דו"ח העוני: כמה משתכרים במדינות אחרות בעולם, והאם ישראל כל כך ענייה?

דו"ח העוני השנתי שפורסם השבוע מצייר תמונה מדאיגה של מצב העוני בישראל. על פי הדו"ח כמעט רבע מהמשפחות בישראל חיות מתחת לקו העוני, והמספרים הולכים וגדלים משנה לשנה. אבל מה עומד מאחורי המספרים הללו, והאם ישראל אכן ענייה יותר ממדינות מפותחות אחרות?

נתונים מדברים בעד עצמם

כשמדברים על ישראל מסתבר כי תמונת המצב היא מורכבת. מצד אחד זוהי מדינה חדשנית, עם סטארט-אפים פורצי דרך ותעשייה מתקדמת. מצד שני, מדינה שמתמודדת עם פערים חברתיים משמעותיים ויוקר מחיה גבוה. אז איפה ישראל עומדת באמת מבחינת שכר?

כדי להבין היכן ישראל ממוקמת מבחינת ההשתכרות, ננסה לבחון את השכר הממוצע בישראל ביחס לעשר מדינות מובילות. נתחיל עם הענקיות: ארצות הברית, שוויץ וגרמניה. בשלוש המדינות הללו, השכר החודשי הממוצע עומד על כ-5,500 דולר, 6,800 דולר ו-4,500 דולר בהתאמה, לעומת כ-2,900 דולר בישראל.

נגלוש מזרחה ליפן ולאוסטרליה. גם שם השכר הממוצע גבוה יותר, ועומד על כ-3,800 דולר ביפן וכ-5,200 דולר באוסטרליה. לעומת זאת, כשנביט מערבה לקנדה, נגלה תמונה דומה לזו של אוסטרליה, עם שכר חודשי ממוצע של כ-5,000 דולר.

ועכשיו, נביט למטה בטבלה. מקסיקו, הודו וניגריה מציגות תמונה שונה לגמרי. השכר החודשי הממוצע במדינות הללו עומד על כ-1,200 דולר במקסיקו, 400 דולר בהודו ורק 150 דולר בניגריה.

מה מסתתר מאחורי המספרים?

הנתונים מציירים תמונה ברורה: ישראל נמצאת במרכז הטבלה. השכר הממוצע בישראל גבוה משמעותית ממדינות מתפתחות, אך נמוך משמעותית ממדינות מפותחות. אבל, כמו שאומרים, העניין האמיתי טמון בפרטים הקטנים.

כי השכר הממוצע הוא רק נתון אחד, והוא אינו מספר את כל הסיפור. בישראל, לפי נתוני הלמ"ס, הפער בין העשירון העליון לעשירון התחתון עומד על פי 10, מה שמעיד על פערים חברתיים משמעותיים. בנוסף, יוקר המחיה בישראל גבוה בכ-20% מהממוצע במדינות ה-OECD,  מה שמקטין את כוח הקנייה של השכר, ובמיוחד משפיע על שכבות האוכלוסייה החלשות.

כי אין ספק שישראל היא מדינה מפותחת בעלת פוטנציאל עצום. אך כדי למצות את הפוטנציאל הזה, יש צורך לטפל באתגרים הכלכליים והחברתיים העומדים בפניה. אנו יכולים להביט בקנאה על מדינות אחרות, אך הדרך האמיתית להעלות את השכר היא לנוע קדימה ולנסות לצמצם פערים, באופן כללי וגם באופן אישי.