הרב משה שילת: "הוא ניגב את הדמעות ואמר 'שמעתי עכשיו משהו שהוא לא מהעולם הזה'"

"באחד מאירועי צמאה בשנים האחרונות", מספר הרב משה שילת, "כשהקהל שאג ואני בתוכם את הניגון הידוע 'ד' בבות', ראיתי פתאום את אחד המאבטחים שלנו מתפרק מבכי. בחור חסון, גלוי ראש, ממש מתייפח. מצד אחד רציתי לחבק אותו ומצד שני לא להפריע, לכן רק אחרי שהניגון נגמר ניגשתי אליו, חיבקתי אותו והתעניינתי בשלומו. הוא ניגב את הדמעות ואמר: 'בחיים לא שמעתי את הניגון הזה, ואני פשוט לא מבין מה קרה לי. אני מרגיש ששמעתי עכשיו משהו שהוא לא מהעולם הזה. הניגון הזה נגע בי במקומות מאוד עמוקים, והנשמה שלי התחילה לבכות מהתרגשות'. לשמחתנו מה שקורה מדי שנה בצמאה נוגע באלפים ורבבות, וזו אחת הסיבות שאנחנו מאוד משתדלים מדי שנה שהאירועים האלה ימשיכו ואף יהיו מוצלחים יותר ויותר.

"גם השנה עיריית ירושלים תקיים את אירועי צמאה בבנייני האומה. בצמאה 17 יתקיימו הופעות משולבות של אברהם פריד, ישי ריבו ואמיר דדון, שיעורי תורה מיוחדים, התוועדויות רבות לבחורי ישיבות ולציבור הרחב, יריד ענק של ספרי קודש, ודברים נוספים שיחזקו את מטרת קיומו של האירוע – הפצת תורת החסידות. אנחנו מרגישים את הצמא ההולך וגובר מדי שנה ללימוד פנימיות התורה, להכרת תורת החסידות. אנשים רוצים להגיע יותר עמוק ויותר גבוה בעבודת ה' שלהם, ואנו רואים שליחות גדולה ביצירת מענה איכותי לרצון הקדוש הזה".

להביא גאולה לעולם

הרב משה שילת (48), נשוי לברכה ואב לשמונה המתגורר בכפר חב"ד, מנהל פרויקטים בתחומי הזהות היהודית ומי שייסד את אירועי צמאה. "גדלתי בבית דתי לאומי תורני. אבי, הרב יצחק שילת, הוא אחד מגדולי הדור, תלמיד חכם עצום וראש ישיבת ההסדר 'ברכת משה' במעלה אדומים, ואמי, יהודית שילת, זוכה לעסוק בצרכי ציבור באמונה. בשלב מסוים בנערותי הרגשתי חיבור מיוחד לרבי מלובביץ', והתחלתי להצטרף ל'מבצעים' שארגן שליח חב"ד במקום מגורינו, מעלה אדומים".

חשת חיסרון מסוים בחינוך הדתי אותו קיבלת, חיסרון שגרם לך לחפש דרכים אחרות בעבודת ה'?

"זו שאלה מעניינת, והאמת היא שלא הרגשתי שום חוסר. מה שקיבלתי בבית הוריי ובבתי הספר היה טוב מאוד עבורי, אבל כשנחשפתי לדמותו של הרבי רציתי לקבל ממנה יותר. כשהייתי בן 14 אפילו נסעתי לרבי, בארצות הברית, וקיבלתי ממנו יחס אישי שהפעים וריגש אותי כנער וממשיך לרגש אותי כמבוגר גם היום.

"כך ה' גלגל את הדברים, ובגיל צעיר יחסית השלמתי את התהליך והפכתי לחב"דניק מן המניין. בתוך כך ראיתי לנכון לעשות את שליחותי בתחום חיזוק הזהות היהודית בעם ישראל בכללותו ובקרב צעירים בפרט, בעיקר על ידי לימוד והפצת תורת החסידות. במסגרת זו אני מנהל גם את 'חב"ד בקמפוס' - המונה עשרות משפחות שמפעילות בתי חב"ד בכלל המוסדות האקדמיים הפעילים בישראל. בנוסף לכך, אני מנהל ומכווין עוד מגוון תנועות ומפעלים חינוכיים בתחום זה".

בתוך כל זאת, מה הביא אותך לייסד את אירועי צמאה?

"י"ט כסלו, היום העיקרי שסביבו מתקיימים אירועי צמאה, הוא יום גדול מאוד בתנועת החסידות בכלל ובחסידות חב"ד בפרט, והיה ברור שראוי לציין אותו באופן מיוחד. י"ט בכסלו הוא יום ההילולה של המגיד ממזריטש, תלמידו הגדול של הבעל שם טוב מייסד תנועת החסידות. כמה שנים לאחר מכן, ביום זה השתחרר ממאסר תלמידו הגדול של המגיד ממזריטש, רבי שניאור זלמן מלאדי, מחבר ספר התניא. בעל התניא נאסר משום שהפיץ את תנועת החסידות, ושחרורו ממאסר היה סימן מבורך משמיים לכך שהוסרו המחיצות ומעתה ואילך ניתן לגלות באופן משמעותי במיוחד את סודות התורה ורזיה לציבור הרחב.

"המאסר הזה היה מאוד יוצא דופן, והוא אחד המאסרים היחידים בהיסטוריה שעומקו נוגע בדיונים פילוסופיים. שנים ארוכות אחרי אותן חקירות שהרוסים ערכו לבעל התניא נמצא תיק החקירה שלהם, ונשארו בו מסמכים בכתב יד קודשו של בעל התניא. זה כמעט כתב היד היחיד שלו ששרד מכל כתביו, ובאותם מסמכים הרב כותב תשובות לשאלות שהחוקרים שואלים אותו. הם שואלים ברוסית, הרב עונה להם בעברית, והמתורגמן תרגם ואפשר את השיח ביניהם. החוקרים שאלו אותו, בין היתר, למה הוא מקדש את התפילה יותר מלימוד התורה - מה שכמובן לא נכון; מה ההבדל בין לימוד גמרא לתפילה; מה המעמד של אדמו"ר בחסידות, ועוד.

"הראייה שלהם לא הייתה שטחית. הם חשבו שהחסידות לא רציונלית, וזה הפחיד את המשטר. הם פחדו שהחסידות מביאה לעולם דברים מסוכנים לשקט שהשלטון הרוסי חפץ בו, ובמידה מסוימת בדבר הזה הם צדקו. החסידות דוגלת בלהפוך את העולם, בלתקן את העולם, בלהביא גאולה לעולם".

איך לדעתך נכון להסתכל על המאבק הזה מבחינה רוחנית, שהיא כמובן עליונה יותר?

"מבחינת האדמו"ר הזקן, כל העניין הזה היה למעשה קטרוג עליון. רובד המאבק הישיר של השלטון הרוסי באדמו"ר הזקן הוא נכון כמובן, אבל הוא רובד נמוך יחסית. מה שגבוה ועמוק יותר ממנו הוא הקטרוג השמיימי שהיה על הורדת חלק מהמושגים הקבליים המופשטים ביותר שיש ביותר והנגשתם לשכל האנושי, להסברים פשוטים ושווים לכל נפש, באופן כזה שאפשר להרגיש, להבין ולחוש אותם.

"מסופר שכאשר האדמו"ר הזקן שהה במאסר, הגיעו אליו בדרך נס רבותיו הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש. הוא שאל אותם אם להפסיק את לימוד החסידות, את גילוי סודות התורה, והם אמרו לו: 'כיוון שהתחלת, תמשיך בכך'. ואכן, מאז שהאדמו"ר הזקן יצא מהכלא הוא כתב הרבה יותר מאמרים וכתב אותם בצורה בהירה ומפורטת יותר, עד כדי כך שבחסידות חב"ד מחלקים בין המאמרים שבעל התניא כתב לפני ואחרי המאסר. לאחר שהאדמו"ר הזקן השתחרר הוא הבין שהעיכובים התבטלו, ותורת החסידות קיבלה אור ירוק להתגלות בעולם ולהחיש בעזרתה את הגאולה השלמה".

ירידה לצורך עלייה

"אחרי שמבינים את כל זה", ממשיך הרב שילת, "ברור מאוד למה אנחנו עושים מי"ט כסלו עניין כל כך גדול. לאירוע צמאה הראשון שעשינו הגיעו 3,000 איש. עם השתתפות עיריית ירושלים באמצעות האגף לתרבות תורנית שברבות השנים הפכה את צמאה לאירוע עירוני, מספר המשתתפים הכפיל את עצמו וגדל משנה לשנה. ב"ה אנחנו נערכים לארח השנה כשמונים אלף איש במשך שמונה ימים, מיום לפני י"ט כסלו עד ערב חנוכה".

כאחד שהשתתף באירועי צמאה רבים, ניכר שמאוד משתדלים לחבר באירוע בין תורה לניגון. מה תוכל לומר על החיבור המיוחד הזה?

"בצמאה שרים ניגונים עליונים מאוד, שאת חלקם הלחינו אדמו"רים גדולים בעצמם, והניגונים הללו, בעיני תורת החסידות, הם תורה ממש. האדמו"ר הזקן היה כידוע גדול מאוד בתורת הנגלה והנסתר, וכתב בין היתר את 'שולחן ערוך הרב' - אחד מספרי ההלכה החשובים ביותר בעולם היהודי, ולצד זאת גם הלחין עשרה ניגונים. בתורת החסידות מבואר שבזכות ניגונים קדושים אפשר להגיע לדבקות גדולה בה', לזכות ליראת שמיים, וזה כמובן לא דבר שחודש על ידי תורת החסידות. לעניין זה ישנם שורשים עמוקים בתנ"ך, בשירת הלוויים, בשירי דוד המלך ועוד. הניגון הוא עולם שלם בפני עצמו, ואיננו מתקיים רק כאמצעי למשהו אחר, עליון יותר. הניגון הוא בעצמו תורה וקודש.

"ישנם עניינים רוחניים נשגבים שאינם יכולים לבוא לידי ביטוי במילים, וצדיקים גדולים יודעים איך להעביר אותם בניגונים. למעשה, בשעה שאדם מנגן את אותם ניגונים, הוא מתאחד עם הדברים העליונים שמחשבותיהם של הצדיקים כיוונו אליהם, וקל וחומר כאשר מתאגדים אלפי אנשים ושרים את הניגונים הללו יחד, ממש כפי שקורה מדי שנה בצמאה".

אפרופו חסידות, בשנים האחרונות אנו רואים ביקוש הולך וגובר לתורה זו. מה לדעתך הסיבות המרכזיות לעניין זה?

"זו שאלה טובה שגם הרבי מלובביץ' נדרש אליה, אז אביא את דבריו במילים שלי. הרבי למעשה מסביר שיש כאן שתי סיבות, מבחינה מסוימת הן סותרות זו את זו ומבחינה מסוימת הן משלימות זו את זו. הסיבה הראשונה היא שישנה ירידת הדורות, והפיתויים שיש לעולם הנוכחי להציע - למשל האינטרנט, המדיה וכדומה - הם כל כך גדולים כפי שלא היה מעולם בעבר. ודווקא משום כך נוצר אצל אנשים רבים צימאון אדיר למבול רוחני טהור, זך וקדוש, כמו שתורת החסידות יכולה להביא.

"ומצד שני, הרבי אומר שאנחנו פשוט מתקרבים בצעדי ענק לעבר הגאולה השלמה, ולכן מופיע הצימאון הגדול הזה. יש בדורנו התנוצצות אורו של משיח, קורים דברים גדולים ואנשים מרגישים גאולה, ולכן רבים רוצים יותר ויותר לטעום מטעם סתרי התורה. כשהתחלנו את העבודה על חיזוק הזהות היהודית והפצת תורת החסידות בקרב צעירים, למשל בקמפוסים, חשבנו שהעבודה תהיה הרבה יותר קשה ממה שקרה בפועל - מבחינת הרצון של הציבור הכללי להיחשף לתכנים הללו. יש קשיים בעבודתנו, אבל הם בעיקר בדברים טכניים כמו גיוס משאבים, ובהם אנחנו משקיעים את רוב זמננו. זה לגמרי שווה את העבודה הקשה, כי מאוד מרגש ומשמח עד דמעות לראות כל כך הרבה אנשים מעם ישראל משתוקקים ללמוד ולהרגיש את התכנים הקדושים הללו של תורת החסידות, לשפר את מידותיהם ומעשיהם, ולקרב את העולם בעוד צעד ועוד צעד לקראת הגאולה השלמה, במהרה בימינו אמן".