איך מתמודדים עם החרדה מהחדשות?

כל יום שומעים על אסונות כאלה ואחרים, ומחשבות של חרדה מזדחלות לתוכי. הפכתי להיות דאגנית יתר על המידה כלפי ילדי. בבקשה אל תכתבו לי לא לראות חדשות, כי אני לא יכולה להתנתק. מה עושים?

שורש החרדה מגיע בגלל הרצון "לשלוט" על התוצאה. בטעות נוצרה במח נוסחה שאומרת: חיים מאושרים ובטוחים – זה רק אם אני יודע ב-100 אחוז מה יהיה בעתיד. האדם מחפש את האשליה של ודאות, כאילו שרוגע תלוי בידיעה ודאית מה יהיה בעתיד. וזו הטעות.

רוגע לא תלוי בידיעה מה צופן העתיד אלא ב: 1. "הכל צפוי" ו-2. "הרשות נתונה" (פרקי אבות).

"הכל צפוי" – בורא עולם ברא עולם עם יופי וחכמה אינסופית, והוא גם רוצה בטובת האדם (גם הייסורים הם לטובת האדם).

"והרשות נתונה" – יש בחירה לאדם, לא לשלוט על המציאות, אלא ליזום ולהגיב למציאות. ובקיצור: לטפח את האמונה בהשם ואת תחושת המסוגלות. לא להבטיח תוצאה, אבל כן להבטיח עשייה ותגובה.

תרגיל ליישום: שלוש פעמים ביום יכוון האדם את עצמו ל"מודעות הנכונה". איך? לדוגמא, בתור הורה, כהוא מדבר עם הילד, שיאמר לעצמו בראש, "אני יכול להחליט מה  איך ומתי לומר, אך אני לא יכול להבטיח תוצאה".

הרשות נתונה מה לומר, אך הכל צפוי. הקב''ה מארגן את התוצאות לפי הייעוד והתפקיד של האדם.

טוב שהאדם ירגיל עצמו למודעות של "הכל צפוי והרשות נתונה". זו הגישה של אנשים רגועים ושלוים.

דבר נוסף שכדאי לזכור הוא שכותבי החדשות – גם להם יש אינטרס... להלחיץ ולהפחיד! כגודל הפחד, כך גודל ההתמכרות לחדשות. והרי אם כל מה שאמרו הפרשנים במהלך השנים היה קורה, לא היו אמורים להישאר הרבה בני אדם בעולם...

חדשות הן לא מידע מדויק, אלא הרבה פרשנויות והרבה רצון לעורר חרדות. עם גישה זו אפשר להמשיך לשמוע חדשות – אך עם הטלת ספק, שתוביל ליותר שמחה ורוגע בחיים.