ברשת מזועזעים: כך תושבי קנדה מצטלמים עם סינוואר

הקהילה היהודית בקנדה חווה גל של אלימות אנטישמית חסר תקדים בהיקפו. ביום רביעי האחרון דווח על ירי נוסף לעבר בית הספר היהודי לבנות "בית חיה מושקא" בטורונטו – המקרה השלישי מאז חודש מאי. "לא הופתענו", מספרת אסתר מרדכי, ותיקה בקהילה. "אמרנו שזה יגיע אחרי 7 באוקטובר. אבא שלי תמיד אמר: 'לעולם לא תרגיש בטוח בגלות'".

ביום שישי הושלך בקבוק תבערה לעבר בית הכנסת "בית תקווה" במונטריאול – פשע שנאה נוסף ברשימה מתארכת של אירועים אלימים. ההפגנות הפרו-פלסטיניות בקנדה, המגיעות לא אחת לאלימות, הובילו לתקריות מטרידות נוספות: במונטריאול, מפגינה פרו-פלסטינית תועדה מצדיעה במועל יד וקוראת ל"פתרון הסופי". בטורונטו, במהלך הפגנה תמיכה בישראל, הוצב מיצג המהלל את רב המחבלים יחיא סינוואר – והפך לאטרקציה בקרב העוברים ושבים. "אנשים הצטלמו איתו כאילו היה גיבור תרבות. זה היה מטורף", סיפר לאתר ynet אחד מחברי הקהילה.

לפי דוח רשמי, 70% מפשעי השנאה בקנדה מכוונים נגד יהודים, המהווים 1.4% בלבד מהאוכלוסייה. "זה מרגיש כאילו אנחנו על הכוונת כל הזמן", מעידים חברי הקהילה. "ללכת ברחוב עם כיפה הפך למסוכן", אומר רן מאייר, ישראלי-יהודי שהתגורר בקנדה.

שני, ישראלית המתגוררת בטורונטו, מתארת תמונה קודרת ואמרה לאתר: "המפגינים מסמנים מקומות של יהודים, עסקים ואפילו משחקי ספורט של ילדים. זה לא רק אנטי-ציונות – זו אנטישמיות בוטה".

האירועים האלימים לא רק פוגעים פיזית, אלא גם מותירים צלקות נפשיות בקרב חברי הקהילה. "למשפחה שלי בקנדה קשה מאוד", מוסיף מאייר. "הם שוקלים לעלות לארץ, אבל העזיבה לא פשוטה".

האירועים בקנדה מהווים עדות נוספת לעלייה המדאיגה בשנאה כלפי יהודים בעולם – מצב שממשיך להחמיר, בזמן שהקהילות היהודיות מוצאות עצמן נאבקות לשמר את זהותן וביטחונן.