יושבי קרנות - מיהם? | ממתק לדף היומי: סנהדרין דף ג'

בהסבר דין המשנה בתחילת מסכת סנהדרין "דיני ממונות בשלושה", אומרת הגמרא:

"רב אחא בריה דרב איקא אמר: מדאורייתא חד נמי כשר שנאמר (ויקרא י"ט, ט"ו) 'בצדק תשפוט עמיתך', אלא משום יושבי קרנות" (סנהדרין ג' ע"א).

מיהם יושבי קרנות, שבגללם הצריכו חכמים שלושה בני אדם כדי לדון בדיני ממונות, ולא דיין אחד כפי דין תורה? היד רמה על הסוגיה מסביר כי

"... יושבי קרנות לשון קרן זוית והן בטלנין שאין עוסקין במלאכה אלא יושבין בקרנות העיר, ופעמים שבני אדם באין מאיליהן ונידונין בפניהם בזמן שבתי דינין טרודין בדין אחר ובאין לפני אלו שהן יושבין בטלין אחמירו רבנן לאצרוכי שלשה".

רש"י על אתר מסביר כי "יושבי קרנות" הם

"תגרין שאין בקיאין בטיב דינין ויזכה את החייב ויחייב את הזכאי".

הביטוי "יושבי קרנות" מופיע גם ביחס לתקנה לקרוא בתורה במנחה בשבת – "משום יושבי קרנות" (בבא קמא פ"ב ע"א). וגם שם פירש רש"י שמדובר ב"יושבי חנויות, כל ימות החול עוסקין בסחורה ואין קורין בשני ובחמישי". ומכיוון שאינם קוראים בתורה באמצע השבוע, "תקון בגינייהו קריאה יתירה" – נתקנה קריאה נוספת בתורה בשבת במנחה.

משמעות שלילית במיוחד מקבלים "יושבי קרנות" בתפילתו של רבי נחוניא בן הקנה, ש"היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפלה קצרה" (משנה ברכות פ"ד מ"ב). ומרחיבה הגמרא:

"תנו רבנן... ביציאתו מהו אומר מודה אני לפניך ה' אלהי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות שאני משכים והם משכימים אני משכים לדברי תורה והם משכימים לדברים בטלים אני עמל והם עמלים אני עמל ומקבל שכר והם עמלים ואינם מקבלים שכר אני רץ והם רצים אני רץ לחיי העולם הבא והם רצים לבאר שחת"  (ברכות כ"ח ע"ב).

ויש שהקשו על פירוש רש"י, כיצד ניתן לומר שכל הסוחרים רצים לבאר שחת. אפשר לדייק ברש"י במקום, שאין הכוונה לכל הסוחרים, שהרי הוא כותב שמדובר ב"חנוונים או עמי הארץ שעוסקים בדבר שיחה". כלומר, דווקא אלו שיושבים בטלים.

בספר מרגליות הים על מסכת סנהדרין (לרב ראובן מרגליות, אות י"ג) מביא, שמרן הגראי"ה קוק זצוק"ל "כתב להגיה יושבי קרו"ת בראשי תיבות, והיינו שלא שמת חלקי ביושבי קרקסאות ותיאטראות".

הרב מרגליות מציע פירוש אחר, שמדובר במקומות בהם עוברים אנשי צבא (או שיירות בכלל), כמו בגמרא קידושין ע"ז "ראשי גייסות יושבים בקרונות של זהב", ובמקורות נוספים.

בספר אשל אברהם לרב אברהם יעקב ניימרק (נזיקין ח"ב עמ' רצ"ב-רצ"ג) מסביר בדעת רש"י כי אין הכוונה לכל מגזר החנוונים, אלא "לסוג ידוע שעסקם רע עם הוללים ושכורים". וראייתו מגמרא בבא בתרא (צ"ה ע"ב), שם אומר רב יהודה ש"יין הנמכר בחנות" מברכים עליו בורא פרי הגפן. ואומר רב זביד, שרב יהודה יודה שעל יין הנמכר ב"פורצמא דקרנתא" יברכו שהכל נהיה בדברו. ומסביר הרשב"ם שמדובר ב"יין רע יותר מאותו הנמכר בחנות, שאינו נמכר אלא בקרנות העיר בפרשת דרכים שיש שם לוקחין הרבה ואין מדקדקין מה יקנו כפי שעה".

מכאן מסיק הרב ניימרק:

"מזה נראה ברור דיושבי קרנות הם סוג מיוחד של חנויות למשקה משכר ממין הגרוע ללוקחים מקולקלים, מין בית מרזח. וגם בשפה העממית נשאר הכינוי של קרנות לגנאי לכל דבר שאינו בצורה הגונה... ואין כל ספק שרק לסוג זה כיוון רבי נחוניא בן הקנה בהודייתו".