אור החיים הקדוש: דבר תורה קצר ומתוק על פרשת ויצא

"וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרֲכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ" (בראשית כ"ח, י"ד).

בפסוקים אלה מתוארים האירועים שעברו על יעקב אבינו מיציאתו מבאר שבע ועד לבואו לבית אל.

אור החיים הקדוש מבאר כי יש כאן רמז מה שעובר על נפש צאצאי יעקב, מרגע יציאת הנשמה לעולם ועד שובה לעולם הנשמות.

"ויצא יעקב" – הנפש יוצאת מהעולם העליון לעולם הזה, והיא מכונה בשם "יעקב".

"ובדרך רמז כל הפרשה תרמוז ענין האדם, וכמו שהתחילו לומר בה רז"ל (זהר חלק א קמז) ויצא יעקב היא הנפש בצאתה מעולם העליון, ונקרא יעקב על שם יצר הרע הכרוך בעקביו".

"מבאר שבע" – זה העולם העליון, שמכונה גם "באר מים חיים", ושם משביעים את הנשמה, טרם צאתה לעולם הזה, לשמור על התורה.

"ואומרו מבאר שבע מקום שממנו יצאו הנשמות יקרא באר מים חיים, ושבע ירמוז אל שבועת ה' אשר תשבע הנפש בצאתה שלא תעבור על דבר תורה (נידה דף ל:)".

"אל תאמין בעצמך עד יום מותך"

"וילך חרנה" – זהו היצר הרע שמלווה אותנו מהרגע שהתינוק יוצא מרחם אמו, והוא גורם לחרון אף בעולם.

"ויפגע במקום" – פגיעה מלשון תפילה. הנשמה צריכה לפנות אל ה', שהוא מכונה בשם "מקום", ולהתפלל תמיד שלא תיפול ביד היצר הרע, כלומר שלא תאבד את דרכה במציאות הקשה של העולם הזה.

"ואומר וילך חרנה על דרך אומרם ז"ל (סנהדרין דף צא:) כי יצר הרע יכנס באדם בצאתו מרחם אמו דכתיב (לעיל ד' ז') לפתח וגו', ואומרו ויפגע במקום כי צריך האדם להתפלל לה' שהוא מקומו של עולם שלא יעזבנו בידו"

"וילן שם כי בא השמש" – הרעיון הוא שעל האדם להמשיך ולהתפלל ולעבוד את ה' עד סיום חייו, עד שלילתו – עד לכתו מהעולם הזה, כאשר "השמש באה". זה מתקשר לדברי חז"ל בפרקי אבות: "אל תאמן בעצמך עד יום מותך", כלומר תמיד יש להישאר ערני ולא לתת ליצר הרע להפיל אותנו.

"ואומרו וילן שם כי בא השמש שצריך להתנהג כן עד לכתו מעולם הזה כשיעריב שמשו, והוא אומרם ז"ל (אבות פ"ב) אל תאמן בעצמך עד יום מותך".

דברי אור החיים הקדוש מציירים תמונה של מסע הנשמה בעולם, עם דגש על המאבק עם היצר הרע והצורך בעקביות בתפילה על עבודת ה' עד היום האחרון.

הרב שניר גואטה - איך אפשר לנצח במירוץ נגד היצר הרע? צפו