למה האחים פחדו מהחלומות של יוסף? מבט עמוק על הסיפור המשפחתי

יוסף חולם חלום מפתיע, לכאורה, אך כאשר מתבוננים בתגובות בני משפחתו, מגלים שני דברים מפתיעים. וכך מתואר בתורה: "וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו וַיֹּאמֶר הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי: וַיְסַפֵּר אֶל אָבִיו וְאֶל אֶחָיו וַיִּגְעַר בּוֹ אָבִיו וַיֹּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְךָ אָרְצָה".

יוסף חולם שהוא נעשה אדון וגביר למשפחתו. אביו גוער בו, ולכאורה אנו אמורים להבין כי יעקב, וקל וחומר האחים, ראו בזה דברים בטלים בלבד. אך לא כך מספרת התורה: "וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו, וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר".

לא רק אביו, על אף שגער בו וביטל את הדברים, שמר את הדבר, חשב שאולי כן יש בדברים אמת, אלא גם האחים קינאו בו. קנאה מגיעה על דבר שיש לשני ואין לי. אם החלום בטל ומבוטל, ואפילו יעקב, שאהב את יוסף, מבטל את הדברים, מה יש לקנא?

ולא עוד, אלא שהתורה מקדימה את תגובת האחים לתגובת יעקב, שלא נחשוב שהאחים שמו לב שיעקב "שמר את הדבר", ולכן קינאו. להפך, האחים, עוד לפני יעקב, חשבו בסתר לבם שיש בחלום הזה משהו, ולכן קינאו. הם הבינו שכן, יוסף יזכה למשהו, ולמרות הרצון לבטל את הדברים, יש כאן אמת.

אנשים לא נלחמים בדבר שאין בו אמת. אם יוסף היה כלום בעיני השבטים, הם לא היו נלחמים בו, לא היו טורחים למכור אותו. הם נלחמו בו, זה משום שהיתה בו נקודת אמת שיורדת ונוקבת עד התהום. אכן, היתה מחלוקת, והיו דברים שיוסף עשה, שבעיני האחים היו פסולים ממש. ועדיין, המלחמה ביוסף מעידה על כך שהאחים ידעו שיש משהו לא טבעי בחזונו של יוסף.

אפילו כאשר הם באים להרוג אותו, הם אומרים "הנה בעל החלומות הלזה בא". זה משפט של לגלוג, אבל הוא טומן בחובו גם פחד: פחד מהחלומות של יוסף. יש בהם אמת, הם עתידים להתגשם! לכן "לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ". היו אנשים בעלי נכסים, היו אנשים בעלי חרב וחנית. יוסף היה בעל חלומות, היתה לו בעלות על נכס רוחני של חלומות, של חזון מלוכה.

השבטים רצו להרוג את יוסף, שהרי בכך גודעים את החלום, אבל יהודה השיבם בדבר מופלא: "לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ... וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ". גם אנחנו מאמינים ביעוד ובגורל שהקב"ה מנהל בהם את עולמו, אין לנו לפחד מחלומותיו. אדרבה, אם זה רצון ה', הוא ישיב אותו גם מיד הישמעאלים. לא הידיים שלנו קובעות. נראה את יוסף מתמודד עם מצרים. אם גורל המלוכה נועד לו, שיתמודד עם כל עול משקל העולם הזה, בדמות מצרים האימתנית.

השבטים לא רצו לתמוך ביוסף, ולא לאפשר לו להשתלט עליהם, כי לדעתם הוא הלך בדרך לא נכונה, אבל דווקא בגלל שהם קנאו בחלום, שאולי הוא אמיתי, הם נתנו לחלום "הזדמנות שווה", לא כילד אהוב על אביו, אלא כאדם בודד באימפריה אלילית ואכזרית. לך רדוף אחרי החלום שלך. אם אחרי כל זאת הוא באמת יהיה שלך, אין לנו אלא להשתחוות לך, מה שבאמת קרה.

בן בנו של יהודה, שלמה המלך, עמד מול ניסיון דומה: ירבעם, בן בנו של יוסף, קיבל נבואה מאחיה השילוני, נבואה שנותנת לו מלכות. לשלמה היתה אפשרות להכיר בנבואה הזו ולתת לה מקום כל שהוא, על מנת שמה שמגיע לרחבעם מכוח החזון הזה יגיע אליו, "וידינו אל תהי בו". אך שלמה ביקש להרגו, וירבעם ברח למצרים, כמו סבא יוסף. רחבעם המשיך את המדיניות הזו של לא להקשיב לחזון שבטי אפרים. ירבעם, מצדו, לא הקשיב עוד לאחיה השילוני, אלא החליט גם הוא להילחם על הכל, וכך התפלגה מלכות ישראל.