"אני מרגיש כמו אסיר בכלא בזוגיות הזאת"

"במשך השבוע הוא עסוק בקריירה שלו, בסופי שבוע – בתחביבים שלו ואפילו למעגל החברים שלו אני לא נכנסת. היה לי כבר הרבה יותר קל לחיות לבד!", התעצבנה מירי.

"אני באמת לא מבין מה היא רוצה ממני. זה שלה אין חיים, לא אומר שגם אני אמור לוותר על החיים שלי", הגיב אליהו בכעס.

"את מבינה? הוא בכלל לא מרגיש את הכאב שיש לי על כל הקשר הזוגי הזה שלא קיים פה בכלל", הפעם מירי פנתה אלי.

"את לא חושבת שאם היא תמצא תחביב שהיא אוהבת, זה ישפר את המצב שלה ויהיה לה הרבה יותר עניין בחיים?", אליהו פנה אלי בתגובה.

"לא", עניתי.

"אז אני מצטער להגיד לך, אני לא יכול להמשיך ככה. אני מרגיש כמו אסיר בכלא".

"אשמח לעזור לך לנסות להשתחרר מהתחושה הזאת, ולהבין את הדברים בדרך אחרת. חשוב להבין שיש שינויים דינאמיים בהתמקמות הנפשית שלנו בתוך הקשר, ואת השינויים האלה אנחנו נרצה לנתב בצורה הנכונה ביותר, על מנת שהקשר יוכל להיבנות. אלו מצבים בנפש שמשפיעים מאוד על המבנה הזוגי".

"למה הכוונה מצבים?", שאלה מירי.

"יש 3 מצבים של התמקמות בתוך הקשר הזוגי:

א. מצב של אחור באחור

ב. מצב של זה לצד זה 

ג. מצב של פנים בפנים.

"המצב ההישרדותי והגרוע ביותר, שבו אפשר להגיד שכמעט שלא מתקיים קשר, הוא מצב של אחור באחור. זהו מצב שבני הזוג או שהגיעו מלכתחילה עם חוסר אמון ביכולת של קשר זוגי אמיתי, או שהגיעו לייאוש מעצמם ומבן זוגם, ואז כל אחד מהם מפתח חיים ועולם משל עצמו. כל אחד מסתכל לכיוון שונה.

"כשאתה ממוקם ככה, אתה מבין שאתה נשוי ואתה מסתובב עם כל המחויבויות המגבילות האלה (במקרה שלך, כמו אסיר), אבל ברמה הנפשית אתה לא מצליח באמת להרגיש נשוי".

"על זה בדיוק אני נאבקת, אני לא מוכנה להמשיך ככה", התעצבנה מירי.

"את לא מוכנה להשלים עם המצב הזה של אחור באחור, והכעס שלך הוא הפניה של הפנים שלך לכיוון אליהו. התסכול הגדול הוא שמירי מגלה שאתה ממשיך להפנות את הגב אליה, ולהתעסק בעולמך".

"איך אני אמור לשנות את המצב? מה אני אמור לעשות?", שאל אליהו.

"אתה צריך לסובב את הפנים שלך לכיוונה. לפתח מודעות עמוקה ורגישה למה שהיא עוברת, להיות קשוב אליה ולזהות את הצרכים שלה.

"ואת, מירי, אני ממשיכה לחזק אותך שלא תוותרי, תמשיכי להסתכל פנימה לקשר הזוגי, למרות כל התסכול שכרוך בזה. בסוף הוא יתעורר ויסתובב. אל תיגררי למגרש הזה".

"את מרגישה שאני צריך יותר לעזור בבית? להיות שותף טוב יותר?", פנה ושאל אותה.

"אני לא מחפשת שותף, אני מחפשת בן זוג", ענתה מירי.

"רגע, אבל שותפות זה כבר מצב טוב יותר מהמצב של אחור באחור", עניתי.

"מה זה מצב של שותפות?", שאל אליהו.

"זה מצב שבו בני הזוג ניצבים זה לצד זה, ממש כמו בחופה, עם מבט לאותו הכיוון. יש לכם חזון ורצונות משותפים שמחברים ביניכם, אתם יכולים לנהל משק בית ולקבל ביחד החלטות. זו התנהלות שהיא בעיקר תפעולית, ממש כמו שותפים לעסק, עם הרבה כבוד הדדי ואווירה נעימה".

"נו, זה בדיוק מה שאני רוצה. בואי תעזרי לנו להגיע למקום הזה", אמר.

"הבעיה היא שאין פה עומק בקשר, וזה לא מאפשר בניה אמיתית. כשהילדים שלכם יעזבו, תגלו שכל הקשר היה סביב תפעול הבית, ופתאום תבינו שצריך להכיר פה אדם מהתחלה, לבנות קשר רגשי עם המון קרבה ושיחות עומק".

"אז אני כבר אעדיף להכיר מישהו חדש, שלא פגע בי כל כך הרבה, ואין בינינו כל כך הרבה משקעים", הגיבה מירי.

"אני דווקא רואה את דני ורינה, יש ביניהם שותפות מוצלחת ומכבדת מאוד, נראה שהזוגיות שלהם מושלמת", אמר אליהו בתגובה למה שאמרתי.

"הרבה פעמים זה נראה מבחוץ כמו זוגיות מושלמת, אבל אין פה באמת חברות נפשית, אלא חברות עסקית. זה מצב שמשקף לרוב מעין בריחה. בני הזוג עסוקים מאוד, מצד אחד, בכל הדברים התפעוליים בניהול העסק, אבל לא מתמודדים באמת עם עצמם ועם הקשר. זוגיות טובה היא יכולת לפתח חברות אמיצה בנפש, חברות עם האדם הקרוב ביותר אלי". 

"אז איך מגיעים לזוגיות הטובה הזאת?", שאל אליהו.

"המצב המושלם שאליו צריך לשאוף בזוגיות הוא מצב של פנים אל פנים. זהו מצב של התכללות, שהופכים להיות לאדם אחד.

"בחופה תמיד מסובבים אותנו ממצב של זה לצד זו, למצב של פנים אל פנים. זה מצב שבו לומדים לזהות את הצרכים, החולשות והרצונות של בן או בת הזוג, ומצליחים לראות אותם כאנשים ייחודיים, אינסופיים".

"אבל איך, תכל'ס, זה אמור להתבטא?", שאל אליהו.

 "ברמה הפרקטית, זה אמור להתבטא בכך שהזמן הפנוי שלכם (אחרי שמילאתם את החובות התפעוליים שלכם בבית) אמור להתחלק ביניכם. חלק מהזמן הפנוי הוא סביב העולם של מירי, וחלק מהזמן הפנוי הוא סביב העולם שלך, אליהו".

"מה שמתסכל אותי זה שאנחנו כל הזמן רק סביב העולם שלה, והיא כל הזמן מנסה לשנות אותי בהתאם", התלונן אליהו.

"מירי צריכה ללמוד לאפשר לך להיות מי שאתה, ועם זאת ללמוד להסתדר, לשפר ולייעל את התקשורת וההתמקמות הזוגית בתוך הקשר. מתוך ייאוש ותחושת חוסר שיתוף פעולה, היא מושכת אותך לאיזו תבנית ומנסה לשנות אותך, ואת זה צריך לתקן", הסברתי.

"אז מה אני אמורה לעשות אם אין לי פה שיתוף פעולה?".

"אנחנו נלמד יחד לפתח מערכת יחסים של פנים בפנים, מערכת של התכללות שתהפוך אתכם לאדם אחד שלם, להיות קשובים ורגישים אחד לצרכים של השני", הסברתי.

"למה את מתכוונת ב'להיות קשוב'?", שאל אליהו.

"לדוגמא, לפני שאתה יושב באיזה מקום, תראה אם למירי יש מקום לשבת. לפני שאתה הולך לעבודה, לתחביבים או למפגש חברים, תבדוק מה מצבה של מירי. האם טוב לה? האם היא זקוקה למשהו? אולי היא צריכה את הנוכחות שלך?

"במצב הזה לומדים להסכים להישען על היכולות הטובות שיש במירי, ולהיעזר בהן במקומות שבהם אתה מתקשה.

"כשתרגיש טוב-טוב שאתם יחידה אחת, לא תוכל להיות שמח ומאושר כשמירי עצובה. לכן כל ההחלטות שאתה עושה, אתה לא עושה אותן באופן עצמאי, אלא בשיתוף עם מירי, כי היא מושפעת באופן טבעי מכל החלטה שאתה לוקח על עצמך, כי אתם יחידה אחת, וכל תזוזה משפיעה על כל היחידה".

חנה דיין hanna.tipul@gmail.com

לכל הטורים וליצירת קשר, לחצו כאן