יש משהו אחר באווירה, כולם מרגישים את זה – הרחוב צמא ליהדות

בשמחת תורה השנה, כמו בכל שנה, יצאנו לאחר התפילות בבית הכנסת לכיוון הרחוב, להלהיב קצת את האנשים בחוץ ולזכות אותם לרקוד עם ספרי התורה, או אפילו לראות מהחלונות את הריקודים כדי להתעורר.

אנחנו מתגוררים באור יהודה, בשליחות, בכוונה לא באזור דתי, כדי לנסות לקרב ולהדליק את הניצוץ היהודי אצל כמה שיותר יהודים, ויש משהו בספר תורה שעושה את העבודה הרבה יותר מכל המילים שנדבר.

גם השנה, כבכל שנה, יצאנו לרחוב, הפעם עם יותר רגישות מאשר בשנים שעברו. בכל זאת, לכו תדעו באיזה מצב נמצא את האנשים שנפגוש.

אך המתפללים לא התפעלו, ועם יתר רגישות הם לא רק יצאו לרחוב, אלא גם רקדו על הכביש – מדובר על אחרי חצות הלילה – כדי להודות לה׳ על הניסים הגדולים.

אחרי שנה לא פשוטה רגשית ונפשית, אחרי טלטלה בגוף ובנפש של עמנו, המטרה היא למצוא ולחפש את הניסים, כדי להרגיש שלא אלמן ישראל, שהעולם הוא לא ג'ונגל, ולא, כפי שיש כאלה שחושבים, נמצא בכאוס אדיר. כשרוקדים עם התורה הקדושה מרגישים את זה, לא צריך להסביר את זה.

ואכן, המתפללים יצאו לרחוב ולכביש ורקדו מכל הלב עם התורה הקדושה.

לאחר כחמש דקות של ריקוד (כשהבנות עמדו בצידי הדרך), הגיע רכב. בדרך כלל, מה עושים? מתקרבים לצדדים והרכב ממשיך לנסוע.

הפעם התרחש משהו שטרם התרחש בעבר.

הרכב עצר.

יצאו ממנו שני בחורים בסביבות גיל ה-30 לחייהם, והצטרפו לריקודים עם ספר התורה! אחד מהם אף התחיל להזיל דמעות, וממש הרגישו כיצד הוא מתרגש.

כשהגיע רכב נוסף, אחרי עשר דקות בערך של ריקוד מרגש עם השניים האלה, הם רצו להיכנס בחזרה לרכב כדי לא לתקוע את הרכב שאחריהם. והפלא ופלא - היהודי שברכב הנוסף כלל לא צפר, אלא ביקש לנשק את ספר התורה.

וכששני החבר'ה מיודעינו כמעט נכנסו לרכב, מתפללי בית הכנסת הזמינו אותם להקפות למחרת, בחג עצמו, בשעה היעודה, והם קיבלו בשמחה את ההזמנה ואמרו שיגיעו בחיוך ובהתרגשות.

אני מתפללת כבר למעלה מעשור באותו בית כנסת, ומעולם לא עצרו רכבים והצטרפו לריקודים... יש משהו אחר באווירה, כולם מרגישים את זה – הרחוב צמא ליהדות, לאמונה, לחיבור לה'.

תראו מה זה עם ישראל. כמה רבי לוי יצחק מברדיצ'וב יכל להתענג מרגע כזה ולעשות ממנו מטעמים...

הם נסעו ברכב למפגש חברים, ככל הנראה, וכשראו את התורה – הניצוץ היהודי שלהם בער עד שרקדו עם ספרי התורה ולא הפסיקו, עד אשר היו צריכים להמשיך כדי לפנות את הדרך ליהודי אחר. מבחינתם, הם היו ממשיכים לרקוד עם התורה.

זה יהודי – דבק בתורה, דבק בה'. שכן יהודי לא יכול להיות נפרד מאלוקות, ולא משנה איך הוא נראה בחיצונית, או מה שהוא עושה / לא עושה. יהודי, בעצם, הוא גוף ונשמה טהורה שרק מחפשת להדליק את הניצוץ שבה.