פרשת תולדות: איך תדע מתי אחיך מפסיק לשנוא אותך? זה תלוי בך

לרבקה נודע שעשיו מתכנן להרוג את יעקב, אז היא מצווה את יעקב שיברח לאחיה אשר גר בחרן.

״וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי וְקוּם בְּרַח לְךָ אֶל לָבָן אָחִי חָרָנָה. וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ יָמִים אֲחָדִים, עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּב חֲמַת אָחִיךָ, עַד שׁוּב אַף אָחִיךָ מִמְּךָ וְשָׁכַח אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לּוֹ וְשָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם, לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד״ (בראשית כ"ז, מ"ג-מ"ד).

בפסוקים אלו ישנה כפילות – "עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּב חֲמַת אָחִיךָ, עַד שׁוּב אַף אָחִיךָ מִמְּךָ". מדוע רבקה כופלת בלשונה, ומה משמעות ההבדל בין "חמת אחיך" ל"אף אחיך"?

שתי השאלות מתרצות זו את זו. יש הבדל בין "חמת אחיך" ל"אף אחיך". "אף" מבטא כעס גדול יותר מאשר "חמה". אמרה רבקה ליעקב, כרגע עליך לברוח, כי עשיו כועס והוא מתכנן להרוג אותך, אולם אני עדיין לא יודעת מהי רמת הכעס שלו ומתי הוא יירגע. לכן, אם עשיו יכעס עליך רק מעט ("חמת אחיך"), אז "וישבת עמו ימים אחדים", כלומר, מספיק שתהיה רחוק מהבית רק ימים אחדים. אולם אם נצטרך להמתין "עד שוב אף אחיך", כלומר, אגלה שהכעס של עשיו חזק הרבה יותר, אז לא יספיקו לך רק ימים אחדים, אלא עד "ושכח את אשר עשית לו". לכן, אל תצא מחרן עד שאשלח אליך מישהו שיוציא אותך משם (ביאורו של ה"אלשיך", בספרו "תורת משה" על פסוק זה. ישנם מפרשים שאומרים להפך, ש"חמה" מבטאת כעס גדול יותר מאשר "אף", עיין רבי שמשון רפאל הירש ועוד).

ישנה תשובה נוספת, נפלאה מאוד, שתגלה לנו כוח גדול בכוחות הנפש שלנו (רבי איצל׳ה מוולאז׳ין, ספר "פה קדוש" בפרשתנו).

רבקה נתנה ליעקב סימן מתי הוא יוכל לחזור: "עד שוב אף אחיך – ממך", כלומר, עד שאתה, יעקב, כבר לא תכעס על אחיך. וזו כוונת רבקה: "וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ יָמִים אֲחָדִים עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּב חֲמַת אָחִיךָ", ואיך תדע מתי אחיך כבר לא כועס עליך? "עַד שׁוּב אַף אָחִיךָ מִמְּךָ", עד שאתה בעצמך כבר לא תכעס עליו.

״זהו כלל גדול, אם אדם רוצה לדעת אם יש לחברו כעס עליו, יבדוק זאת בעצמו, אם לבו שלם עם חברו – גם חברו שלום עמו, ואם לא, אז גם חברו בכעס עליו... ועל כן אמרה – מהיכן תדע שתשוב חמת אחיך? והשיבה כשתראה עד שוב אף אחיך ממך בעצמך, פירוש, אם לא יהיה אצלך שום כעס עליו, אזי תדע שגם הוא עמך בלב שלם".

מה שמתרחש בלב שלך על החבר שלך, זה מה שמתרחש בלב של חבר שלך עליך.

רבי חיים מוולאז'ין "משדרג" את היסוד הזה (ספר "אורחות חיים – כתר ראש", אות קי"ט): "דבר מנוסה, אם יהיה לאדם שונאים חס ושלום, אם יפעול אצלו שהם צדיקים גמורים וידין אותם לכף זכות, תיכף יתהפך לבבם לאוהבים לו". הלב שלך הוא לא רק סימן למצב הלב של חבר שלך, אלא הוא אף משפיע עליו. יש לך יכולת להפוך את הלב של חברך שלך מלב שונא ללב אוהב, על ידי שאתה תפעל שהלב שלך ידון את השני לכף זכות.

המקור ליסוד הזה מופיע ברש"י במסכת יבמות (קיז), על הפסוק: "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם" (משלי כ"ז, י"ט) – "כמים הללו שאדם צופה בהן ורואה בהם פנים כפניו אם הוא שוחק הם שוחקות ואם הוא עוקם הם עקומות, כן לב האדם לאדם האחר, אם הוא אוהב את זה, גם זה הוא אוהבו, ואם הוא שונא את זה, גם הוא שונאו".

ספר "פנים יפות" (בפרשתנו) מנסח זאת כך: "כי אם יאהב אדם חברו ותתחזק מאוד אהבתו אליו, היא גורם שגם חברו יאהבהו, והוא נקרא 'אור חוזר', וכן להיפך, אם ישנא חברו ותתחזק שנאתו מאוד, גורם שחברו ישנא אותו...". לפי זה הוא מסביר את הפסוק: "הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ השם אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט, תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים - לְאוֹיְבִים הָיוּ לִי" (תהלים קל"ט). דוד אומר, בגלל שאני שנאתי אותם – הם הפכו להיות אויבים שלי. זה הטבע.

כשיעקב חזר בחזרה לארצו, ושמע שעשיו מחכה לו עם ארבע מאות איש, הוא פחד מאוד, אולם צליח להפוך את הלב של עשיו. איך? כשהוא פגש את עשיו, כותבת התורה על יעקב: "וְהוּא עָבַר לִפְנֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים עַד גִּשְׁתּוֹ עַד אָחִיו". יעקב עשה עבודה עצמית ביחס שלו לעשיו. יעקב הגיע למצב, בלבו פנימה, שהוא ניגש לאחיו, ולא לאויבו – "עד גשתו עד אחיו", עד שהוא הגיע למצב שהוא ניגש ל"אחיו", ואז ממילא גם עשיו עבר שינוי בלבו, והוא התהפך ממצב של שנאה תהומית לחיבוק ונישוק (ספר "חכמת חיים" של הרב יוסף חיים זוננפלד).

זהו יסוד מופלא וסוד גדול לחיים. רבקה נתנה ליעקב סימן מתי כעסו של אחיו נרגע – כאשר אתה עצמך תרגיש שאתה שונא אותו פחות. על ידי בדיקת הרגשות הפנימיים של האדם כלפי זולתו – הוא יכול לדעת כיצד זולתו מרגיש כלפיו. זהו הסוד של "כמים הפנים לפנים".