הפרק היומי בתנ"ך | ביאור פרק י"ז בספר שופטים: פסל מיכה

בואו להכיר את פרק י"ז בספר שופטים, בליווי ביאור מילים קשות, מדרשים מעניינים של פרשנים, ומדרשים מרתקים שלא הכרתם

יונתן הלוי
פורסם א' כסלו התשפ"ה 02.12.24 11:03

אא

תקציר הפרק

פרק י"ז בספר שופטים עוסק בסיפורו של מיכה מהר אפרים ובמעשה העבודה הזרה שבנה בביתו. מיכה גונב 1,100 כסף מאמו, אך מודה במעשיו ומחזיר את הכסף. האם, מתוך שמחה, מקדישה את הכסף לה' למטרת יצירת פסל ומסכה, ושולחת את הכסף לצורף לייצר את הפסל.

מיכה מקים בביתו מקדש פרטי לעבודה זרה, הכולל אפוד ותרפים. הוא ממנה אחד מבניו לשמש ככהן.

הפרק מדגיש שבאותם ימים "אין מלך בישראל" וכל אדם עושה "הישר בעיניו", מה שמוביל לבלבול רוחני ומוסרי.

לוי מבית לחם יהודה מגיע לבית מיכה בחיפוש אחר מגורים. מיכה מציע לו לשמש ככהן במקדשו הפרטי תמורת כסף, בגדים ומזון. הלוי מסכים להצעה וממונה לתפקיד.

מיכה מביע ביטחון כי בזכות הלוי, שהיה כעת כהן בביתו, ה' ייטיב עמו.

הפרק מציג את הכאוס הרוחני והדתי השורר בעם ישראל בתקופת השופטים, כאשר אין מנהיג מרכזי, והדבקות במנהגים זרים מלווה באמונה מעוותת ומנותקת מתורת ישראל.

הפרק המלא

(א) וַיְהִי אִישׁ מֵהַר אֶפְרָיִם וּשְׁמוֹ מִיכָיְהוּ.

(ב) וַיֹּאמֶר לְאִמּוֹ אֶלֶף וּמֵאָה הַכֶּסֶף אֲשֶׁר לֻקַּח לָךְ ואתי [וְאַתְּ] אָלִית וְגַם אָמַרְתְּ בְּאָזְנַי הִנֵּה הַכֶּסֶף אִתִּי אֲנִי לְקַחְתִּיו וַתֹּאמֶר אִמּוֹ בָּרוּךְ בְּנִי לַה'.

(ג) וַיָּשֶׁב אֶת אֶלֶף וּמֵאָה הַכֶּסֶף לְאִמּוֹ וַתֹּאמֶר אִמּוֹ הַקְדֵּשׁ הִקְדַּשְׁתִּי אֶת הַכֶּסֶף לַה' מִיָּדִי לִבְנִי לַעֲשׂוֹת פֶּסֶל וּמַסֵּכָה וְעַתָּה אֲשִׁיבֶנּוּ לָךְ.

(ד) וַיָּשֶׁב אֶת הַכֶּסֶף לְאִמּוֹ וַתִּקַּח אִמּוֹ מָאתַיִם כֶּסֶף וַתִּתְּנֵהוּ לַצּוֹרֵף וַיַּעֲשֵׂהוּ פֶּסֶל וּמַסֵּכָה וַיְהִי בְּבֵית מִיכָיְהוּ.

(ה) וְהָאִישׁ מִיכָה לוֹ בֵּית אֱלֹהִים וַיַּעַשׂ אֵפוֹד וּתְרָפִים וַיְמַלֵּא אֶת יַד אַחַד מִבָּנָיו וַיְהִי לוֹ לְכֹהֵן.

(ו) בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה.

(ז) וַיְהִי נַעַר מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה מִמִּשְׁפַּחַת יְהוּדָה וְהוּא לֵוִי וְהוּא גָר שָׁם.

(ח) וַיֵּלֶךְ הָאִישׁ מֵהָעִיר מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה לָגוּר בַּאֲשֶׁר יִמְצָא וַיָּבֹא הַר אֶפְרַיִם עַד בֵּית מִיכָה לַעֲשׂוֹת דַּרְכּוֹ.

(ט) וַיֹּאמֶר לוֹ מִיכָה מֵאַיִן תָּבוֹא וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵוִי אָנֹכִי מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה וְאָנֹכִי הֹלֵךְ לָגוּר בַּאֲשֶׁר אֶמְצָא.

(י) וַיֹּאמֶר לוֹ מִיכָה שְׁבָה עִמָּדִי וֶהְיֵה לִי לְאָב וּלְכֹהֵן וְאָנֹכִי אֶתֶּן לְךָ עֲשֶׂרֶת כֶּסֶף לַיָּמִים וְעֵרֶךְ בְּגָדִים וּמִחְיָתֶךָ וַיֵּלֶךְ הַלֵּוִי.

(יא) וַיּוֹאֶל הַלֵּוִי לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ וַיְהִי הַנַּעַר לוֹ כְּאַחַד מִבָּנָיו.

(יב) וַיְמַלֵּא מִיכָה אֶת יַד הַלֵּוִי וַיְהִי לוֹ הַנַּעַר לְכֹהֵן וַיְהִי בְּבֵית מִיכָה.

(יג) וַיֹּאמֶר מִיכָה עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יֵיטִיב לה' לִי כִּי הָיָה לִי הַלֵּוִי לְכֹהֵן.

ביאור מילים קשות בפרק

אלית - מלשון אלה וקללה (מצודת ציון).

הקדש הקדשתי - בהיותו עוד גנוב, הקדשתיו באם ימצא הגנב (מצודת דוד).

פסל ומסכה - פסל, דמות עבודה זרה הנעשה במלאכת יד, ומסכה, עבודה זרה על ידי יציקת המתכת (מצודת ציון).

בית אלהים - בית עבודת כוכבים, וכן כל אלהים האמורים בפרשה זו חול, חוץ מזה (להלן יח לא), כל ימי היות בית אלוקים בשילה.

ממשפחת יהודה - והוא לוי מן האם (רש"י).

לימים - לסוף שנה (רש"י).

ויואל - ורצה, כמו (שמות ב כא) ויואל משה (מצודת ציון).

פירושים מעניינים של פרשנים

הנה הכסף - אני מודה לך עליו שהוא בידי שאני לקחתיו (רש"י).

לוי אנכי – כאומר: נכון אני ללמוד ולהורות, כמו שכתוב בשבט לוי (דברים לג י), יורו משפטיך ליעקב וגו' (מצודת דוד).

וילך הלוי - אחר עצתו (רש"י).

ושמו מיכיהו - בתחלה היה צדיק וקראו מיכיהו, ואחר שעבד ע"ז קראו מיכה (ולכן אמר "ושמו מיכיהו" שהרשעים הם קודמים לשמם, כמ"ש חז"ל (רות רבה ד, ג) נבל שמו כו'): (מלבי"ם).

"והאיש מיכה" - מאז עבירה גוררת עבירה ויצא מדחי אל דחי (לכן כינה שמו מיכה לרוע), עד שעשה "לו בית אלהים" בית מיוחד לעבודת הפסל, ואחר כך עשה "גם אפוד" "ותרפים" מכיסו, ואח"כ "וימלא את יד אחד מבניו" כו' "לכהן", לעבודת נכר (מלבי"ם).

מדרשים מעניינים מילקוט שמעוני

ויהי איש מהר אפרים - מפני מה לא מנו את מיכה עם אותם שאין להם חלק לעוה"ב? מפני שפיתו מצויה לעוברים ושבים.

תניא, רבי נתן אומר: מגרב לשילה שלושה מילין, והיה עשן של מערכה ועשן פסלו של מיכה מעורבין זה בזה, בקשו מלאכי השרת לדחפו. אמר להם הקב"ה: הניחו לו פתו מצויה לעוברים ושבים, ועל דבר זה נענשו אנשי פילגש בגבעה. אמר להם הקב"ה: בכבודי לא מחיתם ובכבוד ב"ו מחיתם?!