למה שאני אשים כיסוי ראש ואחריב את היופי שלי? 3 סיבות שאולי יפתיעו אותך

רגע לפני שאת יוצאת מהבית, את מעיפה מבט אחרון לעבר המראה. מיישרת את החולצה, מוסיפה קצת סומק, ממרכזת את התליון של השרשרת עם האבן הירוקה, וגם מחליפה במחשבה שנייה לנעלי הבז'. הכול יושב בול.

רק השיער – איך אפשר בלעדיו? להרגיש נשית וטוב עם עצמך, כשהוא – מחוץ לסיפור?

איפה אני תופסת אותך? כלה מאורסת שלא יכולה לשאת את המחשבה? או אולי מתחזקת שמחשבה על צעד כזה חלפה בראשה פעם או פעמיים? אולי את כזאת שכבר עשית את הצעד, אבל וואי, כמה שזה קשה לך? ואולי, את בכלל עדיין לא שם, אבל משהו שם בפנים שלך קרא לך לשמוע קצת על המצווה הנשית הזאת של כיסוי ראש?

אז למה לעשות את זה לעצמך, ומה זה כבר ייתן לך? הנה כמה דברים שאולי יגרמו לך להסתכל על זה במבט קצת שונה.

1. דמייני את עצמך בשמלה הזאת

בואי נהיה גלויות, לא נתייפייף (תרתי-משמע), אם את לא מאלה שאומרים להן "וואי איך מהמם לך כיסוי ראש!", או שאת פשוט לא מרגישה בנוח עם כיסוי הראש, אז דעי שאת לא לבד. ברוב המקרים כיסוי ראש לא ייתן את הלוק של שיער טבעי חי, כזה שהיה לך בימי הרווקות. ובמיוחד לא אחרי פן ופוני צד. שיער זה נשיות, שיער זה יופי. לא סתם זה בדווקא הדבר שנקבע שאשת-איש צריכה לכסות. כי את הנשיות אישה אמורה לשמור לבעלה, ולא לגברים ברחוב. וברור שאישה מאמינה שלא שמה כיסוי ראש זה נטו מתוך צורך להרגיש טוב עם עצמה ולא חלילה כדי למצוא חן בעיני מישהו. אבל אין מה לעשות, שיער זה מושך, וכיסוי ראש זו אמירה ברורה של 'תפוסה. אין מה לחפש פה'. זה מה שמבדיל בין הרווקה לבין אשת-איש.

אבל חוץ מהחיץ הצניעותי, שאולי כרגע פחות משכנע אותך בשביל לעשות צעד כזה, יש דבר אחר שכיסוי הראש מביא לך, וזה – אצילות. אצילות שאין תחליף לה.

דמייני את זה. שמלה ארוכה, זאת משיפון, עגילי הזהב, אלה עם הפנינה. את אוספת את השיער ברוך ואהבה, ומכסה אותו עם המטפחת החדשה שקנית. זאת שקפצה לך לעין בחלון הראווה, ואמרת לעצמך 'כשיגיע היום שבו אהיה מוכנה'. קנית והנחת עמוק במגירה.

נכון, זה שונה ממה שאת רגילה. אבל זאת מלכות. מלכות אמיתית.

את זה אף ספרית תותחית ואף החלקה יפנית בחיים לא יתנו לך.

2. דמייני את עצמך עם משקפיים רוחניות, מסתכלת על עולמות שלמעלה

אם את כבר אמא, תודי שאף אחד לא הכין אותך לאימהות. הילד הראשון מביא איתו שינוי דרמטי לסגנון החיים שהיינו רגילות אליו עד עתה. הספונטניות היא נחלת העבר, ותמרון בין האוצר שלך לשאר הדברים שיש בחיים הם אתגר שלא נגמר. ולמה לך ההשקעה הזאת? כי את מטורפת על הגוזל הזה.

אהבה זה משהו שמוציא מאיתנו כוחות, שלפעמים לא ידענו שקיימים.

וגם כאן, בעניין הזה של כיסוי ראש, אהבת השם היא לגמרי המניע המרכזי שדוחף לקיום המצווה הזו. הרי אני רוצה להיות קרובה לה', בשביל מה באנו לעולם הזה אם לא בשביל להיות קרובים לה'? זו כל תכלית ירידת הנשמה לעולם הזה. ואם אחד הדברים שהוא מצווה אותי זה לשים כיסוי ראש, אני אעשה את זה. גם אם זה לפעמים לא מסתדר לי בעיניים.

אהבת השם, ולא פחות מזה גם יראה, הם מה שדוחפים אותנו לכל צעד של התחזקות ועשיית רצונו.

לפעמים אני מדמיינת לעצמי משקפיים רוחניות שהיו מאפשרות לנו לראות מה קורה בשמים כשאנחנו לוקחים על עצמנו איזו קבלה, וכזו שקשה לנו קצת. כנראה שלא היינו מצליחים להירדם מרוב תחושת אופוריה.

מבטיחה לכן שבא לי להיות ליד מישהי שלוקחת על עצמה כיסוי ראש ולבקש ממנה ברכה.

שולי בת יהודית, אם במקרה את שם מעבר למסך קוראת את זה :)

3. למה אין בשום מקום דוגמנים עם כיפה?! חשבתן על זה פעם?

אנחנו חיים בדור של להחצין ולייחצן. כמה לייקים, כמה עוקבים, כמה תגובות.

בנות ונשים צריכות 'להוכיח' את יופיין.

הסלפי עם הפילטר, הזווית המדויקת שצריכה להיות 37 מעלות ימינה.

אנחנו מרגישים שווים יותר אם אנחנו יפים יותר. ואת המשוואה הזאת צריך לרסק.

מי שאני לא נמדד בעצמות הלחיים שלי. ואני גם לא אתנצל על זה שיש לי עיניים חומות, ולא כחול-ים. הערך העצמי ומי שאנחנו לעולם לא יכול להימדד על פי מושגים של צורת עצמות ובשר. אנחנו נשמות, חלק אלוקה ממעל.

הנראות שלך לעולם לא תהיה מדד למי שאת. על דרך המשל בלבד, זה כמו להחליט על קניית רכב על פי הצבע שלו. אם מישהו יעשה כזה דבר סביר להניח שהוא סובל מבעיה חמורה של תת אינטליגנציה. וזה עוד רק עם רכב. במציאות, זה קורה לא עם רכב, אלא עם בני אדם. אנחנו שופטים את עצמנו על פי איך שאנחנו נראים. כמה שזה מטורף שזו התרבות בעולם של ימינו. והיא סוחפת ומשפיעה על כולנו במידה כזו או אחרת.

כשאת שמה כיסוי ראש, גם אם היופי החיצוני שלך כעת פחות משתקף, את מעידה בפני עצמך שאת יודעת כמה שאת שווה. את מעידה בפני עצמך שלהיראות פחות טוב לא יפגע כהוא זה בערך שלך ובהערכה שלך כלפי עצמך. את לא צריכה יותר להעניק לסביבה או אפילו לעצמך בלבד את היופי המקסימלי החיצוני שלך כדי להרגיש יקרה או שווה יותר. את יודעת כמה את יקרה גם בלי זה.

חשבתן פעם למה מעולם לא ראיתן בשלטי איילון או על אוטובוס אגד תמונה של דוגמן עם כיפה? תחשבו על זה. הרי הכיפה לא פוגעת בנראות של הבגד. בסך הכול פיסת בד בקוטר של 10 ס"מ. אז למה זה לא קורה? כי זה מים ואש.

העולם המערבי והתרבות שאנחנו חיים בה ניזונים מתעשיית החיצוניות – קוסמטיקה, בגדים, מוצרי שיער וטיפוח, ניתוחים פלסטיים ועוד. זו תעשייה שמגלגלת המון כסף.

הכיפה? הכיפה היא מעולם אחר. עולם של רוח, של נשמה.

לשים דוגמן עם כיפה זה כמו לשפוך זרנוק מים אדיר על להבת אש. זה מכבה. מכבה את מה שהם מנסים להדליק בך – 'לך תנסה להיות יפה יותר'.

השאלה הגדולה היא, האם אנחנו נותנות לעצמנו להיסחף אחרי מה שמנסים להחדיר בנו, או שאנחנו לוחמות, פייטריות, כאלה שחיות על פי האמת והערכים האמיתיים שיש בנו. חיים של אמונה, חיים של רוח, חיים של נשמה אלוקית.

אז בלילה, לפני שאת נרדמת, תחשבי באיזה צד את רוצה באמת לחיות. בצד של אלה שדאגו לפוסטר שעל אוטובוס אגד עם הדוגמן בזווית פנים של 37 מעלות ימינה, או זו עם השמלה הארוכה והמטפחת מחלון הראווה.

רוצה להתחזק בצניעות ולא מצליחה? הרב יגאל כהן בחיזוק עוצמתי:

"שכינה שורה על הבגדים הצנועים שאת לובשת": הרב יגאל כהן במסר מחזק למתחזקות: