למה ייסורים הם מתנה? הגילוי המדהים של שערי תשובה

הציטוט היומי

"ותדע ותשכיל כי מוסר הש"י לטובת האדם. כי אם חטא איש לפניו ויעש הרע בעיניו. מוסר השם עליו לשתי תועלות.

האחד לכפר על חטאיו ולהעביר את עונו כמו שנאמר (תהילים כ"ה, י"ח) ראה עניי ועמלי ושא לכל חטאותי. ובתחלואי הגוף אשר חלה ה' בו. ירפא חלי נפשו...

והשנית להזכירו ולהשיבו מדרכיו הרעים כמו שכתוב (צפניה ג', ז') "אך תראי אותי תקחי מוסר". ואם לא קיבל המוסר ולא נחת. מפני תוכחת. ולא מל ערלת לבבו. אוי לו ואוי לנפשו כי סבל יסורין ונשא את עונו. ולא נרצה עונו. אבל נכפל ענשו כאשר בארנו".

(רבנו יונה, "שערי תשובה" פרק ב').

משמעות הציטוט

רבינו יונה מסביר את מטרת הייסורים שהאדם חווה בחייו. כאשר אדם חוטא ועושה מעשים רעים בעיני הקב"ה, העונש והייסורים שמגיעים אליו הם בעצם לטובתו. הם אינם ענישה שרירותית, אלא יש להם שתי תועלות עיקריות:

א. כפרה על החטאים - הייסורים הם כפרה על עוונותיו של האדם. הם מטהרים אותו מחטאיו ומעבירים מעליו את העוון, כפי שכתוב: "רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי" (תהלים כ"ה, י"ח)

המשמעות היא שהייסורים הגופניים או הקשיים שהוא חווה הם תיקון לנפשו החוטאת. האדם בעצם "משלם" על החטאים שלו בעולם הזה, כך שהוא לא נענש עליהם בעולם הבא.

ב. חזרה בתשובה - הייסורים נועדו לעורר את האדם לחזור בתשובה ולהתבונן בדרכיו. הם משמשים כתמרור אזהרה ומזכירים לו להפסיק עם מעשיו הרעים. הדבר מבוסס על הפסוק: "אַךְ תִּרְאִי אוֹתִי תִּקְחִי מוּסָר" (צפניה ג', ז') הייסורים מלמדים את האדם לקחת מוסר, להבין שהקב"ה מעורר אותו לשוב מדרכיו הרעות ולהתקרב אליו.

אם האדם מתעלם מהייסורים ואינו לוקח מוסר, הבעיה חמורה: הוא סובל ייסורים, אך הם לא מכפרים על עוונותיו כי הוא לא שינה את דרכיו. כתוצאה מכך, הוא גורם לעצמו עונש כפול - הוא גם נשא ייסורים בעולם הזה וגם ייענש על חטאיו בעולם הבא.

כפי שנאמר: "אוֹי לוֹ וְאוֹי לְנַפְשׁוֹ" – האדם סובל ייסורים לחינם, שכן הוא לא השיג את המטרה שהם באו לשרת.

לפיכך האדם צריך לראות בייסורים הזדמנות לתקן את דרכיו ולהתקרב אל הקב"ה.

כמה מילים על המחבר

רבנו יונה (ב"ר אברהם) מגירונדי, המכונה גם רבנו יונה החסיד, חי לפני כ-800 שנה. היה מגדולי הראשונים בספרד. חיבר ספרים חשובים בתחום התלמוד, ההלכה והמוסר. לדורות נתפרסם כבעל המוסר הגדול, ובזמנו כיהן כראש ישיבה גדולה – בברצלונה ובטולדו – שבה העמיד תלמידים הרבה שהמשיכו את דרכו.

עיקר פרסומו של רבינו יונה קשור בתורת המוסר שלו בספרו "שערי תשובה". רבנו יונה חיבר פירושים נוספים הקשורים למוסר, בפירושו לספר משלי ולמסכת אבות. עניינם של ביאורים אלו הוא ניתוח פסיכולוגי של נפש האדם ומהותה, ומגמתם להורות לאדם כיצד לנצל את כוחות נפשו כהלכה וכיצד להשליט את הכוחות החיוביים על הכוחות השליליים. כן חיבר רבנו יונה פרשנות לתלמוד.

הרב זמיר כהן: הייסורים - נקמה או ניקיון? צפו