מצוות שקיימתם יכולות ללכת לאיבוד – לא חבל? כך תשמרו עליהן

הציטוט היומי

"ודע אחי, דמי ששומר את עצמו מענין קבלת לשון הרע ורכילות, ישארו לו תורתו ומצותיו בשלמותם, דאי לאו הכי עלול מאד שיגרע ממנו כמה מאות ואלפים מצוות, והם של ענית אמן ואמן יהא שמה רבה ולימוד התורה, כידוע הוא שמטבע הלצים ובעלי לשון הרע לספר ענייניהם וסיפוריהם, למי שירצה לשמע להם, אפילו בבית הכנסת ובבית המדרש, בשעה שעוסקים בתורה ובתוך אמירת קדיש וחזרת הש''ץ ובשעת קריאת התורה.

אבל מי שנתפרסם עניינו בתוך העיר, שלא יאבה לשמע לשון הרע ורכילות, ימנעו את עצמם מלספר, אפילו לאנשים אחרים, אם יראוהו עומד בתוכם, פן יעשה אותם למספרי לשון הרע לפני השומעים, וכל שכן שלא יספרו לו בעצמו"

(החפץ חיים, שער הזכירה פרק י"ב)

משמעות הציטוט

דברי החפץ חיים עוסקים בחשיבות שמירת הלשון והימנעות מקבלת לשון הרע ורכילות, וביתרונות הרוחניים הנלווים לכך.

החפץ חיים מדגיש שמי שנזהר מלשמוע לשון הרע ורכילות זוכה לשמור את כל התורה והמצוות שלו בשלמותן. הסיבה לכך היא שלשון הרע ורכילות יכולים לפגוע מאוד בערך הרוחני של מעשיו הטובים, ואף לגרום להפסד מצוות רבות, כגון עניית "אמן", "אמן יהא שמיה רבה" ולימוד תורה.

החפץ חיים מסביר שלרוב, בעלי לשון הרע וליצנים אינם בוחרים זמן ומקום מתאימים לשיחם, ולעיתים קרובות מדברים גם במקומות קדושים כמו בית הכנסת ובית המדרש. הם עשויים להפריע בזמן תפילה, קדיש, חזרת הש"ץ או קריאת התורה. מי שמאזין להם במקום להשתתף באמירת "אמן" או ללמוד תורה, מפסיד מצוות רבות ומשמעותיות.

מי שמקפיד שלא לשמוע לשון הרע ורכילות, במיוחד כאשר הדבר ידוע בציבור, משמש דוגמה ומוסר מסר ברור לסביבתו. אנשים יימנעו מלספר לשון הרע בנוכחותו, וגם כאשר אינם בנוכחותו, הם יהססו יותר, מחשש להיראות כמי שמספרים לשון הרע בנוכחות אדם כזה.

אנשים שמבינים שאדם מסוים נזהר מאוד בלשון הרע, יימנעו לא רק מלספר לו, אלא גם מלעסוק בכך בכלל בנוכחותו. כך, ההתנהגות של שומר הלשון יוצרת השפעה חיובית לא רק עליו עצמו אלא גם על סביבתו.

שמירה על הלשון לא רק מגנה על ערכו הרוחני של האדם, אלא גם משפיעה על הסביבה באופן רחב. אדם כזה זוכה לשמור על קדושת תפילתו ולימוד תורתו, ומשרה אווירה של טוהר ושמירה על מצוות בכל מקום שבו הוא נמצא.

כמה מילים על המחבר

רבי ישראל מאיר הכהן קגן, נפטר לפני כ-91 שנה (י"א בשבט ה'תקצ"ח - כ"ד באלול ה'תרצ"ג), היה אחד מהרבנים הבולטים ביותר בדור שלפני השואה. הוא נודע בעיקר בשם "החפץ חיים", על שם ספרו העוסק בהלכות לשון הרע. החפץ חיים ייסד ועמד בראש ישיבת ראדין, והיה מחברם של ספרים חשובים נוספים, בהם "משנה ברורה" ו"שמירת הלשון".

הרב יגאל כהן - תתרחק מלשון הרע. צפו