מעבר למגבלה: "אני רוצה לתרום ולעזור לכל מי שסביבי"

השבוע, כשנחנכו שתי דירות נוספות במערך הדיור בקהילה של ארגון 'שלוה', נכח במקום איש ביטחון חייכן במיוחד. לא, הוא דווקא לא הגיע כדי להשליט סדר, אלא הוא אחד מן הדיירים שמתגוררים בדירות. תכירו את רועי באט, בוגר תכנית החיילים של שלוה 'עולים דרגה', אשר השתחרר משירות משמעותי של שלוש שנים, ובחר להמשיך בשירות קבע במג"ב.

עובד, מבשל, מנקה

רועי כמעט בן עשרים וחמש. בעברו עסק במגוון תחומים, אך ברגע ששמע על התוכנית של 'שלוה' הוא החליט להצטרף והתנדב לשירות מלא במשך שלוש שנים. לפני כשנה הוא השתחרר ובחודש האחרון התגייס לקבע. בנוסף, הוא נמנה על הדיירים במערך הדיור בקהילה של ארגון שלוה.

הרכב הדיירים, כפי שניתן לראות, הינו מיוחד מאוד ומחציתם המתגוררים בדירה אחת, הם בוגרי תכנית החיילים של שלוה 'עולים דרגה' אשר השתחררו משירות משמעותי של שלוש שנים ואף לקחו חלק במלחמת חרבות ברזל. הבוגרים שירתו במג"ב במפקדת השליטה המבצעית בגזרת ירושלים, ביחידת המודיעין 8200, בפיקוד המרכז ועוד. המחצית השנייה של הדיירים אשר חיים בדירה השנייה מתגייסים בימים אלו לצה"ל כחלק מתכנית 'עולים דרגה' וישרתו שירות משמעותי בתפקידים שונים כחיילים מן המניין.

"היה ברור לי שאני רוצה להיות איש קבע", מסביר רועי על בחירתו להמשיך בצבא גם לאחר שסיים את שירותו. "אני רוצה לתרום למדינה, כי זה חשוב, ובפרט בימים אלו".

מה זה דורש ממך? איך נראה סדר היום שלך?

"בימים שיש לי משמרת בוקר אני קם בשעה חמש ונוסע לבסיס, מתפלל ומתחיל משמרת שמסתיימת בשעה ארבע וחצי בצהריים. לאחר מכן אני נוסע בחזרה לדירה של שלוה. אבל יש גם ימים שבהם יש לי משמרת צהריים, ואז אני נשאר לישון בלילה בבסיס, כיוון שהמשמרת מסתיימת מאוחר. לפעמים יש משמרות לילה ואז צריך להשלים שעות שינה ביום, אבל אני זורם עם זה. יש כאלו שזה קשה להם, אבל אצלי הכל מסתדר בשמחה".

כשאתה חוזר לדירה שלך אתה יכול לנוח קצת?

"מה פתאום? אני נמצא בדירה יחד עם עוד ארבעה חבר'ה, ויש לנו תורנות מסודרת של מטלות שצריכים לבצע. התורנות משתנה מידי חודש, כאשר בכל יום מישהו אחר מבשל ומכין את ארוחת הצהריים, ואחר כך כולנו מסדרים את הדירה ומחלקים בינינו את עבודות הניקיון".

הוא עוצר לרגע. "תאמינו לי שלא חסר לנו אוכל", הוא מדגיש. "אני יודע להכין הכל – בשר, שניצלים, פאי רועים".

אתה מכין גם אוכל לשבת?

"אנחנו נמצאים בדירה בשבתות אחת לשבועיים – שבת כן, שבת לא. בשבתות שאנחנו בדירה אני והדיירים האחרים מבשלים את רוב הסעודות וגם עושים ניקיון יסודי לכבוד שבת. בשבת עצמה אנחנו יוצאים לבית הכנסת ומשתתפים בשיעורים, אנחנו ממש חלק מהקהילה. בשבתות האחרות אני נוסע הביתה. ההורים שלי גרים רחוק, וזו הזדמנות לפגוש אותם".

"להודות לטאטע שבשמיים"

בתוך סדר היום העמוס יש לך גם זמן לתחביבים?

"בוודאי, אני אוהב לפטפט עם החבר'ה וגם לשחק כדורסל. אני עצמי השתתפתי במשך תקופה ארוכה כשחקן בתוכנית של שלוה בשיתוף עם הפועל ירושלים. עכשיו יש לי פחות זמן לשחק, אבל אני עדיין עוזר באימונים ומאוד נהנה מכך".

וזמן לישון, נשאר לך?

"אני הולך לישון בסביבות עשר-אחת עשרה, וכפי שסיפרתי לכם – קם בחמש בבוקר, אז מתחיל יום חדש".

בוא נדבר בכנות: יש זמנים שבהם אתה מרגיש שקשה לך?

"לא, אף פעם לא קשה לי, ואם בכל זאת משהו לא מסתדר, אני מזכיר לעצמי שקשה נמצא רק בלחם, ובלב תמיד קל".

ומה לגבי חנוכה – יש לך תוכניות מיוחדות?

"בטח. בנר ראשון של חנוכה אנחנו מתכוונים להגיע לשלוה כדי לעשות יום-כיף לילדים בשיתוף עם מג"ב. נביא כלי רכב ונציב אותם כמו בתצוגה, אני אחראי על הארגון של הכל, וגם יזמתי את הרעיון. זה הגיע בעקבות כך שראיתי שהילדים של שלוה כל כך מתעניינים במדים שלי ורוצים לדעת מה אני עושה, אז חשבתי שזו יכולה להיות עבורם הזדמנות מצוינת".

לסיום מבקש רועי: "אני רוצה להודות להורים היקרים שלי, שהכל הגיע מהם, וגם להודות לטאטע שבשמיים על כל הטוב שהוא נותן לי תמיד".

הצילומים באדיבות דוברות מג"ב וארגון 'שלוה'