא", שהובילה להקמתו במטרה לדון בפשעי מלחמה. על האמנה חתומות 123 מדינות. ישראל וארה"ב לא ביניהן. רוסיה פרשה לאחר שבית הדין קבע שהפלישה לאוקראינה אינה חוקית. אוקראינה הצטרפה לאמנה לפני כשנתיים. בריטניה פרשה ממנו לפני מספר שנים, הממשלה החדשה הודיעה כי היא שוקלת לחתום מחדש על האמנה.

אז מהי בעצם המשמעות של הוצאת צווי המעצר? כל אחת מהמדינות החתומות מחויבת לעצור בתחומה את "המבוקשים". בשל כך, הן נתניהו והן גלנט ימנעו מנסיעה לאותן מדינות. כמו כן, השניים לא יוכלו להגיע לבניין האו"ם בניו יורק. הבניין שוכן אמנם בארה"ב, שאינה מקבלת את החלטות בית הדין, אבל הגישה אל מטה האו"ם אסורה למי שיש נגדו צו מעצר בינלאומי.

הפלסטינים רואים בהחלטת בית הדין ניצחון משמעותי. ההערכה בישראל היא שהרשות הפלסטינית, מדינות שאינן אוהדות את ישראל, וארגונים פרו פלסטינים ברחבי העולם, יגישו תביעות בבתי משפט באותן 123 מדינות, וידרשו לעצור ישראלים.

המדובר בקצינים ולוחמי צה"ל שאותם תובעים יוכיחו כי השתתפו בפועל בלחימה בעזה. המשמעות: ישראלים יחששו לנסוע לאותן מדינות שיצהירו שהן מכבדות את פסיקת בית הדין הבינלאומי. בצה"ל יצטרכו הלערך לכך משפטית ויתכן ואף לתדרך את מי שיוצא לחו"ל. 

מי המדינות שהודיעו שיכבדו את הפסיקה? ראש ממשלת קנדה, ג'סטין טרודו, הודיע הערב, לאחר הוצאת צווי המעצר: "אנו מחויבים לציית לחוק הבין לאומי". אל קנדה הצטרפה הולנד. שר החוץ ההולנדי, קאספר ולדקאמפ, מסר כי "הולנד תפעל בהתאם לצווי המעצר נגד נתניהו וגלנט". הצפי הוא שגם צרפת תמסור הצהרה דומה. כך גם ספרד, אירלנד ונורבגיה.

הונגריה וארגנטינה, בעלות ממשלות האוהדות את ישראל, והחתומות על האמנה, גינו את החלטת בית הדין, אז סביר שלא יפעלו בהתאם להחלטה. ג'ון קירבי, דובר הבית הלבן, הוציא הודעה: "ארה"ב דוחה באופן יסודי את החלטת בית הדין להנפיק צווי מעצר נגד הבכירים הישראלים".

ראש ממשלת צ'כיה, פטר פיאלה, אמר הערב: "ההחלטה המצערת של בית הדין הפלילי הבינלאומי מערערת את סמכותו במקרים אחרים, כאשר היא משווה בין נציגים נבחרים של מדינה דמוקרטית, לבין מנהיגי ארגון טרור אסלאמיסטי".

חבר הקונגרס הרפובליקני, מייק וולץ, היועץ המיועד של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ לביטחון לאומי, הגיב ושלח מסר לישראל: "‏ל-ICC אין אמינות וההאשמות הללו הופרכו על ידי ממשל ארה"ב. ‏ישראל הגנה באופן חוקי על עמה ועל גבולותיה מפני טרוריסטים רצחניים. אתם יכולים לצפות לתגובה חזקה להטיה האנטישמית של ה-ICC והאו"ם בינואר".

בריטניה, אשר תחת שלטון השמרנים הטילה ספק בסמכות בית הדין הפלילי להוציא צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט, הסירה את התנגדותה להחלטות בית הדין בחודש יולי, לאחר שהושבעה ממשלת הלייבור. הממשלה החדשה הודיעה כי היא שוקלת לחתום מחדש על האמנה.

עם זאת, בתגובה שיצאה הערב מטעמו של ראש הממשלה קיר סטאמר, נמסר כי בריטניה שוקלת את צעדיה. בהודעה נכתב: "בריטניה מכבדת את בית המשפט ועצמאותו. מכבדת את זכותה של ישראל להגן על עצמה. ממוקדת בצורך בהפסקת אש. בוחנים האם ליישם את הצווים בהליך פנימי".