דיכאון וחרדות
מתי זה יתפוס אותי בפעם הבאה? על חרדה – המגפה השקטה
האבסורד הוא שעצם ההימנעות גורמת לשיבוש תפקוד, ומגבירה את חוסר האונים אל מול ההתקפים הבאים. הדרך האפקטיבית ביותר לטפל ולהצליח להחזיר את תחושת השליטה היא קבלת המצב מבלי לנסות להתנגד או להימנע ממנו
- אריאל גולדשטיין
- פורסם י"ח כסלו התשפ"ה
(צילום: shutterstock)
כשעידו פנה אלי לטיפול, הוא כבר היה מוצף לגמרי.
הכל התחיל בבחינה שגרתית כחלק מלימודי התואר. באמצע הבחינה, משום מקום, הוא הרגיש תחושת מחנק ודופק לב מהיר וחזק, ששיבשו לו את מהלך המבחן לגמרי. הוא הרגיש שהוא עומד להתעלף, הפה שלו נהיה יבש והוא הרגיש מסוחרר ולא יציב.
הוא קם ויצא החוצה, ולא חזר לבחינה.
מאותו רגע, התקפי החרדה הפכו אצלו לתדירים יותר ויותר. החשש המרכזי שלו היה מתי יתרחש ההתקף הבא, כיצד והיכן הוא יתפוס אותו, והאם הוא יצליח להתמודד עם זה.
החיים החלו להשתבש עקב ההתקפים, ומנעו ממנו להמשיך בלימודיו, להשתתף באירועים משפחתיים ובכל יציאה שכללה צורך להתרחק מאזור ביתו. תקופה ארוכה עידו נשאר בבית, מה שהגביר אצלו את התסכול ותחושת חוסר האונים וחוסר יציבות אל מול החיים.
עידו הרגיש לבד בחוויה, בלי שאף אחד יודע ומבין מה באמת עובר עליו.
אז מהי בעצם חרדה? מהם התסמינים שמופיעים?
ומהן דרכי הטיפול המומלצות?
חרדה היא מצב רגשי ונפשי שמתאפיין בפחד, דאגה וחוסר שקט, שמתרחשת גם ללא סיבה מוגדרת, ואף ללא איום ממשי.
חרדה מתאפיינת במחשבות קטסטרופליות, ואף בתחושות פיזיות שמשפיעות ישירות על התפקוד.
התסמינים העיקריים בהתקפי חרדה יכללו:
- דופק לב מואץ או חזק.
- הזעה
- סחרחורות
- בחילות
- יובש בפה
- גלי חום
- רעד בגוף
- מחשבות כמו: אני הולך להשתגע או למות.
אחת הסיבות העיקריות להימנעות מפעולות כמו יציאה מהבית, היא חוסר הוודאות מתי והיכן יתרחש התקף נוסף. זו הסיבה העיקרית שבגינה אנשים נמנעים לצאת מהבית או להיכנס למצבים שיכולים לעורר התקפים נוספים.
האבסורד הוא שעצם ההימנעות גורמת לשיבוש תפקוד, ומגבירה את חוסר האונים אל מול ההתקפים הבאים.
הדרך האפקטיבית ביותר לטפל ולהצליח להחזיר את תחושת השליטה היא קבלת המצב מבלי לנסות להתנגד או להימנע ממנו (מבוסס על גישת ה-ACT).
בתהליך שעידו עבר אצלי, הבנו יחד שככל שננסה להתנגד או להימנע ממפגש עם החרדה – חוסר האונים יגבר, ואיתו תתגבר גם תחושת החרדה.
הבנו כי אין לנו שום יכולת לשלוט על סיטואציות, רגשות או מחשבות במהלך החיים.
ככל שהטמענו שקבלה של המצב וקשיבות לחרדה הם אלו שיובילו לירידה של עוצמת החרדה – כך הגיעה הרגיעה. וכך, בתהליך הדרגתי, תרגלנו יציאה מהבית, תוך הקשבה לחרדה ולתחושות שהיא מעוררת. נוכחנו ביחד שהקשבה וחוסר שיפוט למה שקורה בהתקף חרדה הם שמביאים לשינוי משמעותי בדרך התמודדות איתה.
לסיכום: חרדה היא תופעה טבעית שמתרחשת אצל קרוב ל-20% מכלל האוכלוסייה. כל ניסיון להרגיע או לאפס את תחושת החרדה – לא באמת יעזור ואף יגביר את חוסר האונים.
ככל שניתן לחרדה לזרום בתוך מהלך החיים שלנו ונקבל את תחושת חוסר הנוחות – יגבר הסיכוי שהיא תרד משמעותית.
אריאל גולדשטיין הוא פסיכותרפיסט לנוער ומבוגרים, מתמחה בהפרעות חרדה וOCD- ומטפל במחלקת חש"ן.
מחלקת חש"ן - שלום בית, חינוך ילדים, שלוות הנפש מציעה מטפלים בפריסה ארצית. ניתן לקבל ייעוץ ב-ZOOM.
הייעוץ כרוך בתשלום.
זה חשוב לי, אני רוצה להתייעץ! חייגו 073-3333-101, או פנו במייל chayas@htv.co.i
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>