רבנו בחיי עם חידוש נפלא מפרשת וישלח: שתפו משפחה וחברים

"קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת"

"הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים"

 (בראשית ל"ב, י"א-י"ב)

רבנו בחיי מבאר את גישת האדם לתפילה דרך דברי יעקב אבינו "קטנתי מכל החסדים". הוא מדגיש שהגישה לתפילה צריכה לכלול התבוננות בשני היבטים עיקריים:

1. חסרון האדם מול גדלות ה': תחילה על האדם להכיר בענוותו ובפחיתותו, ולהבין את מקומו כעבד מול אדונו. זה מתבטא במילים "את עבדך".

"קטנתי מכל החסדים. מכאן שראוי לאדם שיתבונן בתפלתו חסרון עצמו ופחיתותו ואדנות האדון אשר הוא אליו עבד, זהו שאמר את עבדך".

2. הכרת תודה על חסדי ה': לאחר מכן על האדם להכיר בכך שכל הטוב שהוא מקבל מה' אינו מגיע לו בזכות מעשיו, אלא הוא חסד גמור מצד ה'. על כך מציין רבנו בחיי את דברי דוד המלך: "טובתי בל עליך". פירושו, אף על פי שאני מקבל ממך טובות רבות, איני תופס אותן כחיוב שמגיע לי, אלא כחסד גמור מאת ה'.

"ושיתבונן בריבוי חסדי השם יתברך וטובותיו עליו, וזהו שאמר דוד ע"ה (תהלים טז) טובתי בל עליך. יאמר מתבונן אני בדרכי השם יתברך שהוא אדון לכל העולם מיטיב אותם טובות האדון על העבד לא בחיוב, רק חסד גמור, זהו טובתי בל עליך. כלומר איננה חיוב שתהא מוטלת עליך".

לאחר ההתבוננות בשני היבטים אלו, יכול האדם לבקש את צרכיו. כך עשה יעקב אבינו, שהכיר בחסדי ה' עליו לאורך חייו ("קטנתי מכל החסדים") ורק לאחר מכן ביקש: "הצילני נא".

"ואחר שיתבונן בכל זה ישאל צרכיו. וכן אמר יעקב הצילני נא".

איך נלמד להכיר בטוב? הרב יגאל כהן בכלים מעשיים להודיה והוקרה על הטוב שבחיינו. צפו