היסטוריה וארכיאולוגיה
מרתק: האמת מאחורי המפתח המבוקש של קבר רחל
המנעול שהזמין מונטיפיורי היה ייחודי בכך שלא מספיק היה להשתמש במפתח, אלא היה צורך לעשות פעולות טכניות מיוחדות כדי שהמפתח יפתח את המנעול. זר כי היה משיג את המפתח, לא היה יכול לפתוח איתו את קבר רחל. כך תהיה הגנת היהודים השוהים בקבר חזקה הרבה יותר
- יהוסף יעבץ
- פורסם ד' כסלו התשפ"ה
(צילום: shutterstock)
כאשר אנו מבקרים בקבר רחל אמנו, שנמצא כיום בתוך מצודת בטון ענקית, אנחנו יכולים לראות את הדלת המקורית של המבנה הקטן שהיה עד לפני עשרים שנה מבנה קבר רחל. בדלת הזו קבוע מנעול נחושת ענקי, השומר בקרבו על סודות רבים.
קבר רחל נמצא על אם הדרך מירושלים לחברון. עד לפני שני דורות היתה הדרך הזו שוממה וריקה. בתמונות המצולמות ניתן לראות שממה מכל הצדדים, ועץ זית אחד בסמוך לקבר. קבר רחל היה קדוש ליהודים וגם למוסלמים. הנוסע משולם מוולטרה מאיטליה, אשר ביקר בארץ ישראל ב-1481, מספר על מבנה הקבר, ועל המנהג להתפלל במקום: ”ושם על אם הדרך מצאנו על קבורת רחל מצבת גבוה מאבנים, והישמעאלים עשו למעלה מקבורה הנזכרת ד' עמודים וכיפה למעלה ומכבדים אותה. ומתפללים לשם היהודים והישמעאלים”.
אך עם התגברות היישוב היהודי בארץ, נתקנאו בו המוסלמים, והחלו להצר את צעדי היהודים, רבי דוד דבית הלל, שביקר במקום ב-1824, כתב כי "בהר מנגד יש כפר שתושביו ערבים, והם רעים מאוד. זר שבא לבקר בקבר רחל נשדד בידיהם". משה מונטיפיורי ביקר במקום זמן קצר לאחר מכן, וראה את המבנה המהודר העתיק, ש"רבבות שמות חתומים עליו" – כל יהודי שביקר במקום חתם את שמו. יהודית מונטיפיורי מספרת: "באנו אל קברות רחל ונכתוב את שמותינו בתוך אלפי רבבות שמות מזולתנו, ונתפלל שם את תפילתנו את הקבר".
בעקבות הביקור החליט מונטיפיורי להוסיף מבנה מרובע סביב לקבר, שבו יוכלו יהודים לשהות בבטחה, בהמשך התקבל רישיון גם לחפירת בור מים להרוויית צימאונם של עולי הרגל, ויהודים היו עולים למקום ושוהים בו ימים מספר, בזמנים ידועים: בראש ובראשונה כמובן בחודש חשוון, זמן פטירתה של רחל אמנו; היו שנסעו מהגליל הרחוק לשהות בקבר רחל בשלשת הימים הראשונים של חודש אלול; ועוד מנהגים שונים.
למבנה החדש התקין מונטיפיורי מנעול מיוחד במינו. איש פלאי היה בירושלים, ושמו אליהו שלמה זלמן באסאן, מוצאו מהעיר וילנא. הוא עלה לארץ ישראל והתגורר בצפת עם משפחתו. בעת רעידת האדמה הגדולה בצפת בשנת תקצ"ז, נלכדו הוא וכל משפחתו במפולת הבתים. לאחר יותר מיומיים ראו המחלצים יד בולטת מבין ההריסות, והצליחו לחלץ אותו, אך אשתו ובניו נספו. הוא עלה בגפו לירושלים עיר הקודש. באסאן היה גאון ייחודי וגיבור חיל, ותכנן בין השאר את היסודות לבית הכנסת "החורבה". כאשר הוקמה שכונת משכנות שאננים, סבלו תושבי השכונה מזאבים ותנים משוטטים, ובאסאן בנה מלכודת מיוחדת שנטרלה את החיות הטורפות. בכל בוקר קמו תושבי השכונה וגילו מספר זאבים לכודים בה. בימי המושל איברהים פאשה, יום אחד נסתם מעיין השילוח והפסיק לנבוע. תושבי העיר נחרדו וחשבו ששדים ומזיקים השתלטו על המעיין, אך אליהו באסאן חקר את המקום, הצליח למצוא את סיבת הסתימה, שחרר אותה, והמעיין שב לזרום. מאז היה מכובד מאד גם בעיני המושל והמוסלמים כולם בירושלים. המופתי ביקש ממנו לבצע תיקונים במבנים שעל הר הבית, אך באסאן הודיע שהדבר אסור לו לפי אמונתו, והמופתי כיבד זאת.
המנעול שהזמין מונטיפיורי היה ייחודי בכך שלא מספיק היה להשתמש במפתח, אלא היה צורך לעשות פעולות טכניות מיוחדות כדי שהמפתח יפתח את המנעול. זר כי היה משיג את המפתח, לא היה יכול לפתוח איתו את קבר רחל. כך תהיה הגנת היהודים השוהים בקבר חזקה הרבה יותר. המפתח נמסר לגבאי קבר רחל. בשנת 2003 פירק החוקר זאב ארליך הי"ד (שנפל לפני כשבוע בלבנון מאש מרצחים) את המנעול, ומצא בתוכו כתובת מוכמנת שבה חתום שמו של באסאן, והמלים "לאמנו רחל".
המפתח המיוחד של קבר רחל היה מפתח מתכת בגודל 25 ס"מ, והוא נמסר לשמש אברהם לייב מונזון. אחריו נמסר לבנו, שמעון מונזון, שהיה הגבאי של קבר רחל וגם של בית כנסת החורבה. בימי המנדט הבריטי החזיק במפתח הנין, רבי שלמה אליהו פריימן. אחרי הקמת המדינה התיישב רבי שלמה בשכונת קטמון. קבר רחל לא היה בידינו באותו הזמן, אך מפתח קבר רחל נחשב כסגולה ללידה, ויולדות המקשות לילד היו שולחות בדחילו ורחימו שליח בהול אל משפחת פריימן, כדי לקבל את המפתח המיוחד ולהניחו תחת הכר. כה גדול היה הביקוש למפתח זה באותם ימים, עד שרחוב מגוריו של רבי שלמה פריימן קיבל את השם "רחוב רחל אמנו", וכך הוא קרוי עד היום.
בשנת 1995 ביקש ראש הממשלה יצחק רבין להחזיר את קבר רחל לידי המוסלמים, במסגרת הסכמי אוסלו. בקושי רב הצליחו רבנים ואנשי רוח להסביר לרבין, שהיה תינוק שנשבה, את חשיבותו של המקום הקדוש עבור עם ישראל. רק בשנת 2010, לפני 15 שנים, הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו כי קבר רחל יוגדר כ"אתר מורשת לאומי", וגם אז, ההחלטה נתקלה בהתנגדות של האירופאים הצבועים, וועדה מיוחדת של אונסקו קבעה כי המקום הוא "מסגד בילאל אבן רבאח" הקדוש למוסלמים... ולכן דרשה להסיר את הביצורים שנבנו ב-2003, בימי האינתיפאדה השניה.
כיום זוכים אנחנו לבקר בקבר הקדוש, והחדר הקטן שבנה מונטיפיורי צר מלהכיל את רבבות המבקרים. חומות בטון גדולות נבנו להגנתם, ובעיקר זכותה של אמא רחל שומרת עליהם מכל משמר. אך המנעול המיוחד עדיין בולט בכניסה למקום הקבר עצמו. המפתח נמצא כיום אצל הרב גד פריימן, בנו של רבי שלמה.