"הקונספציה עדיין לא מתה": אל"מ חזי נחמה בריאיון סוער

מדינת ישראל נמצאת בשנה האחרונה בתוך אחת מהמלחמות הארוכות והקשות ביותר בהיסטוריה שלה, מלחמה שגבתה קורבנות רבים הן בחזית הלחימה והן בעורף האזרחי. 101 חטופים נמצאים עדיין בשבי חמאס ברצועת עזה, והאור שבקצה המנהרות בהן הם מוחזקים עדיין לא נראה באופק.

לטענתו של אל"מ חזי נחמה, ממייסדי "פורום המפקדים והלוחמים במילואים", המלחמה לא תסתיים כל עוד צה"ל לא ישנה טקטיקה. "אנחנו מדשדשים בעזה כבר שנה וחודשיים", הוא אומר בכאב בפתח הריאיון עמו, "כמו שזה נראה כעת, אנחנו נמשיך לדשדש בה עוד שנים ארוכות אם צה"ל ימשיך בשיטת הלחימה הנוכחית".

אני רוצה לפתוח איתך דווקא בשאלה ישירה: מדוע הודחת מהמילואים?

"לא הודחתי", הוא מדייק. "השירות שלי הוקפא, וזאת מכיוון שלגורמים מסוימים בצבא לא היה נוח עם הביקורת שהפניתי כלפיהם באופן ציבורי. זו שאלה שאתה צריך להפנות אליהם מדוע השירות שלי הוקפא. הם אלו שאמורים לענות על כך".

מהי עיקר הביקורת שאתם מפנים כלפי צה"ל והרמטכ"ל הרצי הלוי?

"אנחנו טוענים כבר חודשים ארוכים שהאופן בו צה"ל נלחם בעזה לא יוביל להכרעת חמאס. אנחנו מציעים את תוכנית האלופים כתחליף לשיטת הפשיטות בה דוגל הרמטכ"ל, שזו שיטה מאוד בעייתית. הרעיון של להיכנס ולעזוב, ושוב להיכנס ולעזוב, הוא רעיון שאיתו לא מנצחים מלחמות. לעומת זאת, אנחנו מציעים להכריע את האויב ולטפל בו בצורה יסודית, וכך לפתור אחת ולתמיד את הדבר הזה שנקרא ארגון הטרור חמאס".

"פשיטה רק תומכת במאמץ העיקרי, והיא לא יכולה להיות חליפית למאמץ העיקרי", מדגיש נחמה. "המאמץ העיקרי על מנת להכריע אויב כולל, בראש ובראשונה, כיבוש של השטח וטיהור שלו מהאויב. אלו שני דברים שעשינו אותם בחודש הראשון של המלחמה, ומאז אנחנו נמנעים מלחזור עליהם. אנו מציעים לחזור לקלאסיקה של המלחמה: כיבוש שטח וטיהור העיר".

כשאתה אומר "לחזור לקלאסיקה של המלחמה", אתה יודע להצביע על נקודת זמן מסוימת שבה בעצם הקלאסיקה הזו השתנתה בצה"ל, ולמה?

"החל משנות ה-90 החלה להיכנס לצה"ל גישה אחרת, שהוצגה תיאורטית על ידי שמעון פרס בספרו "מזרח תיכון חדש". הגישה הזו באה כביכול מתוך תפיסת ביטחון עדכנית שמתבססת על הסכמים מדיניים, בדגש על השלכות כלכליות והתחשבות באובדן חיי חיילים. כתוצאה מהגישה הזו, החלו להיכנס לצה"ל תוכניות לחימה חלופיות על חשבון ההגעה להכרעה".

"לא ראינו שום שינוי"

חזונו ותפיסת עולמו של פרס, ראש הממשלה ושר הביטחון דאז, היו יריית הפתיחה לשינוי התפיסתי שיעבור צה"ל במהלך השנים הבאות. "זה המשיך ברמטכ"ל אהוד ברק שהתווה לנו "צבא קטן וחכם", ואחריו במרבית הרמטכ"לים שבחרו גם הם להמשיך את הקו הזה. הם סגרו אוגדות שלמות ועשרות חטיבות, והעבירו את עיקר המשקל מגופי התמרון הקרקעיים, חי"ר ושריון, אל חיל האוויר וחיל המודיעין. הרעיון שלהם אמר בעצם: בואו נרתיע את האויב, נירה עליו, נהרוג אותו, אבל לא נכניס רגליים לשטח. לא נסתער עליו עם כוחות של חי"ר ושריון, וכך ננסה לחסוך בחיי חיילים. בפועל מה שקיבלנו זה לא את זה ולא את זה. ההרתעה שמתקבלת כל פעם מחדש היא חלקית וזמנית, וגם הכרעה מהותית לא עשינו במשך שלושים השנה האחרונות, מלבד מיני-הכרעה שהשגנו במבצע חומת מגן".

אז לדבריך, במשך שלושים שנה צה"ל נלחם בשיטה שגויה, ואין פוצה פה ומצפצף.

"זה ממש לא נכון", הוא מסתייג. "במשך השנים עלו לא מעט קולות, גם מתוך המערכת וגם מחוצה לה. הדו"ח של הרמטכ"ל לשעבר דן שומרון, שנכתב בסוף מלחמת לבנון השנייה, הניח את כל הלקחים על השולחן והסביר מדוע צה"ל נלחם בשיטה שגויה. אבל צה"ל פשוט נמנע מליישם את הלקחים ולשנות את התפיסה המוטעית".

ניסית להיפגש עם הרמטכ"ל ולהציג לו את התוכנית שלכם?

"חודשיים אחרי המלחמה הרגשתי שאני חייב להיפגש אתו", משתף נחמה. "ביקשנו פגישה, ובאמת הגענו לפגישה ראשונה ואחרונה. התיישבנו מולו, עשרים קצינים, והעלינו בפניו טענות קשות על אופן הלחימה. הרמטכ"ל שמע, אבל לא היה נראה שהוא מתכוון לעשות עם זה משהו. למעשה, באמת לא ראינו שום שינוי לאחר מכן.

"לאחר כחודש וחצי, כאשר המצב החמיר עוד יותר, ביקשנו פגישה נוספת אבל סורבנו. למען האמת, לא סורבנו באופן ישיר. נקבעה לנו פגישה, אבל בבוקרו של יום הודיעו לנו שהיא בוטלה. כך קרה במשך ארבע פעמים, עד שהבנו שפגישה נוספת עם הרמטכ"ל לא הולכת לקרות ואין לנו ברירה אלא לצאת החוצה".

איך אתה מסביר את זה? הוא פשוט לא רוצה לשמוע?

"כן", משוכנע נחמה. "כשאתה שרוי בקונספציה מסוימת, אתה לא מעוניין שיאתגרו אותך, ודאי לא בצורה כזו משמעותית ועם אנשים כל כך רציניים. הפורום שלנו מאגד עשרות אלופים וקצינים במיל', פרופסורים ודוקטורים, שאומרים בוודאות את האמת הפשוטה: באופן שבו צה"ל נלחם – לא נוכל להגיע להכרעה ולניצחון מוחלט".

אז הקונספציה עדיין לא מתה.

"חד משמעית".

"אנחנו רחוקים מאוד מהניצחון"

לאל"מ נחמה (48) רזומה ארוך בצה"ל. הקריירה הצבאית שלו מורכבת משרשרת ארוכה של תפקידים ביטחוניים, כשבין היתר הוא שימש כמפקד סיירת גבעתי. במסגרת תפקיד זה, בין השנים 2002-2004 הוביל נחמה את החטיבה בלחימה כנגד הטרור הפלסטיני שיצא מרצועת עזה באינתיפאדה השנייה. "בתקופת הלחימה בעזה הובלנו פעילויות משמעותיות מאוד ברחבי הרצועה", הוא חוזר אל הימים ההם. "ביצענו מעצרים של מחבלים וחיסול מחבלים. אמנם שילמנו מחירים של לא מעט פצועים והרוג אחד, אבל נלחמנו בטרור ונטרלנו אותו".

עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, גויס נחמה למילואים בתפקיד רמ"ט חטיבה 261 של בה"ד 1. במשך חודשים ארוכים הוא עקב מקרוב אחר שיטת הלחימה השגויה לטענתו, הציע אלטרנטיבות וניסה לשנות את הדרך. כשנתקל בזלזול מצד הגורמים האחראים, הקים יחד עם חבריו את "פורום המפקדים והלוחמים במילואים", במסגרתו יצאו אל התקשורת והציגו בפומבי את "תוכנית האלופים" לשינוי האסטרטגיה הצבאית ושיטת הלחימה הנוכחית.

יהיו שיאמרו: ביקורת על צה"ל בעיצומם של ימי מלחמה זה ירי בתוך הנגמ"ש.

"בגלל זה במשך חודשים רבים השארנו את הביקורת בפנים, בצורה שקטה. אבל כשהרמטכ"ל מסרב לראות עשרים אלופי-משנה במשך חודשיים וחצי, זה אומר משהו. לכן לא הייתה ברירה אלא לצאת עם זה החוצה".

וברגע שיצאתם עם הביקורת החוצה, האם לדעתך משהו הולך להשתנות באמת?

"אני חושב שכבר מתחילים לראות ניצנים של שינוי באופן שבו צה"ל נלחם. ועדיין – זה לא מספיק. יש חלופות שלצערנו הרב עדיין לא מיישמים אותן".

ישנן נקודות ספציפיות במלחמה שאתה יכול להצביע עליהן ולומר: ההתנהלות כאן לא הייתה נכונה?

"כן. קודם כל 'עיקרון הפשיטות' הוא טעות. הרעיון שלא מפנים את כל האוכלוסייה מצפון הרצועה הוא טעות. הכניסה לרפיח בשלב מאוד מאוחר של המלחמה היא טעות. כל הדברים הללו ביחד גרמו לכך שאנחנו מדשדשים בעזה כבר שנה וחודשיים".

"העם שלנו התעורר"

לפני כחודשיים וחצי, השיק "פורום המפקדים והלוחמים במילואים" את תוכנית האלופים. "חברנו לאלוף גיורא איילנד, ויחד אתו בנינו תוכנית אסטרטגית", מספר נחמה. "התוכנית מתחילה בעצם בעובדה שצפון הרצועה מכותר על ידי צה"ל, ואם רק נסכים לפנות ממנו את האוכלוסייה שנשארה בו – נוכל לעשות מצור על כל צפון הרצועה. ברגע שלא תהיה בו אוכלוסייה ויהיו בו רק מחבלים, יהיה אפשר לטהר שליש מהרצועה ולהפוך אותו לשטח בשליטתנו. אני מאמין שזה יהיה הישג משמעותי בדרך לכניעה של החמאס, והוא אף יוכל לקדם אותנו משמעותית לעבר עסקת חטופים".

ובמעבר חד לגזרה הצפונית: מה דעתך על הפסקת האש עם לבנון?

"הנושא הזה מורכב. במידה ותהיה הסדרה סופית, אנחנו נישאר ללא רצועת ביטחון, שזו בעצם הדרך היחידה להבטיח את ביטחונם של תושבי הצפון. אם מדובר בהפסקת אש לתקופה מוגבלת – נוכל לצלוח אותה, אבל הפסקת אש קבועה מבלי להגיע להסדרה – זו תהיה בכייה לדורות".

לסיום: מסר אופטימי לקוראים?

"אמנם בשביעי לאוקטובר קרה לנו אסון גדול, אבל בזכותו העם שלנו התעורר והבין מיהם האויבים שלנו. עם ישראל התגייס כל כולו, מי בלחימה ומי בלימוד התורה, ויחד התגברנו על האויב הרע והמר. אני מתפלל שניקח איתנו את האחדות הזו לא רק כשאנו תחת מתקפה, אלא באופן קבוע ותמידי".