סיפורים אישיים
האישה ששינתה את העולם בלי לדעת: סיפורו מעורר ההשראה של פרופ' קרטר
איך אישה אחת, כריך גבינה ומילה פשוטה גרמו לילד שחור לחוש תחושת שייכות, וסללו עבורו את הדרך להצלחה מסחררת
- נעמה גרין
- פורסם י"ז כסלו התשפ"ה
הרב ד"ר יונתן זקס בסיפור נפלא על ילד שחור בן 11, שבשנת 1966 עבר עם הוריו ובני משפחתו לגור בשכונה לבנה בוושינגטון. הילד ישב, עם אחיו ואחיותיו, במדרגות הכניסה לבית והמתין לראות כיצד יקבלו השכנים את פניהם – אולם איש לא עשה זאת. עוברים ושבים הביטו בהם, אך אף לא אחד מהם חנן אותם בחיוך או אפילו במבט של הכרה. הוא חש שכל הסיפורים המפחידים ששמע על יחסם של לבנים לשחורים הופכים למציאות חייו שלו. לאחר שנים כתב על ימיו הראשונים בבית החדש: "ידעתי שלא היינו רצויים כאן. ידעתי שלא יאהבו אותנו כאן. ידעתי שלא יהיו לנו כאן חברים. ידעתי שלא היינו צריכים לעבור לכאן...".
בעוד המחשבות הללו חולפות במוחו, אישה לבנה ששבה מעבודתה עברה בצידו האחר של הרחוב. היא פנתה אל הילדים, אמרה בחיוך רחב: "ברוכים הבאים" ונכנסה לביתה. כעבור מספר דקות היא הופיעה, בידיה מגש עמוס במשקאות ובכריכי גבינה וריבה, והגישה לילדים. "הרגע ההוא", כתב הילד לאחר שנים, "שינה את חייו". הוא נתן לו תחושת שייכוּת שלא זכה לה קודם לכן.
הילד, סטיבן קַרטר, הוא כיום פרופ' למשפטים באוניברסיטת ייל, ועל מה שלמד באותו יום הוא כתב ספר. הוא קרא לו Civility (ציוויליוּת – כלומר אדיבות, נימוס ותרבותיות). שמה של האישה, הוא מספר לנו, היה שרה קסטנבאום, והיא נפטרה בגיל צעיר. הוא מוסיף כי אין זה מקרה שהיא הייתה יהודייה דתית. "במסורת היהודית", הוא מציין, ציוויליות כגון זו קרויה "חסד, מונח שנגזר מההבנה שבני אדם עשויים בצלם אלוקים".
הוא מסכם, "עד היום אני יכול לעצום את עיניי ולחוש על לשוני את מתיקותם הרכה והחלקה של כריכי הגבינה והריבה שטרפתי באותו אחר צהריים קיצי, שבו גיליתי כיצד מעשה אחד, כן וצנוע, של טוב לב יכול לשנות חיים".
הרמב"ם במשנה תורה כותב: "לפיכך צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב; וכן כל העולם, חציו זכאי וחציו חייב: חטא חטא אחד – הרי הכריע עצמו והכריע את כל העולם כולו לכף חובה, וגרם להם השחתה; עשה מצווה אחת – הרי הכריע את עצמו והכריע את כל העולם כולו לכף זכות, וגרם להן תשועה והצלה". אנחנו יכולים לשַנות – ואפילו לשנות את העולם. עלינו לשַווֹת זאת לנגדנו תמיד.
הרב זקס מסכם את דבריו: אם שיניתם חיים של אדם, התחלתם לשנות את העולם. כך מתקנים את העולם: צעד אחר צעד, מעשה אחד בכל פעם, נפש אחת בכל פעם. לעולם איננו יודעים מראש איזו השפעה תהיה למעשה אחד שלנו. במקרים רבים איננו יודעים גם לאחר מעשה.
לשרה קסטנבאום לא ניתנה ההזדמנות לקרוא בספר את סיפור ההשפעות ארוכות הטווח של המעשה שלה. אבל היא עשתה. היא לא היססה. וגם אנו, אומר לנו הרמב"ם, בל נהסס. המעשה הבא שלנו עשוי לשנות את מאזן חייו של מישהו, וגם את המאזן שלנו.
איננו עלים נידפים ברוח. אנחנו יכולים לשנות משהו בעולמנו.
הרב יונתן זקס זצ"ל (תש"ח - תש"פ) כיהן כרב הראשי של הקהילות העבריות המאוחדות בבריטניה, היה בעל תואר אבירות וחבר בבית הלורדים בתואר הברון זקס מאולדגייט. היה פעיל בדיאלוג בין-דתי בממלכה ועסק בחשיבותה של האמונה היהודית בעולם המודרני, נושא שעליו חיבר ספרים רבים.
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>