פרשת תולדות
רבנו בחיי עם חידוש נפלא מפרשת תולדות: שתפו משפחה וחברים
רבנו בחיי בביאור קצר שנוגע לחיי היומיום של כל אחד ואחת מאיתנו. והפעם, פרשת תולדות
- אמיתי חניה
- פורסם כ"ה חשון התשפ"ה
"וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ יְהוָה וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ" (בראשית כ"ה, כ"א).
רבנו בחיי שואל מדוע הכתוב מתחיל בתפילת יצחק ("ויעתר יצחק לה') ולא מציין קודם שרבקה עקרה, כפי שהיה ניתן לצפות.
"ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא. הכתוב היה ראוי להקדים ולומר ותהי רבקה עקרה ואח"כ ויעתר יצחק לה' כי עקרה היא"
הסיבה לכך היא שהתפילה היא העיקר, ולכן הכתוב מקדים אותה למצב העקרות. כלומר, רבקה לא הייתה עקרה רק כתוצאה ממצבה הפיזי, אלא הכוונה היא שמצב העקרות נוצר מלכתחילה כדי שיצחק ורבקה יתפללו עליו. מכאן נובע שהתפילה היא הסיבה האמיתית למצבה של רבקה, ולא להפך.
"ומה שהקדים התפילה יתכן לומר שהקדים העיקר, ולמדנו שאין הכוונה שתהיה העקרות סיבת התפילה שא"כ הסיבה עיקר והתפילה טפל לה, אבל הכוונה לשון הכתוב כי התפילה סיבת העקרות, ולומר לך שלא נתעקרה אלא כדי שיתפללו שניהם על הדבר, לפיכך הקדים התפילה שהיא העיקר והסבה הראשונה שבשבילה בא העקרות לרבקה אמנו".
רבנו בחיי מביא את דברי חז"ל, כי האימהות היו עקרות משום שהקב"ה מתאווה לתפילתם של צדיקים. העקרות נועדה לעורר את התפילה וליצור קשר עמוק בין האבות לקב"ה. מכאן נלמד על כוחה הגדול של התפילה, שהיא יכולה לשנות אפילו את הטבע עצמו.
וזהו שדרשו ז"ל מפני מה נתעקרו האימהות מפני שהקב"ה מתאוה לתפילתן של צדיקים, ומכאן יש ללמוד עוד כח התפילה שהיא גדולה מאד ואפילו לשנות הטבע.
הרב שניר גואטה - מה הקב"ה עושה עם התפילה שלך? צפו