רבנו בחיי עם חידוש נפלא מפרשת וישב: שתפו משפחה וחברים

"וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְהָאֹפֶה לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם"(בראשית מ', א').

רבינו בחיי מדגיש עומק רעיוני באופן שהכתוב מתאר את מלך מצרים. הוא מתמקד בהבחנה בין השם "פרעה" לבין המלכות "מלך מצרים", וטוען שההפרדה הזאת בטקסט אינה מקרית, אלא מכוונת ללמד על גורל המלכות של פרעה ועל שליטתו של הקב"ה.

רבינו בחיי מציין שהכתוב משתמש בלשון "לאדניהם למלך מצרים" ולא "לאדניהם לפרעה מלך מצרים". ההפרדה הזאת רומזת לכך שמלכות פרעה עתידה להינטל ממנו, ושבעתיד הוא ייוותר רק כפרעה, האדם, ללא מלכות.

"לאדניהם למלך מצרים. היה ראוי לומר לאדניהם לפרעה מלך מצרים, ושיאמר אחרי כן סתם ויקצוף, על שני סריסיו. אבל יתכן לפרש כי בתחלת זכרונו עתה יגיד הכתוב מראשית אחרית מה שעתיד שתפרד מלכותו ממנו בסבת ישראל, ומפני זה הזכיר הכתוב המלכות בפני עצמו והשם בפני עצמו".

רבינו בחיי ממשיך להוכיח את הנקודה הזו מהפסוקים המתארים את יציאת מצרים (שמות י"ד). כאשר מסופר על בריחת בני ישראל, נאמר: "ויוגד למלך מצרים כי ברח העם", ולא "לפרעה מלך מצרים". גם כאן יש הפרדה בין המלכות לשמו הפרטי, כדי ללמד שמלכותו קרבה לסיומה.

"וכן תמצא בענין אחריתו על הים שינהג הכתוב המנהג הזה, הוא שכתוב (שמות יד) ויוגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה, והיה ראוי לומר ויוגד לפרעה מלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבבו, אבל הזכיר המלכות בפני עצמו והשם בפני עצמו ללמד על אחריתו, כי קרוב יום אידו שעתיד הקב"ה להעביר מלכותו ממנו ולא ישאר לו כי אם השם לבדו".

כוחו של הקב"ה מול פרעה

לעומת זאת, כאשר מתואר חיזוק ליבו של פרעה על ידי הקב"ה, נאמר: "ויחזק ה' את לב פרעה מלך מצרים". בפסוק זה הכתוב כן מאחד את השם "פרעה" עם התואר "מלך מצרים", וזה בא להורות שמלכותו נתונה ביד ה', והקב"ה הוא זה המחזק את ליבו. הדבר מדגיש שהקב"ה הוא המלך האמיתי, השולט גם על שליט בשר ודם.

"אבל בענין חוזק לבו הזכיר ויחזק ה' את לב פרעה מלך מצרים, הזכיר מלכותו ושמו ביחד להורות כי אע"פ שפרעה הוא מלך מצרים הנה הקב"ה המלך הגדול עליו והוא המחזק את לבו, ולבו בידו פלגי מים".

ההפרדה בין השם לבין המלכות מעבירה מסר עמוק על זמניותם של שליטים בשר ודם. גם מי שנראה חזק ומלכותו יציבה, כמו פרעה, עתיד לאבד את מלכותו אם זו רצון ה'. לעומת זאת, הקב"ה הוא המלך הנצחי.

רבינו בחיי מלמד אותנו דרך הבחנות דקות בלשון הכתוב על השגחת ה' ועל ההבנה שהמלכות האנושית זמנית ותלויה במלכות ה'. הפרדה זו בין השם והמלכות משמשת כרמז לירידת כוחה של מצרים לעתיד, ובה בעת להבליט את שליטת הקב"ה בכל.

הרב זמיר כהן - למה ה’ לא ברא את העולם בשנייה אחת? צפו