סיפור קצר עם מוסר השכל לשולחן שבת: הכל לטובה

מסופר על עולה חדש שפרנסתו הייתה קשה מאוד. הוא לא ידע לכתוב, ואפילו לחתום את שמו הוא לא ידע. הוא פנה ללשכת התעסוקה, אך ללא הועיל, הוא לא השתלב במשק, והדבר היחידי שהצליח לעשות הוא להיות שמש בבית הכנסת.

יום אחד הזמינו ריהוט לבית הכנסת. הוא המתין לריהוט, הגיעו אנשי ההובלה וביקשו ממנו שיחתום. הוא לא ידע לחתום, והם לא סיפקו לו את הסחורה. כששמע על כך גבאי בית הכנסת, פיטר אותו מיד.

בלית ברירה עמד ברחוב והתחיל לתקן נעליים. בעבודה זו הצליח למעלה מן המשוער, והכל ידעו שאצלו קונים את הנעליים הטובות ביותר. לאט-לאט הוא התחיל לספק מסחורתו לחנויות, עד שלימים נעשה אמיד מאוד.

באחד מן הימים הגיע אליו סוחר גדול, ביקש להזמין סחורה גדולה וביקש ממנו לחתום. אמר לו: "אני לא יודע לחתום". "עשיר גדול כמוך ולא יודע לחתום?!", שאל הסוחר. השיב לו העשיר: "אם הייתי יודע לחתום, היום הייתי עדיין שמש"...

בנימה אישית,

חברים, הפתרונות לבעיה שלכם לא נעלמים מבורא עולם, הוא יודע בדיוק איך להוציא אתכם מהסבך. המציאות מראה, שברוב הפעמים הישועה באה ממקום שלא היית מעלה על דעתך שהיא תגיע משם.

עלינו לדעת שכל מה שאנחנו עוברים זה לטובה, גם אם זה נראה מעט אחרת. על כך הודה דוד המלך לבורא עולם בתהלים: "אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה".

הרב חיים זאיד ודורון ביטון במפגשים מרתקים, והפעם - הכל לטובה. צפו