הרמב"ן מגלה: כך תהפוך כל פעולה קטנה למשמעותית

הציטוט היומי

"בכל דבריך ומעשיך ומחשבותיך, ובכל עת – חשוב בלבך כאלו אתה עומד לפני הקדוש ברוך הוא ושכינתו עליך, כי כבודו מלא כל העולם. ודבריך יהיו באימה וביראה, כעבד לפני רבו".

(מתוך אגרת הרמב"ן)

משמעות הציטוט

דברי הרמב"ן מדגישים את חשיבות ההכרה המתמדת בנוכחותו של הקב"ה ואת ההשפעה של תודעה זו על מחשבותינו, דיבורינו ומעשינו. הוא מתאר עקרון יסודי בעבודת ה', המבוסס על תחושת אחריות ויראת כבוד כלפי הבורא.

"בְּכָל דְּבָרֶיךָ וּמַעֲשֶׂיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ" - הרמב"ן מדגיש שאין תחום בחיי האדם שהוא "מחוץ לגבול" עבודת ה'. לא רק מעשים ודיבורים אלא גם מחשבות, שאולי אינן נראות לאדם אחר, צריכות להיות מתוקנות.

"וּבְכָל עֵת" - אין מדובר רק בזמנים מיוחדים כמו תפילה או לימוד תורה, אלא בכל רגע ורגע בחיי האדם. האדם נדרש להיות מודע תמיד לכך שהוא עומד לפני הקב"ה.

"חֲשׁוֹב בְּלִבָּךְ כְּאִלוּ אַתָּה עוֹמֵד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא" - כדי להחדיר את יראת השמיים בלב, מציע הרמב"ן לדמיין באופן פעיל שהוא נמצא מול הקב"ה. התודעה הזו מעצבת את ההתנהגות, כי כשאנחנו חשים נוכחות אלוקית, נזהרים יותר בדברים שאנו אומרים ועושים.

"וּשְׁכִינָתוֹ עָלֶיךָ" - הרמב"ן מוסיף עוד מימד - לא רק שהקב"ה רואה ושומע, אלא שיש קשר קרוב בין האדם לקב"ה, כמו שהשכינה ממש שורה עליו. זה מחזק את תחושת האחריות וההתרוממות הרוחנית.

"כִּי כְּבוֹדוֹ מָלֵא כָּל הָעוֹלָם" - הקב"ה אינו מוגבל למקום או לזמן. הוא נמצא בכל מקום, והכרת מלוא כבודו של הקב"ה אמורה לעורר באדם תחושת ענווה ואחריות.

"וּדְבָרֶיךָ יִהְיוּ בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה, כְּעֶבֶד לִפְנֵי רַבּוֹ" - האדם נדרש לדבר מתוך כבוד, במודעות שהוא "עומד לשיפוט" בפני ריבונו של עולם. כמו עבד לפני אדון, יש להרגיש כבוד ויראה המובילים לדיבור שקול ונכון.

הרמב"ן מלמד אותנו לפתח מודעות מתמדת לכך שהקב"ה נוכח בכל מעשה ומחשבה שלנו. התחושה הזו מובילה ליראת שמיים אמיתית, שמעצבת את ההתנהגות, המחשבות והדיבורים מתוך כבוד, ענווה ואחריות כלפי הקב"ה.

הפסוק שמשנה חיים: איך לזכור את ה' בכל רגע ורגע?

כמה מילים על המחבר

רבי משה בן נחמן היה מגדולי ישראל מתקופת הראשונים, וכתב חידושים על הש"ס ופירוש על התורה. הרמב"ן נולד בספרד בשנת 1194, ונפטר בארץ ישראל בשנת 1270. בהיותו בן 73 עלה לארץ ישראל על אף הסכנות, ושם חידש את הישוב היהודי בירושלים, אשר נחרב קודם לכן על ידי הטטרים, ומשום כך הוא נחשב לאבי הישוב היהודי בירושלים. הוא מתאר כי בבואו לירושלים לא מצא בה כי אם שני אחים צבעים ששכרו את הרשות לסייד בירושלים. הרמב"ן שיפץ חורבה שנמצאה בעיר, והחזיר את ספרי התורה שהוברחו לשכם בתקופת המלחמה.