פרשת תולדות
הרב ראובן אלבז: בין יצחק לרבקה, בין רבי עקיבא לרבי אליעזר בן הורקנוס: תפילת מי נשמעת?
מדוע בת קול אומרת "לא מפני שזה גדול מזה"? אדרבה, תכלית האדם היא לכבוש ולזכך המידות שלו. נכון, צריך ללמוד תורה ולקיים מצוות, ללא ספק, אבל התכלית היא לזכך את המידות
- הרב ראובן אלבז
- פורסם כ"ז חשון התשפ"ה
(צילום: shutterstock)
"וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ ה' וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ" (בראשית כ"ה, כ"א).
פירשרש"י הקדוש (ד"ה לנוכח אשתו), זה עומד בזווית זו ומתפלל, וזו עומדת בזווית זו ומתפללת: ויעתר לו. לו ולא לה, שאין דומה תפלת צדיק בן רשע לתפלת צדיק בן צדיק (יבמות סד ע"א), לפיכך לו ולא לה.
בפשטות, הכוונה היא שתפילתו של צדיק בן צדיק מקובלת ורצויה יותר בשמים, כיוון שיש לו זכות אבות.
אולם לפי זה, לכאורה דברי רש"י צריכים ביאור. היה לו לכתוב תחילה "שאינה דומה תפילת צדיק בן צדיק", ורק אח"כ "לתפילת צדיק בן רשע", שהרי התורה אומרת "וַיֵּעָתֶר לוֹ", דהיינו שהקב"ה שמע לו, ואם כן, לכאורה נכון יותר היה לכתוב לאחר "ויעתר לו" - שאינה דומה תפילת צדיק בן צדיק (שהרי קיבל ה' את תפילתו של יצחק), ורק אח"כ ל"תפילת צדיק בן רשע" (וכפי שבאמת גורסת הגמרא ביבמות סד ע"א, שהיא מקור דברי רש"י).
אפשר ליישב הדברים על פי דברי רבותינו במסכת תענית (כה ע"ב), שרבי אליעזר הגדול ירד לפני התיבה להתפלל בשעת עצירת גשמים ולא נענה, ירד רבי עקיבא לפני התיבה ואמר "אבינו מלכנו חטאנו לפניך רחם עלינו, אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה", ומיד נתקדרו שמים בעבים וירדו גשמי רצון ברכה ונדבה.
ומוסיפה הגמרא, שלאחר מעשה זה סבורים היו העם שרבי עקיבא גדול יותר מרבי אליעזר, עד שיצאה בת קול ואמרה: "לא מפני שזה גדול מזה, אלא שזה מעביר על מידותיו וזה אין מעביר על מידותיו".
ויש להקשות, וכי יתכן שרבי אליעזר בן הורקנוס, שהיה גדול החכמים, ובת קול יצאה ואמרה עליו "מה לכם אצל רבי אליעזר בני, שהלכה כמותו בכל מקום!" (בבא מציעא נט ע"ב), מעיף עצים ועוקר חרובים באמרת פיו (שם), איש אלוקים קדוש – וכי יכול להיות שהוא לא היה מעביר על מידותיו?
הן אמת שרבי אליעזר היה מתלמידי בית שמאי, מחמיר ומקפיד בכל דבר קלה כבחמורה, אך מכאן ועד לומר שלא היה מעביר על מידותיו ולא היו מידותיו מתוקנות, המרחק רב.
ועוד, אם באמת רבי עקיבא היה מתוקן במידותיו יותר מרבי אליעזר, מדוע יצאה בת קול ואמרה "לא מפני שזה גדול מזה"?
ועוד, אם כן, מדוע בת קול אומרת "לא מפני שזה גדול מזה"? אדרבה, תכלית האדם היא לכבוש ולזכך המידות שלו. נכון, צריך ללמוד תורה ולקיים מצוות, ללא ספק, אבל התכלית היא לזכך את המידות, כותב במפורש רבי חיים ויטאל בשער הקדושה. תכלית האדם היא לעבוד על המידות שלו, בהיותן מידות קדושות ויקרות, ואז זה הבסיס שעליו התורה והמצוות יכולים להיות. אבל בלא המידות הטובות אין לו בסיס, ואם רבי עקיבא היה מעביר על מידותיו, וחס וחלילה רבי אליעזר לא, אז רבי עקיבא גדול יותר, לכאורה.
אלא, חלילה, ודאי שרבי אליעזר בן הורקנוס גדול היה בכל מכל כל, אבל רבי עקיבא היה בן גרים. אביו היה יוסף הגר (הקדמה לפירוש היד החזקה לרמב"ם), ויש מחלוקת אם אמו של רבי עקיבא הייתה גויה והתגיירה, או שהייתה בת יהודייה.
וכיוון שרבי עקיבא היה בן גרים היה צריך לזכך את עצמו ולעבוד על המידות שלו הרבה מאוד. לא היה לו קל, לרבי עקיבא, לעבוד על מידותיו. מידות רעות היו טבועות בו בגנים, והראיה, שאמר מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור (פסחים מט ע"ב). היה רבי עקיבא צריך לעבוד על המידות שלו חזק מאוד, ואף על פי כן עיבד את עצמו באמת ונעשה לגדול ישראל. וכיוון שעבד על מידותיו, זכה שתקובל תפילתו. זה מעביר על מידותיו, ולכן מגיע לו שתפילתו תשמע. ובאמת הגיע לרמה גדולה מאוד, זיכך וטיהר את המידות שלו עד שלא הייתה לו שום מידה רעה, ממש כמשה רבנו. סילק מעצמו את הקנאה, התאווה והכבוד, לא היה אכפת לו כלום, ואיזו ענווה, לבוא בגיל ארבעים שנה ולשבת עם ילדים בגיל 6-7 ללמוד אלף בית, לא מתבייש. זו עבודת החיים שלי, אני רוצה להידבק בה' ובמצוותיו. זה היה רבי עקיבא, ולכן התקבלה תפילתו.
רבקה ויצחק עמדו להתפלל לפני ה' יתברך שיזכה אותם בפרי בטן. רבקה התפללה לה', ואמרה: "ריבונו של עולם, לי לא מגיעים ילדים, רק בתורת חסד. באתי מבית של רשעים, עובדי עבודה זרה. אך ליצחק מגיע שיהיה לו בן, יהי רצון מלפניך ה' שהבן הזה יהיה ממני!".
ואילו יצחק היה מתפלל ואומר: "ריבונו של עולם, לא מגיע לי לקבל בן, אך לרבקה הצדקת מגיע בן, כְּשׁוֹשַׁנָּהבֵּיןהַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת (שיר השירים ב', ב'), זו רבקה (שיר השירים רבה ב', א'). היא באה מבית של רשעים, ואף על פי כן לא הלכה בדרכם, אלא עובדת אותך יתברך באמת ובתמים, לה מגיע לקבל בן, ויהי רצון מלפניך ה' שהבן הזה יהיה ממני!".
ואם כן מובן. רבקה אמנו הייתה מתפללת שלה לא מגיע אלא ליצחק מגיע, לו מגיע, ויהי רצון מלפניך ריבונו של עולם שתקבל את תפילתו, ויצחק היה מתפלל להקב"ה שיקבל את תפילתה, ישמע לה.
למי שמע הקב"ה? למי שאמר לו, "ויעתר לו ה'...", הקב"ה נענה למי שאמר בתפילתו "לו", וזו רבקה אמנו, שהתפללה שייתן לו בן, ליצחק.
וזה מפני שאינה דומה תפילת צדיק בן רשע, שצריך יותר לעבוד על המידות שלו. רבקה הייתה צדיקה בת רשעים והעבירה על מידותיה, היתה צריכה לעקור את המידות מהשורש, ולכן שמע הקב"ה את תפילתה של רבקה, וזהו "במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד שם" (ברכות לד ע"ב), כי הם צריכים הרבה מאוד לעמול כדי להגיע לזיכוך המידות ולטהרה, ולכן הקב"ה עוזר להם ושומע את תפילתם.