מפתיע: איך הפך אלכסנדר מוקדון לאחד הכובשים המשפיעים בהיסטוריה?

לקראת חג החנוכה, שבו אנו חוגגים את ניצחונם של נושאי דגל האמונה היהודית והתורה על נושאי דגל התרבות היוונית, נסקור את תולדות התרבות היוונית וההתנגשות בינה לבין היהדות לאורך הדורות.

סבא נח בירך את בנו השני: "יפת אלוקים ליפת". התרבות האירופאית כולה, המעמידה את היופי ואת האסתטיקה במרכז, היא תוצר של התרבות היוונית. עוד בטרם היו בני תרבות ברומא, בגרמניה, בצרפת, בספרד ובשאר ארצות אירופה, אתונה היתה עיר מלאה חכמים וסופרים.

חכמי אתונה פיתחו את הפילוסופיה, הגיאומטריה, המתמטיקה ועוד תחומי מחקר רבים. ראשון הפילוסופים של יוון, לפי הגדרתו של אריסטו, היה תאלס, שחי ופעל באמצע המאה הששית לפני הספירה, בערך בזמן חורבן בית המקדש הראשון. הוא היה אחד מ"שבעת חכמי יוון", המוזכרים אצל סוקראטס כראשית החכמה היוונית. אחריו היו פיתגורס, פרוטגורס, פרמנידס ועוד חכמים מפורסמים. כמאה שנים אחריו חי ופעל גדול הפילוסופים היווניים: סוקראטס, שנחשב בזמנו כ"איש החכם בעולם", והיה מורם של שני הפילוסופים המפורסמים ביותר בהמשך ההיסטוריה: אריסטו ואפלטון. אריסטו ואפלטון פיתחו שתי שיטות פילוסופיות שונות, שהשפיעו רבות על עולם הפילוסופיה יותר מאלפיים שנה קדימה.

מי ששלט באזור המזרח התיכון באותו הזמן היתה האימפריה הפרסית, שכבשה את האימפריה הבבלית ותפסה את מקומה. בין היוונים ובין הפרסים היתה נטושה מלחמה רבת דורות. הפרסים היו אימפריה אדירה, ששלטה בשטחים עצומים והיו לה חיילים וחיילים שכירים בכמות בלתי נתפסת. היוונים היו עשרות רבות של שבטים נפרדים של לוחמים עזי נפש, שכרתו ביניהם בריתות כפעם בפעם, הצליחו להכות את הפרסים בהזדמנויות שונות, אבל לא היו בעמדה להכניע את פרס או אפילו לאיים עליה.

עד שהגיע איש צעיר אחד ששינה את המאזן, ושינה את העולם כולו. היה זה אלכסנדר, שלא היה יווני כלל. הוא היה בנו של פיליפ מלך מוקדון. מוקדון, או מקדוניה, שכנה לחופי הים האיגאי, כיום בשטח טורקיה, ממזרח ליוון. מוקדון היתה מדינה נחשלת יחסית ליוון, והיוונים לא התייחסו אליה כאחת מהן. בהיות אלכסנדר בן 13, הזמין פיליפ את החכם היווני אריסטו שיהיה לו מורה פרטי. היה זה בימי צעירותו של אריסטו, בטרם התפרסם מאד.

בהיות אלכסנדר בן 20, נרצח אביו, והוא נעשה מלך מוקדון. תוך שנים ספורות הוא שחרר ערים רבות מעול פרס, הכניע ערים ביוון שמרדו בו, כבש את צור וצידון, ארץ ישראל ומצרים, ונעשה שליט בכל הארצות שממערב לפרס, ואז התפנה להתקיף את פרס. בסדרה של מלחמות הכניע את ממלכת פרס, השמיד את דריווש הפרסי ואת כל צבאו, וכבש את שושן הבירה ואת ארמונות בבל. הוא המשיך מזרחה וכבש את השטחים שהיום הם בתחומי אוזבקיסטן, קזחסטן ואפגניסטן. משם המשיך להודו וכבש חלקים ממנה, תוך שהוא נאבק בלוחמים רכובים על פילים, בעל חיים שהעולם המערבי לא הכיר. אלכסנדר חזר לבבל כמנצח וכמלך העולם, ומת בה בגיל 33, לפני שנהנה מכל כיבושיו הרבים.

אך השינוי שהתרחש בעולם היה משמעותי מאד. לראשונה מאז מגדל בבל, שלטה אימפריה אחת ברוב ככל העולם המיושב. היו מלכים גדולים שהטילו אימתם בכל העולם. גם אחשורוש שלט ב-127 מדינות, אבל בפועל הוא לא השליט את תרבותו במדינות האלו. הן לא נהפכו לפרסיות. הכיבוש היווני השליט את תרבותו על המדינות שהיו חלק מהאימפריה. המהלך הזה נקרא "הלניזם", שכן "הלנים" היה כינויים של היוונים, על שם הכינוי "הלאס" לאדמת יוון. ההלניזם הפיץ את התרבות היוונית בכל רחבי העולם הקדום. זו היתה פריצתה של תרבות יוון לעולם הרחב, וכניסתה להיסטוריה.

לקריאת הפרקים הקודמים, היכנסו לכאן >>