הפרק היומי בתנ"ך | ביאור פרק ט"ו בספר שופטים: גבורת שמשון

תקציר הפרק

פרק ט"ו בספר שופטים מתאר את עימותו של שמשון עם הפלשתים בעקבות מאורעות אישיים. שמשון ביקש לשוב לאשתו, אך גילה שאביה מסר אותה לאחר. בתגובה, הוא שרף את שדות הפלשתים באמצעות שועלים עם לפידים, מה שגרם לפלשתים לנקום בשריפת אשתו ואביה.

שמשון הגיב בזעם, הכה את הפלשתים מכה קשה ונמלט לסלע עיתם. הפלשתים דרשו את הסגרתו, ויהודה נענו והסגירו אותו. אולם, ברגע האמת, רוח ה' צלחה על שמשון, והוא שחרר עצמו מהכבלים והרג אלף פלשתים בעזרת לחי חמור.

בסיום הקרב, שמשון התפלל לה' בשל צמאונו, וה' סיפק לו מים בדרך ניסית ממקום בלחי החמור. שמשון שפט את ישראל במשך עשרים שנה בתקופה זו, תוך מאבק מתמשך עם הפלשתים.

הפרק המלא

(א) וַיְהִי מִיָּמִים בִּימֵי קְצִיר חִטִּים וַיִּפְקֹד שִׁמְשׁוֹן אֶת אִשְׁתּוֹ בִּגְדִי עִזִּים וַיֹּאמֶר אָבֹאָה אֶל אִשְׁתִּי הֶחָדְרָה וְלֹא נְתָנוֹ אָבִיהָ לָבוֹא.

(ב) וַיֹּאמֶר אָבִיהָ אָמֹר אָמַרְתִּי כִּי שָׂנֹא שְׂנֵאתָהּ וָאֶתְּנֶנָּה לְמֵרֵעֶךָ הֲלֹא אֲחֹתָהּ הַקְּטַנָּה טוֹבָה מִמֶּנָּה תְּהִי נָא לְךָ תַּחְתֶּיהָ.

(ג) וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן נִקֵּיתִי הַפַּעַם מִפְּלִשְׁתִּים כִּי עֹשֶׂה אֲנִי עִמָּם רָעָה.

(ד) וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן וַיִּלְכֹּד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שׁוּעָלִים וַיִּקַּח לַפִּדִים וַיֶּפֶן זָנָב אֶל זָנָב וַיָּשֶׂם לַפִּיד אֶחָד בֵּין שְׁנֵי הַזְּנָבוֹת בַּתָּוֶךְ.

(ה) וַיַּבְעֶר אֵשׁ בַּלַּפִּידִים וַיְשַׁלַּח בְּקָמוֹת פְּלִשְׁתִּים וַיַּבְעֵר מִגָּדִישׁ וְעַד קָמָה וְעַד כֶּרֶם זָיִת.

(ו) וַיֹּאמְרוּ פְלִשְׁתִּים מִי עָשָׂה זֹאת וַיֹּאמְרוּ שִׁמְשׁוֹן חֲתַן הַתִּמְנִי כִּי לָקַח אֶת אִשְׁתּוֹ וַיִּתְּנָהּ לְמֵרֵעֵהוּ וַיַּעֲלוּ פְלִשְׁתִּים וַיִּשְׂרְפוּ אוֹתָהּ וְאֶת אָבִיהָ בָּאֵשׁ.

(ז) וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן אִם תַּעֲשׂוּן כָּזֹאת כִּי אִם נִקַּמְתִּי בָכֶם וְאַחַר אֶחְדָּל.

(ח) וַיַּךְ אוֹתָם שׁוֹק עַל יָרֵךְ מַכָּה גְדוֹלָה וַיֵּרֶד וַיֵּשֶׁב בִּסְעִיף סֶלַע עֵיטָם.

(ט) וַיַּעֲלוּ פְלִשְׁתִּים וַיַּחֲנוּ בִּיהוּדָה וַיִּנָּטְשׁוּ בַּלֶּחִי.

(י) וַיֹּאמְרוּ אִישׁ יְהוּדָה לָמָה עֲלִיתֶם עָלֵינוּ וַיֹּאמְרוּ לֶאֱסוֹר אֶת שִׁמְשׁוֹן עָלִינוּ לַעֲשׂוֹת לוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לָנוּ.

(יא) וַיֵּרְדוּ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ מִיהוּדָה אֶל סְעִיף סֶלַע עֵיטָם וַיֹּאמְרוּ לְשִׁמְשׁוֹן הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי מֹשְׁלִים בָּנוּ פְּלִשְׁתִּים וּמַ זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ וַיֹּאמֶר לָהֶם כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי כֵּן עָשִׂיתִי לָהֶם.

(יב) וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֶאֱסָרְךָ יָרַדְנוּ לְתִתְּךָ בְּיַד פְּלִשְׁתִּים וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן הִשָּׁבְעוּ לִי פֶּן תִּפְגְּעוּן בִּי אַתֶּם.

(יג) וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֵאמֹר לֹא כִּי אָסֹר נֶאֱסָרְךָ וּנְתַנּוּךָ בְיָדָם וְהָמֵת לֹא נְמִיתֶךָ וַיַּאַסְרֻהוּ בִּשְׁנַיִם עֲבֹתִים חֲדָשִׁים וַיַּעֲלוּהוּ מִן הַסָּלַע.

(יד) הוּא בָא עַד לֶחִי וּפְלִשְׁתִּים הֵרִיעוּ לִקְרָאתוֹ וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ יְהוָה וַתִּהְיֶינָה הָעֲבֹתִים אֲשֶׁר עַל זְרוֹעוֹתָיו כַּפִּשְׁתִּים אֲשֶׁר בָּעֲרוּ בָאֵשׁ וַיִּמַּסּוּ אֱסוּרָיו מֵעַל יָדָיו.

(טו) וַיִּמְצָא לְחִי חֲמוֹר טְרִיָּה וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ וַיַּךְ בָּהּ אֶלֶף אִישׁ.

(טז) וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן בִּלְחִי הַחֲמוֹר חֲמוֹר חֲמֹרָתָיִם בִּלְחִי הַחֲמוֹר הִכֵּיתִי אֶלֶף אִישׁ.

(יז) וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר וַיַּשְׁלֵךְ הַלְּחִי מִיָּדוֹ וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא רָמַת לֶחִי.

(יח) וַיִּצְמָא מְאֹד וַיִּקְרָא אֶל ה' וַיֹּאמַר אַתָּה נָתַתָּ בְיַד עַבְדְּךָ אֶת הַתְּשׁוּעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְעַתָּה אָמוּת בַּצָּמָא וְנָפַלְתִּי בְּיַד הָעֲרֵלִים.

(יט) וַיִּבְקַע אֱלֹוקים אֶת הַמַּכְתֵּשׁ אֲשֶׁר בַּלֶּחִי וַיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וַיֵּשְׁתְּ וַתָּשָׁב רוּחוֹ וַיֶּחִי עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ עֵין הַקּוֹרֵא אֲשֶׁר בַּלֶּחִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

(כ) וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל בִּימֵי פְלִשְׁתִּים עֶשְׂרִים שָׁנָה.

ביאור מילים קשות בפרק

נקיתי הפעם - עכשיו אהיה נקי מהפלשתים כשאעשה להם דברים רעים, כיוון שהם לקחו ממני את אשתי.

וילכד שלוש מאות שועלים - שמשון הלך וצד שלוש מאות שועלים על ידי מלכודות.

ויפן זנב אל זנב - שמשון הפנה את זנבות השועלים באופן שהם היו זה מול זה.

מגדיש - תבואה שכבר נקצרה.

ועד קמה - גם תבואה שעדיין מחוברת לקרקע.

ועד כרם זית - גם את פרדסי הזיתים של הפלשתים

שוק על ירך - שמשון הכה את הפלשתים, וכשהם ברחו ממנו, הם נפלו כל הזמן באופן שהשוק שלהם היה מעל לירך.

השבעו לי פן תפגעון בי אתם – הישבעו לי שלא תהרגו אותי, אלא רק תמסרו אותי לידי הפלשתים.

אסר נאסרך ונתנוך בידם – אנשי יהודה השיבו לשמשון כי לא יהרגו אותו, אלא רק ימסרוהו בידי הפלשתים.

שנים עבותים חדשים - אנשי שבט יהודה קשרו את שמשון בשני חבלים חדשים וחזקים.

ותהיינה העבותים אשר על זרועותיו כפשתים אשר בערו באש - החבלים החזקים בהם הוא היה קשור, היו דומים לחבלים העשויים מפשתן שכבר נחרכו באש. חבלי פשתן שנחרכו באש הם חבלים חלשים שקל לקרוע אותם, והנביא אומר שרוח הגבורה שעברה על שמשון מאת ה' גרמה לכך שאותם חבלים חזקים יהיו כמו חבלים חלשים, כמו חבלי פשתן שנחרכו.

וימסו אסוריו מעל ידיו - החבלים בהם שמשון נקשר נקלעו בקלות, עד שהנביא מדמה זאת כאילו שהם נמסו מעל ידיו, שמשון הצליח בקלות להשתחרר מהחבלים החזקים בהם הוא נקשר.

וימצא לחי חמור טריה - שמשון מצא עצם מראשו של חמור, שהיתה לחה וטריה.

ויך בה אלף איש - שמשון השתמש בלחי כדי להרוג אלף פלשתים.

על כן קרא שמה עין הקורא – שמשון קרא את שם המעיין "עין הקורא", כיוון שהמעיין נוצר על ידי קריאה ותפילה אל ה'.

פירושים מעניינים של פרשנים

רד"ק: שמשון לקח דווקא שועלים מכיוון שדרכם של השועלים ללכת אחורה, וכך, על ידי שכל שועל הלך אחורה, הלפיד נשאר קשור לזנבות. אם שמשון היה לוקח בעלי חיים שהיו הולכים קדימה, כל אחד מהם היה הולך קדימה והיה משחרר את הלפיד.

רלב"ג: שמשון ראה בשרפת אשתו וחמיו פעולה נגדו, ולכן אמר שהוא צריך להתנקם בפלשתים פעם נוספת.

מלבי"ם: שמשון אמר שבגלל שהם שרפו את אשתו, משמע שהם דנו אותה בדיני נפשות ולא בדיני ממונות, ולכן שמשון החליט לגבות מהם נפשות גם כן.

מלבי"ם: שמשון קרא למקום "עין הקורא" כפי הדין שאדם מחויב להזכיר את הנס במקום. לכן, בהתחלה הוא קרא למקום לחי על שם הנס הראשון, ולאחר מכן הוא קרא למקום על שם הנס השני שכולל גם את הנס הראשון.

מדרשים מעניינים מילקוט שמעוני

"וילך שמשון וילכד שלוש מאות שועלים" - מאי שנא שועלים? אמר ר' איבו בר נגדי אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' שמעון: יבא מי שחוזר לאחוריו ויפרע מפלשתים שחזרו משבועתם.