מי ישלוט בסוריה אחרי אסד? אלו ארבע הקבוצות הנאבקות על עתיד המדינה ההרוסה

נפילת משטר אסד, ששלט בסוריה במשך יותר מחמישה עשורים, אינה רק סיום של עידן, אלא גם פתיחת פרק חדש ומורכב במאבקים הפנימיים במדינה. ארבע קבוצות עיקריות - הסונים, הכורדים, העלווים והדרוזים - מתחרות על השפעה, שליטה ומשאבים במדינה ששקעה בעשור האחרון במלחמת אזרחים הרסנית. סכסוך זה אינו רק על כוח, אלא גם על זהות, דת ואתניות, והוא מאיים להמשיך לשסע את המדינה ההרוסה.

כורדים: השחקן הצפוני המאתגר

המיעוט הכורדי, קבוצה אתנית ללא מדינה ריבונית, שואף לאוטונומיה בסוריה. הם מהווים כ-10%-15% מהאוכלוסייה הסורית ומתרכזים בעיקר בצפון-מזרח המדינה. בעשור האחרון, הכורדים ניצלו את חולשת המשטר הסורי כדי להקים אזור אוטונומי דה-פקטו, שנקרא "רוג'בה".

הכורדים זכו לתמיכת ארה"ב ואירופה במהלך הלחימה נגד דאע"ש, אך נתקלים בהתנגדות עזה מטורקיה, הרואה בהם איום ישיר בשל הקשרים שלהם עם המחתרת הכורדית הפועלת בטורקיה (PKK). נפילת אסד מעמידה את הכורדים במצב עדין: מצד אחד, הם זוכים לכוח פוליטי וצבאי משמעותי; מצד שני, עליהם להתמודד עם התנגדות פנימית וחיצונית להתרחבותם.

סונים: הרוב המדוכא שחותר לשליטה

הסונים, המהווים כ-70% מאוכלוסיית סוריה, היו במשך עשרות שנים תחת שלטון המיעוט העלווי, בהנהגת חאפז אסד ואחריו בנו בשאר. מאז תחילת מלחמת האזרחים ב-2011, הסונים הובילו את המרד כנגד משטר אסד, שבתגובה דיכא באכזריות את ההתקוממות.

הרוב הסוני אינו מהווה מקשה אחת. קבוצות שונות, כמו "האחים המוסלמים", גורמים ג'יהאדיסטיים וכוחות מתונים יותר מתחרים ביניהם על השליטה הפוליטית והצבאית במדינה. האתגר הגדול ביותר של הסונים הוא האחדות: חוסר הסכמה פנימית על הנהגה מאוחדת מקשה עליהם לתרגם את יתרונם הדמוגרפי לשליטה אפקטיבית.

עלווים: המיעוט שהיה בשלטון

העלווים, קבוצה קטנה המהווה כ-10%-12% מהאוכלוסייה הסורית, היו הבסיס למשטר אסד במשך עשרות שנים. נפילת המשטר מותירה אותם חשופים לחשש גדול מנקמה מצד הסונים, שנרדפו על ידם לאורך שנות השלטון.

המיעוט העלווי עשוי לחפש שיתוף פעולה עם גורמים חיצוניים כמו רוסיה או איראן, במטרה לשמר את ביטחונם באזורי ההתיישבות שלהם, בעיקר לאורך חוף הים התיכון.

דרוזים: חשש מהיגררות לעימותים

הדרוזים, מיעוט קטן המהווה כ-3%-4% מאוכלוסיית סוריה, ניסו לשמור על נייטרליות יחסית במהלך מלחמת האזרחים. הם מרוכזים בעיקר באזור הדרום, ובשונה מקבוצות אחרות נמנעו מלקחת צד ברור בסכסוך.

נפילת אסד מעמידה את הדרוזים במצב פגיע. עם חוסר יציבות באזור, הם עלולים למצוא את עצמם נגררים לעימותים עם כוחות סונים קיצוניים או קבוצות אחרות המעוניינות להרחיב את שליטתן במדינה.

השפעת נפילת אסד על המאבקים

נפילת אסד יוצרת ואקום שלטוני, שמזמין מאבקי כוח בין ארבע הקבוצות האתניות והדתיות הללו. בעוד שהכורדים שואפים לבסס אוטונומיה, הסונים חותרים להשתלטות על המדינה כולה, והעלווים והדרוזים נאבקים להגן על עצמם. התוצאה עשויה להיות המשך המלחמה, התפוררות המדינה לחלוקה אתנית, או חידוש מאבקים בין הגורמים האזוריים והבינלאומיים התומכים בכל צד.

מה זה אומר לישראל?

נפילת אסד והמאבקים בין הקבוצות האתניות בסוריה משפיעים באופן ישיר על ישראל. לצד החשש מהתחזקות כוחות קיצוניים בגבול עם סוריה, עשויה להיווצר הזדמנות ליצירת קשרים עם קבוצות מתונות, כמו הכורדים או הדרוזים, לשם שיתוף פעולה ביטחוני ואסטרטגי.

האם מלחמה חדשה באופק?

נפילת אסד אינה מסיימת את מלחמת האזרחים, אלא ככל הנראה פותחת שלב חדש ומסוכן במאבק על שליטת הקבוצות השונות בסוריה. בעוד שכל קבוצה נאבקת לקדם את האינטרסים שלה, המדינה נותרת מפוררת ושברירית, וסיכויי השיקום נראים רחוקים מתמיד. ישראל, כמו שאר השחקנים האזוריים, תצטרך לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות ולהיערך להשפעות הביטחוניות והמדיניות האפשריות.