לומדים מוסר
הסוד הכמוס של ההשגחה האלוקית: למה הצדיק מתייסר?
צדיק ורע לו - איך ייתכן? רבנו בחיי בספרו "חובות הלבבות" מציע 5 פתרונות לשאלה שהעסיקה דורות
- יונתן הלוי
- פורסם כ"ג חשון התשפ"ה
מדוע צדיק ורע לו, רשע וטוב לו? שאלה זו רודפת את האנושות מאז ומעולם, וכבר הנביאים והחסידים העלו אותה בעומק מחשבתם. ההשגחה האלוקית, המנהיגה את העולם ביושר ובצדק, מעמידה אותנו לעיתים בפני מציאות שנראית כפרדוקסלית: צדיקים שעובדים קשה לפרנסתם מותקפים בייסורים, בעוד רשעים נהנים משלווה ורווחה. רבנו בחיי, בפרשנותו המעמיקה, לא נמנע מלהתמודד עם השאלה הנוקבת הזו. הוא מציג גישה שמאירה את עומק ההשגחה ומסבירה את סיבותיה המורכבות והמגוונות, שמסתתרות לעיתים מעיני בשר ודם.
כה דבריו:
"ואם יאמר האומר: הנה אנחנו רואים מקצת צדיקים לא יזדמן להם טרפם אלא אחרי העמל והיגיעה, ורבים מאנשי העבירות בשלוה וחייהם בטוב ובנעימים - נאמר כי כבר קדמו הנביאים והחסידים לחקור על זה העניין.
"מהם מי שאמר (ירמיה יב) 'מדוע דרך רשעים צלחה'. ואמר האחר (חבקוק א) 'למה תראני און ועמל תביט ושוד וחמס לנגדי ויהי ריב ומדון ישא'. ואמר (שם) 'כי רשע מכתיר את הצדיק'. ואמר (שם) 'תחריש בבלע רשע צדיק ממנו'. ואמר אחר (תהלים עג) 'הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל'. ואמר (שם) 'אך ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים'. ואמר אחר על פי אנשי דורו (מלאכי ג) 'גם בחנו אלוהים וימלטו', והרבה כזה".
מפרש בעל "לב טוב":
ואם ישאל השואל: הרי רואים אנו שכמה צדיקים אין להם פרנסה אלא אחרי עמל ויגיעה, ולעומת זאת בעלי עברה רבים שרויים בשלווה וחיים בטוב ובנעימים, נענה לו כי כבר חקרו הנביאים והחסידים בשאלה זו. נביא אחד שאל: מדוע דרך רשעים צלחה, ונביא אחר שאל: למה תראני אוון, ואחד מהם אמר: 'הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל', והרבה פסוקים דומים נאמרו.
ממשיך רבנו בחיי ומסביר כי "אך הניח הנביא התשובה בביאור עילת זה".
כה דבריו: "מפני שעילת כל אחד מן הצדיקים הנבחנים, וכל אחד מן הרשעים שהם בטובה בעולם הזה זולת עילת האחר, לכן העיר על זה באומרו: (נצבים) הנסתרות לה' אלהינו והנגלות לנו ולבנינו. ואמר החכם בדומה לזה (קהלת) אם עשק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה אל תתמה וגו'. ואמר הכתוב (דברים לב) הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט".
"והטעם מדוע שלא נתנו הנביאים תשובה המבהירה את סיבת הדבר, הוא: מפני שלכל אחד ואחד מהצדיקים הללו יש סיבה אחרת מדוע ה' מנסה אותו בייסורים ועוני, וכן לכל אחד ואחד מהרשעים הללו יש סיבה אחרת מדוע שהוא שרוי בטובה בעולם הזה, וסיבתו של האחד אינה דומה לסיבתו של השני, ולכן לא היו הנביאים יכולים לפרט את הסיבות של כל אחד ואחד מהצדיקים והרשעים שבכל העולם ובכל הדורות. ולכן התבטא משה רבנו עליו השלום על שאלה זו: 'הנסתרות לה' אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו', כלומר שלא נחקור בענין זה, שפתרונו גלוי רק לה' ואין בכח האדם להשיגו, והכתוב אמר: 'הצור תמים פועלו כי כל דרכיו משפט'.
רבנו בחיי מוסיף ומציין כי בכל זאת, מצא לנכון לתת הסבר לעניין "צדיק ורע לו":
"ועם כל זה ראיתי לבאר בעניין הזה מה שיהיה בו מעט הספקה. ואומר כי הפנים אשר בעבורם ימנע מהצדיק הזמנות טרפו עד שיטרח עליו ויבחן בו: אפשר שיהיה עוון שקדם לו התחייב להיפרע ממנו עליו, כמו שכתוב (משלי יא) 'הן צדיק בארץ ישולם'. יש שיהיה על דרך התמורה בעולם הבא, כמו שכתוב (דברים ה) 'להיטבך באחריתך'. ויש שיהיה להראות סבלו והסברתו הטובה בעבודת הבורא ית', כדי שילמדו בני אדם ממנו, כמו שידעת מעניין איוב. ויש שיהיה לרשע אנשי דורו, ויבחנהו הבורא יתעלה בעוני ובריש ובחלאים, להראות חסידותו ועבודתו לאלוהים מבלעדיהם. כמו שכתוב (ישעיה נג) 'אכן חליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם'. ויש שיהיה מפני שאיננו מקנא לאלוהים לקחת הדין מאנשי דורו, כמו שידעת מענין עלי ובניו, שאמר בהם הכתוב (שמואל א ב) 'והיה כל הנותר בביתך יבוא להשתחות לו וגו'".
בעל "לב טוב" מפרש כי יש 5 סיבות בגללן ייתכן והצדיק נענש. כה דבריו:
1. עונש על עבירה שעשה בעבר: אחת הסיבות הרבות שבגללן קורה שלא מזדמנת לצדיק פרנסתו עד שהוא מתייגע עליה ונבחן על ידה, יכולה להיות עברה שעשה בעבר, שעליה הוא נענש, כמו שנאמר: 'הן צדיק בארץ ישולם אף כי רשע וחוטא'.
2. כדי להרבות שכר בעולם הבא: ולפעמים ה' מייסר את הצדיק בעולם הזה, כדי להרבות את שכרו בעולם הבא, כמו שנאמר: 'למען ענותך ולמען נסותך להיטיבך באחריתך'.
3. כדי להראות שהוא עובד את הבורא בשמחה גם כשהוא סובל: ולפעמים ה' מייסר אותו כדי להראות שהוא עובד את הבורא בשמחה ובסבר פנים יפות גם כשהוא סובל מעוני וייסורים, כדי שילמדו ממנו בני האדם, וכמו שידוע לך מייסוריו של איוב.
4. בגלל רשעות בני דורו: ולפעמים הבורא מנסה את הצדיק בעוני, מחסור ומחלות, בגלל רשעות בני דורו, כדי להראות את חסידותו, שהוא עובד את האלוקים גם כשהוא מדוכא בייסורים, ולהבליט בכך את ההבדל שבינו לביניהם.
5. כיוון שאינו מוחה בבני דורו: ולפעמים סיבת הדבר היא מפני שהוא לא מקנא את קנאת ה' למחות בבני דורו, כמו שידוע לך מהעונש של בני עלי.
בסופו של דבר, רבנו בחיי מזכיר לנו כי ההשגחה האלוקית פועלת בדרכים נסתרות ועמוקות, וכי יש להימנע מלשפוט את המציאות מתוך מבט צר ומוגבל. ייסורים או שפע, הצלחה או קושי – כולם חלק מתוכנית גדולה ונשגבת, שמטרתה לתקן, לחנך ולהוביל את האדם לשלמות רוחנית. ההבנה הזו אינה מבטלת את הקושי, אך מעניקה לו משמעות ומכוונת אותנו לאמונה ולביטחון באלוקים, שבסופו של דבר "כל דרכיו משפט".