להתגבר על הדחף או לוותר ולהקל על הנפש?

סיפור המקרה

מרדכי פתח את המקרר. הוא לא היה רעב במיוחד, אך בכל זאת רצה "להכניס משהו לפה" לפני צאתו מהבית. עוגת הקצפת המשובחת שנשארה משבת הזדקרה מולו בגאון, ועיניו אורו. הוא החל לפרוס לעצמו פרוסה מכובדת, אך באמצע נעצר ולא הרגיש נח עם עצמו. זה לא בדיוק הסתדר לו עם כל מה שלמד על תאוות ועל השליטה עליהן. "אולי עדיף שאתגבר ולא אוכל עכשיו מהעוגה הזו...", חשב לעצמו. הוא החזיר את העוגה למקרר, אבל החשק אליה לא הרפה. אולי עדיף לאכול מהעוגה ולגמור עם זה, ולא לחשוב עליה עוד? אבל מה עם התגברות על התאוות? למרדכי קשה מאוד להחליט מה נכון לעשות במצב זה. הבה ננסה לעזור לו.

תשובה

אדם שיעבוד באופן זה על שליטת תאוות היצר, לא יצליח להחזיק מעמד, והדבר עלול להזיק לו גם בקיום המצוות, ובסוף יצא קרח מכאן ומכאן. יש לעבוד על נושא זה בהדרגה, ובאופן זה למנוע סיטואציות מעין אלו. לדוגמא, כן לאכול את העוגה, אך באופן של שליטה עצמית – אכילה בנכבדות, אכילה תוך כדי דמיון שרבו של האדם יושב לידו, הפסקה תוך כדי אכילה ועוד. באופן זה ירוויח האדם בשני הכיוונים – גם יתגבר על מידת התאווה, וגם מושא תאוותו לא יערער את שלוותו במשך היום. לפעמים עדיף לספק את הרצון, לפחות בחלקו, כדי שהמחשבה לא תהיה עסוקה בו כל הזמן. כאשר אדם מרגיש שהוא נדחף לקיצוניות, המקור מגיע מהיצר הרע. לעומת זאת, היצר הטוב מנחה את האדם צעד אחרי צעד, בצורה מתונה והדרגתית.

מסופר על ה"חפץ חיים" שהיה מכבה את האור בבית המדרש בשעה עשר בלילה, כדי שהתלמידים ילכו לישון. הוא הסביר כי היצר הרע לא יוכל לשכנע את התלמידים הצדיקים "לא ללמוד", ועל כן הוא ינסה להערים עליהם בתחבולות ויאמר "אל תלך לישון, תהיה צדיק ותלמד כל הלילה". ואז מה שיקרה, המשיך ה"חפץ חיים", זה שאחרי חודש הבחור כבר יחלה מרוב מאמץ יתר, ושם כבר יהיה ליצר הרע הרבה מה "לעשות" עם הבחור...

תרגיל שבועי למשפחה

הבה נתבונן אילו סוגי תאוות יש לכל אחד מאתנו, ונחשוב על עצות שיעזרו לנו לתקנן באופן מאוזן ובריא לנפש.

מתוך הספר "חובת האדם בעולמו - סוגיות במוסר ובמידות לכל המשפחה". לרכישת ספרי הסדרה היכנסו להידברות שופס או חייגו 073-222-1250