מה באמת עושה הקב"ה כשאנו לומדים תורה? תשובה מפתיעה מהמדרש

רבי חיים מוולוזין בספרו "נפש החיים" (שער ד' פרק ז') מעמיק בחיבור שבין לימוד התורה של האדם לבין דבר ה' עצמו. הוא מלמד אותנו שאדם העוסק בתורה אינו רק מבין או מפרש את דברי ה', אלא שהוא למעשה שותף למימד האלוקי של התורה.

כותב רבי חיים מוולוזין:

"ולא עוד אלא כי גם באותו העת שהאדם עוסק בתורה למטה, כל תבה שמוציא מפיו הן הן הדברים יוצאים כביכול גם מפיו יתברך באותו העת ממש".

על לומד התורה להבין כי כל מילה שהאדם מוציא מפיו בלימוד, כאילו יוצאת באותו רגע גם מפי הקב"ה.

המדרש מדגים את הרעיון הזה באמצעות שאלת רבי אביתר לאליהו הנביא, שבו נאמר שהקב"ה עוסק בלימוד אותו עניין שהתלמידי חכמים בארץ עוסקים בו. אליהו מתאר כיצד הקב"ה אומר את דבריהם של רבי אביתר ורבי יוחנן, דבר שמבטא את האחדות המוחלטת בין דיבורי התורה של האדם לבין דיבור ה'.

כה כותב רבי חיים מוולוזין:

"נאמר במדרש: 'ותזנה עליו פילגשו', רבי אביתר אמר: זבוב מצא לה, רבי יוחנן אמר נימא וכו', ושאל רבי אביתר את אליהו הנביא: 'מה עושה הקדוש ברוך הוא?', אמר לו: 'עסוק בפילגש בגבעה', ומה אומר? 'אביתר בני כך הוא אומר, יונתן בני כך הוא אומר', והיינו מפני שרבי אביתר ורבי יוחנן עסקו ביניהם בענין פילגש בגבעה, אז באותו עת גם הוא יתברך שנה דבריהם ממש, והוא יתברך שמו ודיבורו אחד".

מכאן, שלימוד התורה אינו רק פעולה אנושית אלא השתתפות פעילה בהמשכת דבר ה' לעולם. הלומד מתחבר באופן ממשי ומעמיק לקב"ה, ותורתו מתעלה והופכת להיות חלק מהשיח האלוקי שמחיה את הבריאה כולה.

עוד כותב רבי חיים מוולוזין:

"על כך אמר דוד המלך: 'טוב לי תורת פיך', כלומר: ליבי שמח בעמלי בתורה הקדושה ברוב עוז בהעלותי על ליבי שהיא תורת פיך, שכל תבה ממש מהתורה שאני עוסקה בה כעת – הכל יצא וגם עתה היא יוצאת מפיך יתברך".

כלומר, דוד המלך מבטא בפסוק "טוב לי תורת פיך" את העונג והדבקות שהוא חש בעמלו בתורה. הסיבה לכך נעוצה במודעות העמוקה שדברי התורה שאדם עוסק בהם אינם רק לימוד אנושי, אלא הם דברי ה' עצמם, הנאמרים גם כעת מפיו יתברך.

"ולכן כל התורה קדושתה שווה בלי שום חילוק ושינוי כלל חס ושלום, כי הכל דיבור פיו יתברך שמו ממש, ואם חסר בספר תורה אות אחת מפסוק: 'ואחות לוטן תמנע' היא נפסלת, כמו אם היה נחסר אות אחת מעשרת הדיברות או בפסוק 'שמע ישראל'".

בשל קדושתה האלוקית של התורה, כל מילה ותיבה בתורה שווה בקדושתה, שכן כולן נובעות מהמקור האלוקי האינסופי, ללא הבדל בין פסוקים מרכזיים כמו "שמע ישראל" לבין פסוקים שנראים שוליים, כמו "ואחות לוטן תמנע". קדושת התורה היא מאוחדת ושלמה, וכל פגם, אפילו באות אחת, שולל את שלמותה ומראה עד כמה כל פרט חשוב ומהותי.

לסיכום, רבי חיים מוולוזין מלמד אותנו שעמל התורה הוא חיבור אל מקור הקדושה האלוקית. ההבנה שכל מילה ותיבה בתורה היא "תורת פיך" מעניקה לעמל התורה עומק ומשמעות שאין לה אח ורע. זוהי תזכורת עוצמתית למעלתו של לימוד התורה ולערכה המוחלט, שבו האדם זוכה להיות שותף לדבר ה' הנמשך לעולם בכל רגע. בכך, התורה מתעלה להיות לא רק ספר חוקים או לימוד, אלא חוט המחבר בין האדם לבוראו בקדושה ובאהבה.

הרב זמיר כהן - איזה שכר עצום מקבל אדם שלומד תורה? צפו: