פרשת וישב: איך תפילה קטנה יכולה להביא את הגאולה?

שמה של הפרשה מבטא את רצונו של יעקב אבינו להגיע לשלווה רוחנית, כפי המרומז בפירוש רש"י שמביא את דברי חז"ל "ביקש יעקב לישב בשלווה".

בדומה לאדם הראשון, גם יעקב אבינו הוא  "נשמה כללית", הכוללת את נשמות כל ישראל, כפי שכתוב בגמרא: "שופרי'ה דיעקב אבינו מעין שופרי'ה דאדם הראשון" (בבא מציעא פד ע"א). זו בעצם הסיבה לכך שיעקב מכונה בזוהר הקדוש "ישראל סבא", לרמז על כך שהוא שורש נשמות כל ישראל צאצאיו. ואם כן, מיעקב אבינו אנו למדים שעל כל יהודי לבקש תמיד לשבת בשלווה.

לאיזו שלווה הכוונה? ברור שהכוונה היא לשלווה רוחנית לה מתאווים צדיקים כיעקב אבינו, בהתאם למה שכותב הרמב"ם (משנה תורה, סוף הלכות מלכים) כי הצדיקים מתאווים לימות המשיח לא בשביל לשלוט על הגוים, ולא כדי לאכול, לשתות ולשמוח, אלא כדי שיוכלו לדעת את ה' – להתעסק בתורתו ולעבדו בשמחה ובטוב לבב. השלווה של זמן הגאולה היא השלווה האמיתית, העמוקה והפנימית ביותר. כשם שיעקב אבינו מבקש להגיע לשלווה זו, כך גם עלינו לבקש אותה.

שלמות העבודה - יראה

בעומק ובפנימיות הדברים בקשתו של יעקב "לישב בשלווה" דווקא בעולם הזה הגשמי, היא כדי למלא תאוותו של הקב"ה לעשות לו "דירה בתחתונים" (תנחומא נשא טז). וכשם שמבאר אדמו"ר הזקן ב"תורה אור" (וכך מבואר גם בדברי המגיד ממזריטש): "וישב יעקב בארץ מגורי אביו" - יעקב חפץ שעם ישראל ישב בעולם הגשמי באופן של "מגורי אביו". הכוונה היא למגור ויראה מפני אבינו מלכנו, לחיים בעולם הזה מתוך יראת שמים שלמה, יראה פנימית, יראה עילאה.

בנוסף, פירוש המילה "מגורי" הוא גם אגירה ואסיפה. על פי זה יש לומר שהכוונה הפנימית בפסוק "וישב יעקב בארץ מגורי אביו" היא שילוב של שני הפירושים - יראת שמים שלמה, המעניקה ליהודים את הכוח לאסוף את "ניצוצות" הקדושה שהתפזרו בעולם הזה, כמבואר בתורת הקבלה. באופן זה משלימים את הכוונה העליונה בבריאה, שהיא לעשות לקב"ה דירה בעולם הזה הגשמי.

אם כן, בקשתו של יעקב "לישב בשלווה" אינה בעבור עצמו אלא בעבור כל עם ישראל, שיזכה ליראה שלמה ולהשלמת עבודת בירור הניצוצות. וזאת כיוון שכאשר האדם שרוי בשלווה יש ביכולתו להתרכז בשליחותו הרוחנית – אסיפת הניצוצות והעלאתם לקדושה.

הקב"ה מתאווה לתפילתן של צדיקים

מן האמור עולה שיעקב אבינו, בבקשתו לישב בשלוה, מבקש למעשה את הגאולה. וכיוון שאמרו חז"ל (יבמות סד ע"א) כי "הקדוש ברוך הוא מתאווה לתפילתן של צדיקים", מובן כי הקב"ה מחכה לבניו וצאצאיו של יעקב שגם הם יבקשו ויתפללו ואף יתבעו את הגאולה!

זו גם הסיבה לכך שבברכת המזון מזכירים את מלכות שמים, מלכות בית דוד ובנין בית המקדש, בהתאם לדברי חז"ל שאין ישראל נגאלין עד שיתבעו את שלושת הדברים הללו. ויתרה מכך, החיד"א כותב (מדבר קדמות, מערכת ק,טז) שאפילו התקווה לגאולה כשלעצמה תביא לגאולת עם ישראל. כלומר, כאשר אנו מחכים לגאולה ומבקשים אותה אנו מזרזים את הגעתה!

הסיבה לכך היא משום שהכוונה הפנימית בבקשת הגאולה היא להשלמת הכוונה העליונה שבבריאת העולם, ליצור בעולמנו - עולם גשמי ותחתון - דירה לה', וזאת על ידי שמירתהתורהוהמצוות בפועלבזמן הגלות, דבר שיביא להשלמת אסיפת כל ניצוצות הקדושה.

מעובד לפי שיעורי הרב דב מנחם דוברוסקין