טורים אישיים - כללי
מה עושה חנוכיה בחלונו של מתייוון? חנוכה מזווית אחרת
"אני אגיד לך את האמת? קצת קשה לי עם הגדרת הזהות. אבל אם יש סיבה למסיבה. למה לא לשמוח ולשמח את הילדים? חוץ מזה, אני אוהב לביבות"
- נחמה פריליך
- פורסם כ"ב כסלו התשפ"ה
(צילום: shutterstock)
כולנו יודעים שגזרות אנטיוכוס היו על קיום התורה בלבד, ולא על חייהם של היהודים.
כולנו למדנו על הגזרות הספציפיות ששלטונות יון עמדו על אכיפתם בחומרה ובכל תוקף, וכל העובר על החוק דינו אחת – מוות.
כולנו גם יודעים שהם ידעו לבחור היטב את היסודות שהחזיקו את עם ישראל בכל הגלויות, וכל מטרתם הייתה למחוק את האמונה מלבות היראים. הם הבינו שהתקווה היחידה לכך שתרבות יון תיטמע היטב בליבות יושבי ארץ הקודש, תלויה בכך שיצליחו לעקור אותם מכור מחצבתם. כי כל עוד יהיה חיבור בן עם ישראל לאלוקיו – יהוו הם כוח נצחי מול כולם. והם לא רצו להיות כולם, אלא העם השולט.
לכן הם היו חכמים מכל האומות ששלטו לפניהם, והם דאגו לתחליף הולם לתורת ישראל, תחליף שקשה מאוד יהיה להתמודד מולו – תרבות יון. פיתוח הגוף, יופי, פילוסופיה, מדע, מתמטיקה, ספורט. אלו הם ערכים שקשה להתמודד מולם, וכל ערך אחר מחוויר לעומתם.
ברור שכל יהודי התקופה לא היו מקשה אחת, ואם ננסה לצלול ולהיכנס לדו שיח אקראי בן יהודי מכבי למתייוון, זה היה נשמע כך:
"שמעת את הגזירה על לימוד תורה?".
"שמעתי, מה אתה עושה מזה עניין?".
"מה זאת אומרת. מה יהיה על תורת ה' מקור חיותינו?".
"הם לא סגרו את הפקולטה לתלמוד. ושם אתה יכול ללמוד כאוות נפשך".
"תורה לא לומדים כמקצוע, אלא בתורת חיים. שם הם מתמקדים בתקופה, בלבוש ובפסקים שניתנו לדורות עקב מצב כלכלי, שינויים חברתיים או שלטון כזה או אחר. האם נראה לך שגדולי תורה פוסקים או מיישבים מחלוקות לפי כיוון הרוח שנושבת באותו יום?!".
"גם בני אדם נתונים לשנוי".
"אתה המתייוון בדרגה הכי גבוהה. זה בעצם עמוד השדרה של תרבות יון. הם מוכנים שנפתח את התנ"ך ומוכנים שנלמד תורה, רק בתנאי שנוציא את הקב"ה משם. הם רוצים שנאמץ אותה כאגדה אלילית וקלילה, כמו ונוס אלילת הים".
"אבל בקמפוס יש מורים אקדמאיים ברמה גבוהה".
"אם אתה לא מבין את ההבדל, מסתבר שאתה סיימת את המהפך, ואתה יווני נחמד, אבל ממש לא יהודי. ומסתבר שגם האצטדיון שבנו מול בית המקדש זה בסדר בעיניך?".
"אתם הפנאטיים תמיד מוצאים פסול בכל דבר טוב. למה לא לתת לעם שלנו קצת לשמוח? מה יקרה אם הכהנים ייהנו קצת ממשחק טוב אחרי הקרבת הקורבנות? חוץ מזה, ראיתי בעצמי כמה פרחי כהונה מתחמקים פנימה ומקבלים קצת אנרגיה. תגיד, איפה כתוב שאסור לשחק כדורגל?".
"אין שום פסול בספורט, אסתטיקה או מדע, כל זמן שהם אמצעים למלא את חובותינו. אבל מגמת היוונים כולה להפוך אותם לעיקר, ולהאליל אותם".
"אתה דתי, ואני חילוני. שנינו יהודים, וזה בסדר".
"ומה עם הגזרה על השבת? על זה גם יש לך מה לסנגר?".
"שבת. אני לא קיצוני כמוך. כל העניין שצריך להתענג בשבת... כל אחד יכול למצוא את המנוחה והעונג שמתאים לו. העולם מתקדם, ואנו כבר לא בימי הביניים. ואת הנרות שאתם מדליקים 20 דקות לפני השקיעה תדליקו בלילה . ה' יסלח לכם, הרי זה פיקוח נפש".
"ומה עם איסור שבת, מתייוון שכמוך?".
"אצלכם כל השבת בנויה מאיסורים. צריך לשמור את התורה, אבל אני לא חייב לשמור על הגיגיהם וגזירותיהם של חז"ל".
"אם כך, ודאי וויתרת על ברית מילה?".
"זה לא פייר לקחת תינוק בן 8 ימים, חסר אונים, ולהכאיב לו. כשיגדל, כבר יחליט על גופו".
"אז אתה פשוט יצאת מרצון ובמכוון מהגדרת יהודי, בזמן שאתה מתעקש להיקרא יהודי. אם כך, מן הסתם אתה מתנגד למכבים, שנלחמים מול צבא יוון?".
"אני בעל זהות יהודית עמוקה. ואני ציוני אמיתי. אל תיקח בעלות על היהדות רק בגלל שאתה פרוש קצוני".
"אבל אתה יהודי מתייוון למהדרין".
"אתם המשיחיים בטוחים שאתם תמיד צודקים, ולכן אתם שנואים. ואולי תבין גם את הסיבה שהיוונים נלחמים בכם".
"לא קשור למשיחי, פרוש, קיצוני או פנאטי. זה קשור למי שמאמין בה' ובתורתו".
*
שנה לאחר ניצחון חשמונאים, שזכו לניסים גדולים וטיהרו את הטומאה, נפגשו שוב השניים. המאמין הלך לתומו וראה חנוכייה דולקת בחלונו של המתייוון. הוא היה חייב לספק את סקרנותו, לכן עלה לביתו ושאל.
"הי, מה הנרות עושים בביתך, ועל מה אתה חוגג?".
"מה זאת אומרת? זה חג יהודי, ואני יהודי כמוך".
"אבל זה לא מסתדר לי, אחרי השיחה שהייתה לנו אז".
"יש לי זהות יהודית, כבר אמרתי לך".
"אבל כל הניסים קרו למכבים, שהיו פנאטיים בעיניך. כל מה שעניין אותם זה להילחם נגד הגזרות שזלזלת בהן".
"נכון שכולנו בני אברהם, יצחק ויעקב, אבל עם ישראל עבר מוטציות במשך הדורות, ושינויים. אבל נשארנו יהודים".
"אבל אתה כרגע חוגג את ניצחון הרוח על החומר, בזמן שאתה כולך חומר בידי תרבות יון".
"אני אגיד לך את האמת? קצת קשה לי עם הגדרת הזהות. אבל אם יש סיבה למסיבה. למה לא לשמוח ולשמח את הילדים? חוץ מזה, אני אוהב לביבות".
*
מי שמוכר לו השיח הזה על הזהות היהודית, ונתקל במתייוונים, סליחה, במחפשי דרך שמתחבטים ומתפתלים על זהותם היהודית, זה סימן שהם למדו תורה (כמובן לא באשמתם) לפי שיטת תרבות יון, ששולטת עדיין בגדול, ורק החליפה שמות.
אשרי מי שיודע את חובתו כיהודי. הוא לעולם לא הסתבך בשאלה: זהות יהודית – מהי?
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>