ראש הגולה שיצא לגלות: דמותו ופועלו של רב נטרונאי

בשנת ד' תקל"א, 771, נפל דבר בישראל: אסיפה מיוחדת של גאוני וחכמי בבל, משתי הישיבות הגדולות, סורא ופומבדיתא, החליטה לפטר את ראש הגולה, ולהעביר אותו ממשרתו. ראש הגולה היא המשרה החשובה ביותר אחרי מלך ישראל מבית דוד. ראש הגולה הראשון היה יהויכין מלך יהודה, שהוגלה לבבל. השני היה בנו, שאלתיאל, וכך עברה המשרה מאב לבן, במשך 17 דורות. ראש הגולה ענן, שהיה בן אחר בן ליהויכין מלך יהודה, נפטר ללא ילדים בשנת 150 לספירה, בימי נשיאות רבן שמעון גמליאל השני בארץ ישראל. אז נתמנה רבי נתן לראש הגולה, ושוב המשיכה השושלת בן אחר בן. בשנה שבה אנו עוסקים כיהן ראש הגולה הארבעים ושמונה (!), וזו הפעם הראשונה שבה החליטו חכמי ישראל להעביר את ראש הגולה מתפקידו.

לא זו בלבד, אלא שעל אף שלפעמים ראשי הגולה היו מנהיגים ציבוריים שלא היו בהכרח גדולי תורה, הרי שבמקרה הזה, היה ראש הגולה גאון וגדול הדור, גאון ישיבת סורא, מחבר "הלכות פסוקות", שהיה הספר הגאוני הראשון, שהיווה בהמשך בסיס לספר המפורסם "הלכות גדולות".

מדוע הדיחו את רב נטרונאי גאון מראשות הגולה?

התשובה לכך נעוצה לא ברב נטרונאי עצמו, אלא ברקע שקדם למינויו.

מספר חדשים קודם לכן, קבע גאון סורא, רב חנינאי כהנא, כי ראש הגולה יהיה מר זכאי. מר זכאי היה נכדו של בוסתנאי בן חנינאי, ראש הגולה שהתפרסם בזכות נס מיוחד שקרה לו (עליו נספר בהזדמנות אחרת...), ולכן אך טבעי היה שימשיך את המשרה העוברת בירושה. דא עקא, החליף עלי אבן אבו טאליב השיא לבוסתנאי נסיכה פרסיה בשם איזדדואר, וברבות הזמן יצאו עוררים על גיורה של אותה נסיכה. היו חכמים שטענו כי הגיור לא נעשה כהלכה, ולכן צאצאיו מאותה אישה אינם יהודים. וכי ניתן למנות ראש גולה שאינו יהודי כשר לכל הדעות?

רב חנינאי כהנא קבע נחרצות כי אין שום ספק שהגיור היה כהלכה, והוא אף השיא את בתו לנכד אחר של בוסתנאי, שנולד מאותה נסיכה גיורת, שלדבריו היתה גרת צדק כשרה וטהורה. על סמך הוראתו התמנה מר זכאי לראשות הגולה, אלא שבינתיים נפטר רב חנניא גאון פומבדיתא, ובמקומו התמנה רב מלכא לראשות הישיבה. רב מלכא הכריז שמשרת ראש הגולה צריכה להיות טהורה ונקיה מכל פקפוק וספק, ואין למנות מי שיצאו עוררין על יהדותו. אמר ועשה: הוא הכריז על מינויו של רב נטרונאי גאון, תלמידו, לראש הגולה!

מחלוקת עצומה פרצה בין חכמי בבל. הללו אומרים: ראש הישיבה פסק, יש להחליף את המינוי, והללו אומרים: גאון סורא מינה את רבי זכאי, מי יהין לערער אחריו?

בסופו של דבר התכנסה אסיפת גאוני וחכמי בבל, והחליטה, בצער רב, להעביר את רב נטרונאי מן המינוי, לא משום שיש בו איזה חיסרון חלילה, אלא משום שאין לפקפק בטהרת הייחוס של מר זכאי וצאצאי בוסתנאי.

מיד אחרי האירוע הזה נפטר תומכו של רב נטרונאי, רב מלכא גאון, בפתאומיות. רב נטרונאי מצא את עצמו לבד במערכה, מול מתנגדים רבים. יתכן שהוא חשש שתומכי ראש הגולה יראו בו איום וימסרו אותו לשלטונות, שכן הללו היו מקורבים לשלטון, והיתה להם השפעה. הוא החליט לעזוב את בבל, ויצא לגלות. בסופו של מסעו הארוך הוא הגיע לקצה המערב: לארץ ספרד. השנה היתה שנת 771, תקל"א, לא היו בספרד תלמידי חכמים ולא ישיבות, ובחסדי שמים, למזלם של יהודי ספרד, הגיע לעירם גאון בבלי אמיתי, ראש ישיבת סורא, היודע את כל התלמוד הבבלי בעל פה!

רב נטרונאי הקים ישיבה, וכתב מן הזיכרון את כל הש"ס, שישים מסכתות, וכך נולד הש"ס הכתוב הראשון ביבשת אירופה. מכאן ואילך יועתק הש"ס של רב נטרונאי בחרדת קודש על ידי חכמי ספרד הקדומים, כמו רבי שמואל הנגיד, אשר הוא גם זה שסיפר לנו בספרו את הסיפור הזה שהזכרנו כאן, ותיאר כיצד רב נטרונאי ישב וכתב מסכת אחרי מסכת, וכיצד קבע שיעורים בתלמוד וטרח להסביר לכל תלמיד ותלמיד את כוונת הדברים.

כך אירע שגלותו של רב נטרונאי, שתחילתה היתה כנראה בצער, סופה היתה פתח של הצלה ואור התורה ליהדות ספרד המעטירה לדורותיה.