המפלה ההיסטורית של חיזבאללה: הניסים שעמדו לצד ישראל והדהימו את העולם

הבה נשוב לרגע אל אותם חודשים סוערים, כשהעננים התקדרו מעל ישראל והאיום הקיומי נראה קרוב מתמיד. חיזבאללה, ארגון הטרור שנתפס כיריב הבלתי מנוצח, עמד על גבול הצפון חמוש ומאיים. הפחד היה מוחשי בכל פינה. מדפי בקבוקי המים בחנויות התרוקנו במהירות, וחברת החשמל הזהירה מפני ימים של עלטה. התחושה ברחובות הייתה של אי ודאות וחשש מהבאות.

ואז, באופן כמעט בלתי נתפס, החלו להשתנות פני הדברים. חיזבאללה, אותו ענק שהטיל אימה, קרס במהירות ובצורה מרשימה – חיסולים ממוקדים, תשתיות טרור שהתמוטטו, ומורל מחבלים שצנח. במערכה שנראתה בלתי אפשרית, ניכר היה שיש מי שמלווה את עם ישראל ברגעים הקריטיים ביותר, ומזכיר לנו שעם ישראל אינו לבד – לא בעבר, לא בהווה ולא בעתיד.

קריסת חיזבאללה: נפילת הענק הבלתי מנוצח

חיזבאללה, שנחשב לאיום האסטרטגי הגדול ביותר על מדינת ישראל, קרס בתוך שבועות ספורים תחת מתקפה מדויקת, מכוונת וניסית. חיסול שיטתי של מנהיגיו הבכירים, השמדת תשתיות הנשק המרכזיות שלו, והפגיעה האנושה במורל לוחמיו – כל אלו הובילו לקריסה מבפנים של ארגון שנראה בעבר בלתי מנוצח. הישג זה חורג מגבולות היכולות הצבאיות בלבד, והוא עדות מובהקת ליד ה' שהתערבה בניהול הקרב, והפכה איום קטלני לנס גלוי לעיני כל.

(צילום: shutterstock)

"מתקפת הביפרים" הייתה מהלומה ייחודית ופורצת דרך שפגעה ישירות בלב חיזבאללה. אלפי מכשירי הזימוניות של פעילי הארגון הפכו מכלי תקשורת לנשק קטלני נגדם, וגרמו למותם של עשרות מחבלים ולפציעתם של אלפים, בהם רבים שסבלו מפגיעות קשות ומשתקות. מעבר לנזק הפיזי העצום, המתקפה שברה את רוחם של לוחמי חיזבאללה וזרעה כאוס בשורות הארגון.

זמן קצר לאחר מכן, חיסולים ממוקדים של מנהיגי טרור מרכזיים, בהם חסן נסראללה, האשם ספי א-דין, פואד שוכר ואבראהים עקיל, פגעו לא רק במורל של הטרוריסטים אלא גם ברציפות הפיקוד שלהם. כל אלו אינם רק הישגים צבאיים ומודיעינים; הם עדות ברורה לכך שהמערכה הזו לא הייתה רק של צה"ל, אלא גם של הכוח העליון שמלווה את עם ישראל, שומר עליו ומוביל אותו לניצחון אל מול אויביו.

המתקפות האיראניות שכשלו

שתי מתקפות איראניות אדירות, שנחשבות מהמתקפות הבליסטיות הגדולות בהיסטוריה, שוגרו על מיליוני אזרחי ישראל, ובשתיהן הכישלון היה מוחלט.

הראשונה, בליל מוצאי שבת, אור לו' ניסן תשפ"ד, והשנייה בכ"ט באלול, ערב ראש השנה תשפ"ה, כללו יחד מאות טילים בליסטיים, טילי שיוט ומל"טים מתקדמים שנועדו לזרוע הרס וחורבן בישראל. אך למרות עוצמת המתקפות והמאמץ האדיר שהושקע בתכנונן, הפגיעות היו מינוריות עד כדי אפסיות. 

(צילום: shutterstock)

כאשר בוחנים את ממדי המתקפות האיראניות הללו שנורו לעבר אזורים מיושבים בצפיפות, בכוונה ברורה לזרוע חורבן ואבדות כבדות – ומגלים כיצד הסתיימו באפס נפגעים יהודים וכמעט ללא נזק, קשה שלא להתרומם מעל להסברים הטכניים ולראות את יד ה'. הרי שום מערך הגנה, מתקדם ככל שיהיה, אינו יכול להבטיח הצלחה כה מוחלטת בנסיבות כאלו. העובדה שהמתקפות נכשלו בצורה כה בולטת, שוב ושוב, מביאה אותנו להבנה כי מאחורי מערכות הברזל עומדת השגחה עליונה שמגנה על עם ישראל. קיבלנו במוחש עדות לנס גלוי – כי "שומר ישראל לא ינום ולא יישן".

המתקפה המשולבת בשמחת תורה שכשלה

כ"ב בתשרי תשפ"ד ייזכר לנצח בתולדות עם ישראל: למעלה מ-1,300 ישראלים שנרצחו באכזריות שאין מילים לתארה, יותר מ-800 חיילים שנפלו במערכה הקשה, ועוד 255 שנחטפו ונלקחו בשבי הנורא.

(צילום: shutterstock)

אבל דווקא בתוך הכאב הבלתי נתפס הזה, במציאות שבה הדרום שותת דם, קרה נס שרבים מאיתנו אפילו לא מודעים לעוצמתו. נס בצפון. אלפי לוחמי חיזבאללה, מאומנים עד לשלמות, מחכים מעבר לגבול, לוחמי כוח רדואן הקטלני, חמושים ומוכנים לפלישה שתוכננה ליישובי הצפון. התוכנית שלהם הייתה לבצע טבח שישאיר את הזוועות בדרום כלא יותר מהקדמה. ללא כוח משמעותי שהיה ערוך לעמוד מולם, ולנוכח מצב הכוננות הרעוע של המדינה באותו יום, היה ניתן לדמיין תרחיש מחריד:טבח המוני, הרס יישובים, ומאות אלפי הרוגים.

באורח ניסי ומופלא שלא ניתן להסבירו, חיזבאללה נותר מעבר לגבול. משהו – או מישהו – עצר אותם מלבצע את תוכניתם הרצחנית. אפשר לנסות למצוא סיבות לכך, ואפשר לפקוח עיניים ולראות את יד ההשגחה הניסית והמחבקת.

עם ישראל לעולם לא יעמוד לבדו מול אויביו

כשחיזבאללה קרס, כששתי המתקפות האיראניות כשלו, וכשאיום של פלישה דו-כיוונית מצפון ומדרום נמנע, ראינו ניסים עצומים וניצחון רוחני, אמוני. זהו לא רק צירוף מקרים, אלא מסר ברור שהעם הזה, המגן על ארצו, לעולם לא יעמוד לבד.

בתוך ההצלחה הזו, בולטת ההבנה העמוקה ש"ה' איש מלחמה" (שמות ט"ו, ג') – כל הניסים הללו אינם אלא עדות לכך שה' עומד לצד עמו ישראל. תחושת הביטחון וההודיה מחזקות את תחושת השליחות הגדולה של עם ישראל - לקיים את רצון הבורא בשמירת כל מצוותיו.

הבה ונודה לבורא עולם, עושה נפלאות גדולות לבדו.