"התגוררתי בווילת פאר, עם מטוס פרטי ועסקים, אבל חסרה לי רוחניות"

זה קורה מידי יום ביומו בבית שמש, בתוך מבנה ייחודי ורחב ידיים: אנשים מכל גווני הקשת הישראלית – אנשי עסקים וראשי ישיבות, דתיים וחילונים, נטורי קרתא לצד בעלי כיפות סרוגות, חובשי חליפות לצד לובשי חולצות פשוטות – מתאספים יחד כדי לעשות דבר אחד: ללמוד דף גמרא.

זה קורה בשיעורו הייחודי של הרב אלי סטפנסקי, שהפך לתופעה תורנית חוצת מגזרים ודעות. למעלה מ-10,000 אנשים נוספים מתחברים מדי יום לשיעור מכל רחבי הארץ והעולם, ביניהם אף נשים וילדים צעירים הצמאים לדברי תורה.

שיעורו של הרב סטפנסקי הפך לאחד משיעורי הדף היומי המפורסמים ביותר בעולם, אולי אף המפורסם שבהם, ומושך אליו קהל עצום ומגוון. מאחורי ההצלחה הכבירה עומד סיפורו האישי המרתק של הרב סטפנסקי, שבעברו היה איש עסקים מצליח בניו יורק, אך בחר לעשות מפנה חד בחייו, לעלות לישראל ולהתיישב בבית שמש, שם הוא מוביל כיום את המיזם התורני העצום שכבש לבבות רבים.

"חיפשתי רוחניות"

הרב סטפנסקי נולד באמריקה ולמד בישיבות ובכולל במשך שש שנים. לאחר מכן החל להיכנס לעולם העסקים, כאשר ניהל חברת קייטרינג שהצליחה מאוד והעניקה שירותים לכ-100 חתונות בשנה.

"באחת החתונות", הוא מספר, "ניגש אליי מישהו ושאל אם אני מעוניין לקנות פרויקט של אלפיים דירות שמיועדות להשכרה ולנהל אותן מול השוכרים. התגובה הראשונה שלי הייתה: 'אתה הזוי!'. זה היה נשמע לי בלתי הגיוני בעליל. אחר כך הרהרתי על כך בלילה, והתחלתי לחשוב שאולי הרעיון לא ממש הזוי. הרי אם היה מדובר בעשר או עשרים דירות, ייתכן שהייתי משיב בחיוב, אז מה בעצם מונע ממני לעשות משהו גדול? אלו רק הפחד והחששות שלי.

"לבסוף החלטתי ללכת על זה, ובכל הכוח. העברתי את הקייטרינג לניהולה של בת דודה שלי, ובשנת 2005 נכנסתי לעולם העסקים וקניתי את כל אלפיים הדירות. משם התחיל הביזנס הענק: העסקתי תחתיי 150 עובדים, ומכיוון שהרווחים היו נאים יכולתי להרשות לעצמי להתפנק – קניתי מטוס פרטי והרבה צעצועי ים כמו יאכטות ואופנועי ים משוכללים. בניתי למשפחתי בית ענק בשיקגו, עם עשרות חדרי מגורים ו-15 חדרי שירותים, מעלית בתוך הבית ועוד פינוקים מן השורה הראשונה. אשתי מעצבת פנים במקצועה, והיא עיצבה את הבית לפי כל הטרנדים הכי עדכניים. גרנו שם במשך שלושה חודשים, ואז אמרתי לאשתי שהכל נחמד, אבל אני מרגיש שחסר לי משהו בחיים, חיפשתי  רוחניות. באותם ימים מסרתי שיעור בשיקגו לפני חמישה אנשים, אבל הרגשתי שזה לא מעניק לי את מה שאני מחפש. אז החלטתי לעלות לארץ, וכך בתוך כמה שבועות כבר עשינו עלייה. זה היה מהיר מאוד, ומכאן החיים שלנו השתנו".

הרב סטפנסקי מציין כי כאשר התגוררו בארץ הוא היה בתחילה טס לחו"ל למשך כמה ימים מדי חודש כדי לדאוג לעסקים, ואת יתר העניינים מנהל מרחוק, אך בהמשך מצא שותף טוב מעבר לים ובזכותו הצליח לפנות זמן בסדר היום שלו.

"באותו זמן צץ לי רעיון – למסור שיעור קבוע פעם בשבוע, שמסכם בתמצות את החומר שנלמד במשך השבוע כולו. ידעתי שזה ידרוש ממני מאמץ, אך גם יאלץ אותי ללמוד מדי יום, וכך תהיה לי קביעות. מכיוון שהבנתי שאין סיבה שאנשים יגיעו סתם כך לשיעור שלי, כי הם הרי לא יודעים מי אני, דאגתי להגיש אוכל טוב – סושי, שניצלונים, טשולנט... ואכן היו רבים שהגיעו. ידעתי שהם לא באים בשבילי, אלא בשביל האוכל, אבל זה שירת את המטרה, כי דרש ממני להכין שיעור, ומהם לשמוע אותו.  

"אחרי שנתיים ניגשו אליי אנשים ושאלו: 'למה אתה מוסר שיעור שרק מסכם את הדף? תן לנו שיעור אמיתי מדי יום'. שאלתי אותם: 'אתם באמת רוצים?', וכשהבנתי שקיים רצון אמיתי, הודעתי: 'מתחילים מחר'. אני חסיד גדול של עשייה מיידית ולא אוהב את הדחיינות. כך התחלנו את שיעור הדף היומי כבר ביום המחרת – שמונה אנשים השתתפו בשיעור הראשון, ואני זוכר אפילו איזה דף למדנו - מסכת עבודה זרה, דף כ"ח. נכון שזה לא תחילת מסכת חדשה וגם לא תאריך מיוחד. להיפך, זה ממש אמצע סוגיה. אבל היה ברור לי שזה הדבר הנכון ביותר – לא לחכות  או לדחות, אלא להתחיל איפה שיש מוטיבציה".

שיערת להיכן זה יתפתח ויצמח?

"ברור שלא. אבל כבר אז, בשלב ההתחלתי, אמרתי לעצמי שאשתמש בכלים שרכשתי בנדל"ן – שיטות שונות שהייתי משתמש בהן ושהפכו אותי לייחודי בתחום העסקים. היה ברור לי כבר מהרגע הראשון שאני לא רוצה שיעור רגיל, אלא שיעור ייחודי יותר, וכך התחלתי להביא מוצגים שימחישו את הנלמד. הבאתי פעם כלב לשיעור, בפעם אחרת נחש ובהזדמנות נוספת גדי. כשדנו בנושא סכינים הבאתי מגוון סכינים מהמטבח, במקרה אחר התחבא מישהו מתחת לכיסאות, וכשסימנתי לו הוא הרקיד את כולם. כנראה שזה סקרן את האנשים וכך עלה מספרם מפעם לפעם".

לחצות את הגבולות

הרב סטפנסקי מספר, כי בשלב בו הגיעו לשיעור כ-40 משתתפים הוא הגיע למסקנה שהבית שלו אינו מספיק כדי להכיל את כולם ויש לבנות לכך מקום מיוחד: "ניסיתי לרתום ליוזמה חברים מהשכונה, אך הם לא רצו להשתתף, כי לא האמינו בזה. אז החלטתי לבסוף לעשות זאת לבד, וכך הקמתי מבנה עם 80 מקומות שיהיה מיועד למשתתפי שיעור הדף היומי. גם אז החברים לא ממש האמינו לי, וטענו: 'למה לבנות 80 מקומות? הרי לא יהיו לך יותר מ-40-50'. אבל היה ברור לי שאני חושב בגדול והלכתי על זה. כיום אותם אלו שהחלישו את דעתי בתחילה הם שאומרים לי: 'למה בנית מקום כל כך קטן? אין איפה לשבת'. אך ככה זה בחיים. אסור להקשיב לאנשים, וגם בתחום הנדל"ן אם הייתי מקשיב לכל אלו שהיו אומרים לי 'אל תקנה', לא הייתי עושה שום דבר.

"כיום אני לא עובד כלל בעסקים, וסומך על השותף שלי ב-100%. את כל הזמן שיש לי ביממה – בין 10 ל-14 שעות אני מקדיש לפרויקט הדף היומי, וכל הראש שלי עסוק בכך ובמחשבה איך לחדש, לגוון ולהוסיף. אני מעסיק צוות שמכין אנימציות ואיורים לצורך ההמחשה, ואני גם ממשיך להביא אביזרים שונים כדי להמחיש את הנלמד. כשלמדנו לאחרונה על מלקות הבאתי שוט, ממש כמו שהיה פעם, וגם יש לי אנימציות מאוד מפותחות. היום למשל היו לנו 57 אנימציות בשקופיות, בשיעור אחד. העבודה היא ממש סביב השעון, ואין שום דבר אחר שאני עושה חוץ מזה. אני לא יוצא כמעט לחתונות, לא יוצא לחופשות עם אשתי, וכשאני נדרש לטוס לחו"ל כדי למסור שם שיעורים, אני מקליט לפני כן את השיעורים של אותו שבוע, וזה מאוד מורכב ומסובך".

בנוסף, הרב סטפנסקי מציין כי אחד הדברים שמייחדים את הדף היומי הוא העובדה שאתה לא יכול לקחת שום יום של חופש: "אתה צריך למסור שיעור גם בתשעה באב וגם ביום כיפור, גם בערבי חגים, גם במוצאי שבת, וגם בזמנים הכי עמוסים שלך. כך, למשל, מסרתי שיעור ביום בו נולד לי נכד והיינו כל כך טרודים סביב הבת שילדה, וכן גם בימים שהייתי חולה או טרוד או עסוק באינספור דברים אחרים. מי שמכיר אותי יודע שההתמדה הזו לא ממש מאפיינת אותי, כי יש לי בבית עשרות ספרים שהתחלתי לקרוא ולא סיימתי, אבל בלימוד הגמרא יש נס עצום במיוחד. כבר חמש שנים שאני לא מפספס אפילו יום אחד. אין לי שום הסבר טבעי לזה".

עם הזמן נוצרה אווירה חמה בין כל משתתפי השיעור שלמדו להכיר זה את זה. "זו תופעה ממש מדהימה", מתרגש הרב סטפנטסקי. "אנשים הכירו זה את זה בשיעור בזכות הזום, וזה הוביל ליצירת קשרים, לעזרה הדדית ולתחושה ממש כמו של קהילה או משפחה.

"היה אצלנו סיפור מעניין, כאשר אחד האנשים שהשתתף בזום יצר איתי קשר יום אחד וסיפר שהוא הבחין בכך שלילד שמאזין לשיעור יש נזילה בתקרת הבית שלו, והוא רוצה להעביר לו כסף כדי לתקן את הנזילה. כשהוא בדק את הנושא לאחר מכן הסתבר שזו אכן משפחה שזקוקה לסיוע כספי, ועוד באותו שבוע הוא העביר להם דרכי 10,000 דולר, כדי שיתקנו את הנזילה.

"במקרה אחר היה לנו משתתף שבנו בן השמונה חלה במחלה, והמשתתפים האחרים ששמעו על כך ליוו אותו בכל התקופה, סייעו לו לרכוש מחשב מתקדם לילד שיעזור לו לתקשר עם המשפחה, ושלחו עוד משלוחים רבים של אוכל ובגדים. כשהילד נפטר הגיעו משתתפים מהשיעור לנחם, וכל כך התרגשתי כששלחו לי לאחר מכן תמונות בהן נראה חסיד חב"ד שהגיע לנחם את האבא שהוא בכלל ליטאי, אך הם התחברו דרך השיעור. היו אפילו כאלו שטסו מחו"ל כדי לנחם אותו. איפה עוד נראים עוד כאלו דברים?".

בשיעור בבורו פארק ל1500 איש

עסק משתלם

מי שמאזין לשיעוריו של הרב סטפנסקי מודע גם ליוזמה מיוחדת במינה, כאשר הוא מחלק גמרות בחינם לכל מי שמודיע שברצונו להשתתף. "עד היום חולקו יותר מ-500 גמרות", הוא מציין בסיפוק, "כל גמרא עולה כמעט 200 שקלים, וזו ממש לא ההוצאה היחידה. הפרויקט הזה של לימוד הדף היומי עולה כ-2 מיליון דולר לשנה, כמובן שאני לא לוקח מזה משכורת, אבל המטרה שלי היא באמת לעשות טוב לאנשים, וגיליתי שאחת הדרכים לכך היא להציע גמרא שוטנשטיין בחינם, כי אנשים אוהבים לקבל דברים, גם אם יש להם את הכסף, ולבסוף הם רואים שזה טוב ופשוט נשארים".

ומה אתה מתכנן לעתיד? אתה חושב לחזור לעולם העסקים?

"אני מאוד אוהב עסקים, ולא רק בגלל הכסף. עסקים נותנים לך המון סיפוק – אתה מוכר וקונה, וזה מעניין ומאתגר. אבל הסיפוק הזה אינו מתחיל אפילו להיות בר השוואה לסיפוק שיש לי כיום ממסירת השיעורים. אין יום שאני לא שומע בו סיפורים שמרגשים אותי ממש עד דמעות. כמו אדם שפנה אליי וסיפר עד כמה שפגעו בו כשהוא היה ילד וכל החיים שלו נהרסו, עד שמצא את השיעור וזה הציל לו את החיים. או בחור בן 17 שסיפר שמגיל 15 הוא הפסיק להניח תפילין, עד שאבא שלו הראה לו את השיעור ובזכותו הוא סיים עשר מסכתות.

"היה מקרה בו אישה סיפרה לנו על כך שהיא חלמה חלום בו נאמר לה שהיא צריכה ללמוד 'ביצה'. היא לא הבינה מה זו ביצה ומי לומד ביצה, אך כשהגיעה עם החלום לרב שלה הוא הסביר לה שיש גמרא ביצה, והציע לה לנסות לעיין בה. היא חיפשה באינטרנט 'ללמוד ביצה' ומצאה את השיעור שלי. במשך חודשיים היא הקשיבה לשיעור עד שלבסוף חזרה בתשובה, אך באותה עת בעלה עדיין היה חילוני. כמה חודשים לאחר מכן קיבלנו מייל מבעלה שהזכיר לנו את הסיפור, והודיע שהצטרף בעקבותיה לשיעור, וכעת חזר גם כן בתשובה, ואף ציין: 'שינית לי את החיים'.

"אני שואף להעביר לכמה שיותר אנשים את המסר שלימוד הדף היומי הוא דבר שמשנה חיים, ומההיכרות שלי עם מקרים רבים - אני גם יודע להסביר למה. הסיבה לכך ברורה: כאשר אדם עושה משהו בקביעות מדי יום ומצליח לעמוד בכך – הוא לומד על עצמו שיש לו אפשרות להתמיד ולעשות דברים שהוא לא תמיד האמין שביכולתו לעשות. ואם הוא מצליח להכניס שיעור של 40 דקות לסדר יומו בקביעות, סימן שהוא גם יכול לעשות דברים נוספים, כמו שמירה על כושר גופני, לאכול טוב, או כל פרויקט אחר שהיה חשוב לו. בנוסף, הלימוד כשלעצמו מעניק המון טיפים ועצות טובות בנושא שלום בית, ילדים, ואפילו עסקים. זה לא פלא שהוא משנה חיים.

"אז כן, אני מתייחס לפרויקט שהקמתי כאן כסוג של עסק, אני משתדל לתת שירות טוב לאנשים שמקשיבים לשיעור, כי הם בעצם קליינטים שלי, ממש כמו בעסק, רק מסוג אחר – קליינטים לתורה. זו הזדמנות להציע לכל אחד שקורא את הדברים להצטרף לשיעור ולנסות גם כן לטעום. זוהי בקשה אישית ממני, אבל הזכויות הן לגמרי שלכם".

להצטרפות לשיעורי הדף היומי של הרב אלי סטפנסקי, לחצו כאן